הפד' תמיד יכול להפתיע את השוק. קחו את זה כנתון. הוא לא חייב להעלות את הריבית הערב ברבע אחוז (בשעה 20:00 שעון ישראל), למרות שנכון לעכשיו זה בדיוק מה שהשוק צופה - החוזים על ריבית הפד' מצביעים על כך בהסתברות של 80%. הפד' הקפיד מאוד בשנה האחרונה לא להפתיע את השוק ובכל פעם הוא העלה את הריבית בדיוק בהתאם לצפי בשוק.

אבל הפד' גם יכול לעשות עוד כמה דברים - במקביל לפרסום ההחלטה הוא יפרסם גם את הצפי שלו לתוואי הריבית, מה יהיה גובה הריבית לדעתו בעוד שנה, ושם יכולה להסתתר הדרמה. כלומר, הפד' יכול להגיד-לשדר לשוק 'אוקי, אני לא מעלה הפעם את הריבית כלל, או מעלה רק בקצת, כדי להקל על הבנקים ולהראות התחשבות', בטח אחרי החששות לקריסת בנקים אזוריים נוספים. זה עשוי להיות הצד של ה'גזר'. במקביל, הפד יכול גם לתת 'מקל' - לפרסם תחזית ניצית יותר על תוואי העלאות הריבית העתידיות, בתחזיות שלו, או במסיבת העיתונאים.

במילים אחרות, אם המטרה של הפד' כרגע היא לשדר לשוק מסר של עצירה קלה בתוואי העלאות הריבית הוא יכול לעשות את זה, באמצעות אי העלאת ריבית הערב, כשמנגד אם הוא רוצה לשדר מסר תקיף יותר להמשך, כדי להמשיך להילחם באינפלציה, הוא יכול לשדר את המסר הזה לא רק באמצעות הכלי של העלאת הריבית בפועל, אלא באמצעות התחזית שלו.

מה שבטוח הוא שלא יהיה משעמם הערב בהחלטת הריבית. המשקיעים יעקבו אחרי כל מילה שפאואל יגיד בנאומו. 

האינפלציה בארה"ב התמתנה לקצב עליה שנתי של 6% בחודש פברואר. התמתנות האינפלציה נמשכת מזה כחצי שנה, כאשר בחודש ינואר האינפלציה ירדה לקצב שנתי של 6.4%. בחודש פברואר המדד רשם עליה חודשית של 0.4%. גם מדד הליבה (בנטרול מחירי המזון והאנרגיה) ירד קלות ל-5.5%, בהתאם לצפי, וזאת לעומת 5.6% בחודש ינואר. עם זאת, בראייה חודשית מדד הליבה עלה ב-0.5%, מעל הצפי לעליה של 0.4%.

• בנק ייעודי לסטארטאפים מגייס 225 מיליון דולר, ביניהם מפיטר ת'יל
• בנק SVB דורש מהרשויות בארה"ב לקבל בחזרה 1.9 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סקטור האנרגיה הצביע על ירידה חודשית של 0.6% לקצב עליה שנתי של 5.2%, מחירי המזון עלו ב-0.4% בחודש שעבר ובקצב שנתי של 9.5%. מחירי השכירות המשיכו לטפס גם בארה"ב, עלו ב-0.8%, והשלימו עלייה שנתית של 8.1%. אבל בפד' מעריכים שהעליות הללו יתמתנו בהמשך השנה (להרחבה על האינפלציה).

הבנקים האזוריים בארה"ב רועדים בימים אלה, חלקם קרסו כמו סיליקון ואלי שמוכר יותר כ'הבנק של חברות הסטארטא-פ'. גם קרדיט סוויס השוויצרי נקנה ע"י המתחרה שלו - UBS בעקבות הקריסה.

אבל הבעיות של הבנקים עשויות להתגלגל גם הלאה ולפגוע בחברות נוספות בארה"ב לכל רוחב הקשת. אם הבנקים (בוודאי הקטנים והפגיעים יותר) יחששו לתת הלוואות, התוצאה עשויה להיות חולשה כללית יותר בכלכלה. זו בדיוק התיאוריה הקיינסייאנית - בזמן משבר על הממשלה לתמרץ את השוק באמצעות כסף כדי לגרום לשוק לחזור לעצמו. הצרה של הפד' היא שהוא בדיוק עכשיו מעלה את הריבית כדי להאט את הכלכלה. כלומר, המטרה של הפד' היא לתת 'ברקס', אבל הוא מנסה להיזהר במקביל לא להביא להתמוטטות של בנקים. זה לא כל כך פשוט כידוע. אפשר לומר שלא משבר אחד ולא שני משברים בהיסטוריה קרו בדיוק בגלל ובזמן הניסיון הזה של הבנקים המרכזיים להאט את הכלכלה על ידי העלאת ריבית במשק.

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

לעת עתה, אומדני הרווח למניה לשנת 2023 עבור מניות מדד ה-S&P500 עומדות על 221 דולר למניה, עדיין קצת מעל 216 דולר בשנה שעברה. אז אם המיתון של 2023 באמת נמצא בדרך זו עלולה להיות דרך ארוכה כלפי מטה. מיתון בדרך כלל מביא לירידה דו-ספרתית בתוצאות בשורה התחתונה.

הפחתת מתן הלוואות מצד הבנקים אלו חדשות רעות מאוד לבנקים כמובן, אבל הן עלולות להיות חדשות רעות גם לחברות אחרות. גם כך אומדן הרווח למניה של האנליסטים עבור שנת 2023 ירד ב-11% בשנה האחרונה. העלאות הריבית הקיימות של הפדרל ריזרב, שנועדו לדכא את האינפלציה על ידי הפחתת הביקוש הכלכלי, מתחילות לפגוע במכירות החברות, בעוד שעלויות גבוהות יותר (האינפלציה) לוחצות על הרווחים.

ועכשיו, פחותהלוואות על ידי בנקים עלולות לגרום לרווחים לצנוח עוד יותר. נכון, הפד יאט את קצב העלאות הריבית - או יעצור אותן לחלוטין - אם משבר הבנקים יחמיר, ובסופו של דבר יתמוך בכלכלה. אבל מגזר בנקאי מוחלש יגרום נזק מיידי לכלכלה - ולמכירות ולרווחים.

אז נכון לעכשיו הבעיות של הבנקים האזוריים עדיין לא באמת גלשה לכלכלה הרחבה יותר. אבל אם הנושא הבנקאי מהווה איום אמיתי על תוצאות החברות, בנוסף לאיום של ריביות גבוהות ממילא - תחזיות הרווח יהיו נמוכות עוד יותר בהמשך.

ובחזרה לפדרל ריזרב - הבעיה של הבנק המרכזי היא שכאשר הוא מוריד את הריבית (בוודאי מוריד בחדות למציאות לא נורמלית של ריבית אפס) הציבור מתמכר לאשראי והולך ולוקח עוד ועוד הלוואות, בצורה לא מאוזנת. אחר כך כשהבנק המרכזי מנסה להעלות את הריבית כדי לעצור את ההתמכרות הזו לאשראי - השוק שכבר מכור, לא מסוגל לספוג את זה והתוצאה היא קריסה ומשבר כלכלי. לא סתם הכלכלנים מדברים על המיתון המתקרב, ואולי מתקרב יותר או פחות, לכלכלה. כאמור, זו בדיוק המטרה של הפד' - לנסות לעשות 'נחיתה רכה'. אבל זה מסובך מאוד. בינתיים הוא מצליח בכך, אבל התמוטטות הבנקים כעת מתחילה להראות, אולי, שההצלחה הזו לא תארך. 

הקריסה החלה כאשר בנק סיליקון ואלי נאלץ לראות עוד ועוד משיכת כספים מצד מפקידים, הוא נאלץ למכור נכסים בעלי הכנסה קבועה בהפסדים כדי לחזק את הנזילות - הציבור שמע על כך והבין שלבנק יש בעיית נזילות, ואז הלקוחות באו לבנק לנסות לקבל את הכסף שלהם ונוצרה 'ריצה את הבנק' - התנפלות של המפקידים על הבנק בניסיון לקבל את הכסף שלהם. והתוצאה לא איחרה לבוא: קריסה. הבעיה של הריצה אל הבנק כמובן לא מיוחדת לסיליקון ואלי. בדיוק לשם כך הוקם הבנק המרכזי לפני כ-100 שנה. לספק נזילות ולהראות לציבור ש'הכל בסדר בבנקים'.