נשים חרדיות משכילות יותר, אבל מרוויחות הרבה פחות - למה הן מקופחות?
דוח הכלכלנית הראשית של משרד האוצר מצא כי קיימים פערים משמעותיים בתעסוקה ובשכר בין קבוצות האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים. הוא מבליט את העובדה כי פערי השכר בין חרדים ללא חרדים עומדים על 47%. כלומר, החרדים מרוויחים הרבה פחות. בנוסף, הוא מבהיר היטב כי החרדיות, שעובדות יותר ומשכילות יותר, עדיין מרוויחות הרבה פחות מנשים שאינן חרדיות.
הטבלה כאן מראה בבירור כי אשה חרדית מרוויחה בממוצע 7,677 שקל לחודש, בעוד שאינה חרדית מרוויחה 10,453 - כלומר פער של יותר מ-36%. הטבלה הבאה מנציחה גם את הפער הלא הגיוני בין נשים וגברים, בעיקר במגזר החילוני:
חשוב לציין גם למה חוסר השוויון נוצר. אשה חרדית לא יכולה לעבוד בכל עבודה. אם, למשל, אשה חרדית ולא חרדית יוצאות לשוק החופשי, הסיכוי של אשה לא חרדית להשיג עבודה הוא גדול יותר. מצד שני, היא גם תרוויח יותר, מה שעוד יותר מנציח את הפער בין המגזרים. בשנים האחרונות הסיפור הזה משתנה, כי מעסיקים רבים דווקא כן משלבים חרדיות בשוק העבודה. ואם זה ככה, לא ברור מדוע הפערים עדיין כל כך גדולים והחרדיות לא מרוויחות יותר כסף. חשוב לציין כי משרדי רואה חשבון רבים הקימו משרדים ייעודיים לעובדות חרדיות. זה מוזיל להם את השכר בצורה משמעותית והחרדיות הן כח עבודה גדול בשוק ראיית החשבון - אבל האם לא מדובר בניצול ציני של המצב?
- "בדרך לנתניה ואשדוד": האם יהודי צרפת יעלו לארץ ויעלו את מחירי הנדל"ן?
- הלמ"ס: 84% מבעלי זכות הבחירה הם יהודים ואחרים, 16% הם ערבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיפור הזה מתחדד ככל שמגיעים לשורה התחתונה: נכון לשנת 2022 ניכר שקיימים פערים משמעותיים ברמות ההשכלה בין הצעירים בקבוצות האוכלוסייה השונות. בולטת לחיוב רמת ההשכלה הגבוהה יחסית בקרב נשים יהודיות חרדיות ושאינן חרדיות. שיעור הצעירות בעלות השכלה על תיכונית ומעלה כולל סטודנטיות בקרב חרדיות ויהודיות שאינן חרדיות עמד בשנת 2022 על 74% ו-71% בהתאמה.
גם שיעור התעסוקה של החרדים והערבים נמוך יותר. פער השכר של הערביות לעומת לא ערביות עומד על 39%. עוד מצא הדוח, כי ללמידת ההשתלבות של החרדים והערבים בשוק העבודה השלכות משמעותיות על הצמיחה וביצועי המשק הישראלי בעשורים הקרובים. הוא מצא כי ישנה חשיבות רבה בהבנת המגמות הצפויות של התפתחות התעסוקה והשכר של קבוצות האוכלוסייה השונות.
- העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
הדוח בוחן גם את רמות ההשכלה של צעירים בגילאי 25-34 בקבוצות האוכלוסייה השונות, ב-9 השנים האחרונות, מה שמספק אינדיקציה לגבי שיעורי התעסוקה וכושר ההשתכרות הצפוי בעתיד של הקבוצות. כשבמחקרים קודמים נמצא שבכל קבוצות האוכלוסייה ישנו קשר חיובי מובהק בין רמות ההשכלה ושיעורי התעסוקה והשכר שלהן.
מנגד, בולטת רמת ההשכלה הנמוכה יחסית של צעירות ערביות, צעירים ערבים ובעיקר צעירים חרדים. שיעור ההשכלה של נשים ערביות עמד בשנת 2022 על 42%. בקרב גברים ערבים על 26%, בקרב גברים חרדים - 14% בלבד.
כיום, כמעט 80% מהצעירים החרדים אינם מחזיקים בתעודת בגרות. יחד עם זאת, ב-9 השנים האחרונות חלה עלייה ברמות ההשכלה של צעירות ערביות ובעיקר חרדיות כך שפערי ההשכלה בינן ובין יהודיות שאינן חרדיות הצטמצמו, בעוד שבקרב צעירים חרדים וערבים חלה ירידה ברמות ההשכלה שהובילה להרחבת הפערים בהשוואה ליהודים שאינם חרדים.
"מגמה זו, ככל שהיא תימשך, צפויה להוביל לצמצום פערי התעסוקה והשכר הקיימים בקרב חרדיות וערביות ביחס ליהודיות שאינן חרדיות", נכתב בדוח. "מנגד, זה יביא להרחבת הפערים בין חרדים וערבים ביחס לגברים יהודים שאינם חרדים".
המסקנה בדוח היא ש"עיקר הפוטנציאל לצמצום הפערים בקרב הגברים הערבים טמון בחיזוק מערכת החינוך בשלב התיכון שתאפשר גם את הגברת הנגישות שלהם למערכת ההשכלה הגבוהה ולאחר מכן השתלבות במקצועות עם פריון גבוה. צמצום פערי ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה בקרב הגברים החרדים טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים, דבר שצפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות טובה יותר במערכת ההשכלה הגבוהה".
- 6.יוסי 10/05/2023 16:49הגב לתגובה זוראשית, בנושא השכלה- לחרדיות יש תארים ממכללות מפוקפקות כמו קריית אונו ונתניה וזה לא באמת מקביל לחילונית שלמדה באוניברסיטה. שנית, חרדיות מציבות תנאים למעסיק מה שפוגע בהכנסתן, ובעיקר לא יכולות לעבוד שעות נוספות מטורפות כמו שעושים צעירים חילוניים. תוסיפו לזה היעדרות כתוצאה מריבוי לידות והרי לאורך זמן שכר נמוך יותר. לא כל דבר זה אפליה.
- 5.מי המעסיקים ברובם? נכון שמאל חילוני (ל"ת)מאיר 10/05/2023 14:50הגב לתגובה זו
- לא, גולדקנופף (ל"ת)אני 10/05/2023 15:28הגב לתגובה זו
- 4.שלומיד 10/05/2023 14:13הגב לתגובה זולכן מרוויחות פחות. כמו כן פחות לויאליות ולא משתלבות בארגונים ממש.
- גם הרבה חופשות לידה (ל"ת)אני 10/05/2023 15:26הגב לתגובה זו
- 3.סווינגר 10/05/2023 12:54הגב לתגובה זוהן משתכרות פחות כי: פחות אמינות ברצף עבודה (המון חל"ד, המון היעדרויות). פחות תרבות מו"מ יעיל, והסכמה על סכומי שכר נמוכים יותר. פחות פניות למעסיק באופן יזום, לעדכון שכר. בעבודה משתכרים, בהשקעות מרוויחים - עוד לא דיברנו על המיינדסט שלהן ביחס לעולם הפיננסי.
- 2.דפנה 10/05/2023 12:53הגב לתגובה זומסכנה אשתו גם מפרנסת וגם מגדלת 8-10 ילדים, מי ייקח אותה לעבודה ?
- 1.חיים 10/05/2023 12:46הגב לתגובה זועם תת דרישות , וקבלת תעודות עובר המוניות לאוכלוסיה חרדית בעיקרה . ראו כדוגמא מוסד לב בירושלים . קומבינה חרדית קלאסית . החילוניים הפראיירים עוד לא קלטו כלום .
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
