הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אשה חרדית בעבודה
צילום: מיכאל ארנבורג

נשים חרדיות משכילות יותר, אבל מרוויחות הרבה פחות - למה הן מקופחות?

דוח הכלכלנית הראשית: קיימים פערים משמעותיים בתעסוקה ובשכר במגזרים השונים. חרדים מרוויחים 47% פחות, ערביות מרוויחות 39% פחות, אבל עוד נמצא: נשים חרדיות משכילות יותר אך מרוויחות עשרות אחוזים פחות מאשר חילוניות. למה זה קורה?
איציק יצחקי | (8)
נושאים בכתבה יהודים ערבים שוק התעסוקה

דוח הכלכלנית הראשית של משרד האוצר מצא כי קיימים פערים משמעותיים בתעסוקה ובשכר בין קבוצות האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים. הוא מבליט את העובדה כי פערי השכר בין חרדים ללא חרדים עומדים על 47%. כלומר, החרדים מרוויחים הרבה פחות. בנוסף, הוא מבהיר היטב כי החרדיות, שעובדות יותר ומשכילות יותר, עדיין מרוויחות הרבה פחות מנשים שאינן חרדיות.

הטבלה כאן מראה בבירור כי אשה חרדית מרוויחה בממוצע 7,677 שקל לחודש, בעוד שאינה חרדית מרוויחה 10,453 - כלומר פער של יותר מ-36%. הטבלה הבאה מנציחה גם את הפער הלא הגיוני בין נשים וגברים, בעיקר במגזר החילוני:

השכר הממוצע, חרדיות לעומת לא חרדיות

חשוב לציין גם למה חוסר השוויון נוצר. אשה חרדית לא יכולה לעבוד בכל עבודה. אם, למשל, אשה חרדית ולא חרדית יוצאות לשוק החופשי, הסיכוי של אשה לא חרדית להשיג עבודה הוא גדול יותר. מצד שני, היא גם תרוויח יותר, מה שעוד יותר מנציח את הפער בין המגזרים. בשנים האחרונות הסיפור הזה משתנה, כי מעסיקים רבים דווקא כן משלבים חרדיות בשוק העבודה. ואם זה ככה, לא ברור מדוע הפערים עדיין כל כך גדולים והחרדיות לא מרוויחות יותר כסף. חשוב לציין כי משרדי רואה חשבון רבים הקימו משרדים ייעודיים לעובדות חרדיות. זה מוזיל להם את השכר בצורה משמעותית והחרדיות הן כח עבודה גדול בשוק ראיית החשבון - אבל האם לא מדובר בניצול ציני של המצב?

הסיפור הזה מתחדד ככל שמגיעים לשורה התחתונה: נכון לשנת 2022 ניכר שקיימים פערים משמעותיים ברמות ההשכלה בין הצעירים בקבוצות האוכלוסייה השונות. בולטת לחיוב רמת ההשכלה הגבוהה יחסית בקרב נשים יהודיות חרדיות ושאינן חרדיות. שיעור הצעירות בעלות השכלה על תיכונית ומעלה כולל סטודנטיות בקרב חרדיות ויהודיות שאינן חרדיות עמד בשנת 2022 על 74% ו-71% בהתאמה.

נתוני השכלה חרדים

גם שיעור התעסוקה של החרדים והערבים נמוך יותר. פער השכר של הערביות לעומת לא ערביות עומד על 39%. עוד מצא הדוח, כי ללמידת ההשתלבות של החרדים והערבים בשוק העבודה השלכות משמעותיות על הצמיחה וביצועי המשק הישראלי בעשורים הקרובים. הוא מצא כי ישנה חשיבות רבה בהבנת המגמות הצפויות של התפתחות התעסוקה והשכר של קבוצות האוכלוסייה השונות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדוח בוחן גם את רמות ההשכלה של צעירים בגילאי 25-34 בקבוצות האוכלוסייה השונות, ב-9 השנים האחרונות, מה שמספק אינדיקציה לגבי שיעורי התעסוקה וכושר ההשתכרות הצפוי בעתיד של הקבוצות. כשבמחקרים קודמים נמצא שבכל קבוצות האוכלוסייה ישנו קשר חיובי מובהק בין רמות ההשכלה ושיעורי התעסוקה והשכר שלהן.

מנגד, בולטת רמת ההשכלה הנמוכה יחסית של צעירות ערביות, צעירים ערבים ובעיקר צעירים חרדים. שיעור ההשכלה של נשים ערביות עמד בשנת 2022 על 42%. בקרב גברים ערבים על 26%, בקרב גברים חרדים - 14% בלבד.

כיום, כמעט 80% מהצעירים החרדים אינם מחזיקים בתעודת בגרות. יחד עם זאת, ב-9 השנים האחרונות חלה עלייה ברמות ההשכלה של צעירות ערביות ובעיקר חרדיות כך שפערי ההשכלה בינן ובין יהודיות שאינן חרדיות הצטמצמו, בעוד שבקרב צעירים חרדים וערבים חלה ירידה ברמות ההשכלה שהובילה להרחבת הפערים בהשוואה ליהודים שאינם חרדים.

"מגמה זו, ככל שהיא תימשך, צפויה להוביל לצמצום פערי התעסוקה והשכר הקיימים בקרב חרדיות וערביות ביחס ליהודיות שאינן חרדיות", נכתב בדוח. "מנגד, זה יביא להרחבת הפערים בין חרדים וערבים ביחס לגברים יהודים שאינם חרדים".

נתוני השכלה ערבים

המסקנה בדוח היא ש"עיקר הפוטנציאל לצמצום הפערים בקרב הגברים הערבים טמון בחיזוק מערכת החינוך בשלב התיכון שתאפשר גם את הגברת הנגישות שלהם למערכת ההשכלה הגבוהה ולאחר מכן השתלבות במקצועות עם פריון גבוה. צמצום פערי ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה בקרב הגברים החרדים טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים, דבר שצפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות טובה יותר במערכת ההשכלה הגבוהה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוסי 10/05/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    ראשית, בנושא השכלה- לחרדיות יש תארים ממכללות מפוקפקות כמו קריית אונו ונתניה וזה לא באמת מקביל לחילונית שלמדה באוניברסיטה. שנית, חרדיות מציבות תנאים למעסיק מה שפוגע בהכנסתן, ובעיקר לא יכולות לעבוד שעות נוספות מטורפות כמו שעושים צעירים חילוניים. תוסיפו לזה היעדרות כתוצאה מריבוי לידות והרי לאורך זמן שכר נמוך יותר. לא כל דבר זה אפליה.
  • 5.
    מי המעסיקים ברובם? נכון שמאל חילוני (ל"ת)
    מאיר 10/05/2023 14:50
    הגב לתגובה זו
  • לא, גולדקנופף (ל"ת)
    אני 10/05/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שלומיד 10/05/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
    לכן מרוויחות פחות. כמו כן פחות לויאליות ולא משתלבות בארגונים ממש.
  • גם הרבה חופשות לידה (ל"ת)
    אני 10/05/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סווינגר 10/05/2023 12:54
    הגב לתגובה זו
    הן משתכרות פחות כי: פחות אמינות ברצף עבודה (המון חל"ד, המון היעדרויות). פחות תרבות מו"מ יעיל, והסכמה על סכומי שכר נמוכים יותר. פחות פניות למעסיק באופן יזום, לעדכון שכר. בעבודה משתכרים, בהשקעות מרוויחים - עוד לא דיברנו על המיינדסט שלהן ביחס לעולם הפיננסי.
  • 2.
    דפנה 10/05/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    מסכנה אשתו גם מפרנסת וגם מגדלת 8-10 ילדים, מי ייקח אותה לעבודה ?
  • 1.
    חיים 10/05/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    עם תת דרישות , וקבלת תעודות עובר המוניות לאוכלוסיה חרדית בעיקרה . ראו כדוגמא מוסד לב בירושלים . קומבינה חרדית קלאסית . החילוניים הפראיירים עוד לא קלטו כלום .
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

להמשך הכתבה לחץ כאן