גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

2 בתי השקעות עם גיוסים מרשימים בשנים האחרונות – מה סוד ההצלחה?

שבוע במוקד מדור קרנות הנאמנות שני בתי השקעות קטנים עם היקף נכסים מנוהל מרשים למדי; מה גורם למשקיעים להזרים כספים לפוקוס ו-FOREST?; האחרונה מובילה מבחינת היקף נכסים בחלק מהקטגוריות את כל השוק; האם ההצלחה נובעת מה"סיבות הנכונות"? בדקנו 

גיא טל | (1)

המאפיין המרכזי של שני בתי ההשקעות אותם נסקור השבוע - FOREST ופוקוס, בדומה לסקירות דומות שערכנו בעבר, הוא שמדובר בבתי השקעות קטנים, במובן זה שהם ממוקדים מאד ומנהלים מספר חד ספרתי או דו ספרתי נמוך מאד של קרנות. אולם מאפיין שונה במקרה הזה הוא כמות הכספים שהצליחו אותם שני בתי השקעות לגייס לקרנות גבוה יחסית לבתי השקעות אחרים שבדקנו בעבר. בדרך כלל קרנות בהיקפים של מאות מיליונים או מיליארדי שקלים ניתן למצוא בקרנות של השמות הגדולים - מור, ילין לפידות או מיטב, אבל שני בתי ההשקעות האלו, במיוחד FOREST, מצליחים להתבלט גם בין הענקים הללו.

>>>למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

פוקוס בית השקעות הוקם בשנת 2017 ומובל על ידי יואב טל, צפריר אפרתי וגלעד בן ציון. החברה מפעילה 8 קרנות נאמנות, כולן בקטגוריות מרכזיות למדי בשוק הקרנות, שלוש מתוכן הושקו עם הקמת בית ההשקעות לפני כ-6 שנים, ואחת מהן רק בשנה האחרונה. בנוסף לפעילות הקרנות בית ההשקעות עוסק גם בניהול תיקי השקעות וניהול תיקי קרנות.

 

המיוחד בבית ההשקעות הזה הוא שלמרות שהוא קטן יחסית והוקם לא לפני שנים רבות, הקרנות שהוא מפעיל הצליחו להגיע להיקף נכסים רחב למדי עם שלוש קרנות שמנהלות יותר מחצי מיליארד שקל. שתי קרנות נוספות מנהלות כמה עשרות מיליוני שקלים ושתי הקרנות הצעירות ביותר – פוקוס מניות ופוקוס 70\30 – מנהלות מיליוני שקלים בודדים. סך כל נכסי החברה מגיעים ל1.824 מיליארד שקל. ביחס לבתי השקעות קטנים שבדקנו מדובר בהצלחה אדירה. יצאנו לבדוק את ארבעת קרנות החברה שקיימות מעל 3 שנים כדי לבדוק האם ההצלחה נובעת מהצלחה בניהול או מגורמים אחרים. 

כפי שבולט לעין כבר במבט ראשון הקרן מצליחה להיות בין המובילות בלא מעט מהמקרים שנבדקו. ב-5 מתוך 11 האפשרויות הקרן הגיע ל-10% או 20% מהמובילות בקטגוריה. במקרה אחד היא השניה (פוקוס גמישה לחמש שנים). באף מקרה היא לא מגיעה בין האחרונות, אם כי בשלושה מקרים היא ב-50% הנמוכים (פוקוס אג"ח, פוקוס 80\20 ופוקוס 90\10 מתחילת השנה).

 

חמש מתוך 11 אולי לא נשמע כל כך הרבה, אבל במבט שני מגלים משהו יותר חשוב. בטווח הארוך הירוק שולט הרבה יותר. הביצועים מתחילת השנה לא בולטים לחיוב משום בחינה באף אחת מהקרנות שבדקנו, וכאמור, בשלושה מהמקרים בית ההשקעות נמצא בחצי התחתון של הטבלה. יחד עם זאת ככל שמגדילים את זמן הבדיקה הירוק מתחיל להשתלט, ובטווח הזמן של 5 שנים כל הקרנות שבדקנו הן כבר בין המובילות. הטווח הארוך כמובן חשוב יותר מהטווח הקצר, והצלחה בטווח הארוך מעידה על ניהול איכותי לאורך זמן. קשה להיות שנה אחר שנה במקומות הראשונים, אבל אם שנה אחר שנה משיגים תוצאות טובות גם אם לא מעולות, בסופו של דבר מתברגים בחלק העליון, וזה כנראה סוד ההצלחה של פוקוס - תשואות טובות לאורך זמן.

יחד עם זאת חשוב להמשיך לעקוב ולבדוק האם המגמה הלא כל כך חיובית המצטיירת בביצועים מתחילת שנה היא משהו זמני או שלאורך זמן נתחיל לראות ירידה באיכות הניהול. מדובר בהחלט בדגל אדום שאסור להתעלם ממנו, שכן שכל הקרנות של בית ההשקעות לא מצליחות בטווח זמן של יותר מחצי שנה להתברג אפילו ב-40% העליונות בקטגוריה שלהן. 

FOREST הוא בית השקעות וותיק יותר, שהוקם על ידי ירון תמיר אי אז בשנת 2003 ומנהל קרנות נאמנות, תיקים מנוהלים וקרנות פרטיות. גם במקרה זה טבלת היקף הנכסים מלאה וגדושה עם קרנות במאות מיליוני שקלים. סך הכל מנהלת החברה 11 קרנות נאמנות, עם נכסים בהיקף של 6.279 מיליארד שקל. 3 קרנות מנהלות מעל מיליארד שקל כל אחת, ועוד 5 מנהלות מאות מיליוני שקלים.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

בחלק לא מבוטל מהמקרים החברה מתברגת בצמרת הגבוהה ביותר מבחינת היקף נכסים מנוהלים. לדוגמה ב"אג"ח כללי בארץ עד 10% מניות" לחברה הקרן השניה בגודלה וגם החמישית בגודלה. כך גם ב"אג"ח כללי בארץ עד 20% מניות" מנהלת החברה את הקרן השניה בגודלה בקטגוריה. מדובר בשתיים מהקטגוריות החשובות ביותר בענף שמושכות את עיקר תשומת לב המשקיעים והחברות. ב"אג"ח כללי בארץ חשיפה מרבית מעל 30% מניות", קטגוריה פחות חשובה, מחזיקה החברה את הקרן הגדולה ביותר. ב"אג"ח מדינה ללא מניות" יש לחברה את הקרן החמישית בגודלה. 

כל קרנות בית ההשקעות קיימות כבר יותר מ-3 שנים למעט 1 שהוקמה השנה (וכבר הספיקה לצבור קרוב ל-20 מיליון שקל), 4 מתוכן יותר מ-10 שנים. אין בספק שבתחום גיוס הנכסים פורסט מפגינה הצלחה מרשימה. גם במקרה זה רצינו לבדוק האם התשואות מצדיקות את הגיוסים.

 

רוב הקרנות של פורסט הן בקטגורית הקרנות המעורבות, כלומר קרנות אג"ח עם חשיפה מסוימת למניות. כל הקרנות למעט אחת קיימות יותר מ-3 שנים. חלקן בקטגוריות מעורבות פחות שכיחות כמו 25\75 או 85\15 – את אלו לא הכנסנו לבדיקה, וסביר להניח שהתוצאות דומות לשאר הקרנות. הנה התוצאות:

ניתן להצביע על מגמה דומה למה שראינו אצל פוקוס. בטווח הקצר – מתחילת השנה – הקרנות של בית ההשקעות פורסט לא בולטות לטובה כלל, ואולי אפילו בולטות לרעה ברוב המקרים. אבל כשמגדילים טווח פורסט מצליחה לבלוט לטובה.

ב-9 מתוך 14 מהמקרים שנבדקו בטווח הזמן של שלוש או חמש שנים פורסט נמצאת בין ה-20% הטובים, וב-5 מקרים ב-10% הטובים. מדובר על אחוז הצלחה מצויין. גם ברוב שאר המקרים הקרנות נמצאות על סף ה-20% הטובים. אלו תוצאות טובות במיוחד עם עקביות מרשימה לאורך כל פורטופליו הקרנות של פורסט.

נציין שגם במקרה זה נציין שיש לפקוח עין על הטווח הקצר. שוב, בית ההשקעות לא מצליח להתברג בין הטובים באף אחת מהקרנות, ובמקרה אחד - קרן עיטם, שהיא כאמור הגדולה בקטגוריה של עד 50% מניות - מדובר באחת משלוש הקרנות הגרועות מתחילת השנה. בחמש מתוך 8 הקרנות נמצאות ב-50% הגרועות. האם מדובר בחצי שנה מקרית שלא משקפת או בתחילת מגמה? בחודשים הקרובים נקבל את התשובה. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמי 24/07/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
    שהקרנות נתנו את התשואה הכי טובה בזמן ההקמה כשהיו קטנות והיה ניתן להשיג תשואה גבוהה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.