הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

הפרוטוקולים של פגישת הפד' מגלים - צפי למיתון בינוני מאוחר יותר השנה

למרות משבר הבנקים שהחל לפני החלטת הריבית הקודמת של וועידת השוק החופשי, כל חברי הוועדה הסכימו על כך שיש להעלות את הריבית ב-0.25%; צפי לצמיחה של 0.4% ב-2023
מתן קובי | (2)

ההחלטות על העלאות הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב מתקיימות בדלתות סגורות במשך יומיים. ההחלטה מתבצעת על ידי וועדת השוק החופשי המורכבת מ-12 מחברי הפדרל ריזרב. בסיום כל פגישה יו"ר הפד', ג'רום פאוול, מכריז על ההחלטה שהתקבלה, לה חשיבות רבה לשווקים וכלכלה בארה"ב. למרות החשיבות של ההכרזה, מה שעלול לפעמים לעניין יותר את המשקיעים הוא מה הבסיס להחלטה ומה הוביל את כל חברי הוועדה לקבל אותה. בערך כשלושה שבועות לאחר כל פגישה של הוועדה מתפרסמים הפרוטוקולים שלה ושופכים אור על עמדתם של כל חבריה.

בפעם האחרונה החליטה הוועדה להעלות את הריבית ב-0.25%, העלאה שהייתה נתונה לביקורת רבה. העלאת הריבית הקודמת הייתה ברקע קריסתו של SVB ורבים האמינו כי המשך העלאות הריבית של הפד' רק יובילו לפגיעות נוספות במשק האמריקאי. למרות קריסת הבנק, החששות והטענות, מהפרוטוקולים של הפגישה האחרונה של חברי הפד' עולה כי כל חברי הוועדה תמכו בהעלאה של 0.25%.

חברי הפד' העריכו כי "ההתפתחויות במערכת הבנקאות הגיעו ככל הנראה כתוצאה מתנאי אשראי קשים יותר למשקי הבית ועסקים וצפויים להעיב על הפעילות הכלכלית, גיוסי עובדים ואינפלציה". עוד נכתב כי חברי הוועדה הסכימו כי ההשפעה של אותם האירועים עדיין אינה ידועה אך הסכימו כי "מערכת הבנקאות בארה"ב נותרה חזקה".

על פי הפרוטוקולים חלק מחברי הוועדה היו חלוקים תחילה בנוגע להעלאה של חודש מרץ, עקב משבר הבנקים, אך בסופו של דבר בחנו את שיתוף הפעולה של הפד' עם עוד סוכניות ממשלתיות (משרד האוצר וה-FDIC) וראו כי המהלכים של הגופים הובילו לרגיעה. ההחלטת ההעלאה התקבלה על רקע מרחק האינפלציה מטווח היעד הרצוי של 2% ושוק העבודה החזק - אינדיקטור משמעותי עובר חברי הפד' אשר רוצים לראות האטה במשק.

מיתון קרוב?

בניגוד לארבע פעמים בפגישה הקודמת, בפרוטוקולים של הפגישה הזו אוזכרה המילה "מיתון" רק שלוש פעמים, אך זה לא בהכרח חיובי: "חברי הוועדה צופים, נכון לפגישת מרץ, מיתון בינוני בארה"ב שיחל מאוחר יותר השנה". חברי הוועדה צופים כי ההתאוששות של המשק האמריקאי מהמיתון תקרה במהלך השנתיים הבאות.

על פי הפרוטוקולים, צפי הצמיחה לכל 2023 עומד על 0.4% כשברבעון הראשון הצפי הוא ל-2.2%. הצפי של חברי הפד' נמוך בהרבה מזה שפרסמה אתמול קרן המטבע הבינלאומית, אשר צופה כי הכלכלה האמריקאית תצמח ב-1.6% בשנה הקרובה וב-1.1% בשנה שלאחר מכן.

צפי העלאות הריבית

חברי הוועדה מודעים לכך שלריבית לוקח זמן להשפיע ושאולי עדיף בפגישות הבאות להשאיר את הריבית על כנה. "בנוגע להחלטה על היקף העלאות העתידיות, חברי הוועדה אמרו כי יהיה ראוי לקחת בחשבון את כלל הצמצום המדיניות הצמצום המוניטרי, מה שמשפיע בדיליי על הפעילות הכלכלית, האינפלציה וההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות". 

קיראו עוד ב"גלובל"

היום פורסמו נתוני האינפלציה לחודש מרץ, כשהמדד הפתיע לטובה ועמד בשנה האחרונה על 5%, הנתון הנמוך ביותר מאז ביוני 2021, הצפי היה ל-5.2%. מדד הליבה גם עמד בצפי - 5.6%, אך המגמה היא למעלה לאחר שבחודש פברואר הנתון עמד על 5.5%. אם נשווה את מדד הליבה למדד הרגיל - ביוני 2021 מדד הליבה עמד על 3.8%, משמע אנו רחוקים מאוד מיציבות מחירים, בהחלט עניין שישפיע על ההחלטה הבאה של הפד'.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ל 13/04/2023 09:31
    הגב לתגובה זו
    טבעי ובא תמיד,שאלה באיזו מידה,ומשמש כדיאטה כלכלית התייעלות ושיפור המצב,מספיק לדכאונות
  • 1.
    צחי 13/04/2023 07:40
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה שני אנשים חסרי אחריות
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.