בזק- ההכנסה הממוצעת מלקוח גדלה ב-7% בשנה. בזכות הסיבים האופטיים "תחשוב מה יקרה כשנגיע ל-50% וגם 80% לקוחות בסיבים"
בזק רשמה שנה טובה, התוצאות המשיכו להשתפר והיא רשמה רווח נקי מתואם של 1.2 מיליארד שקל (להרחבה על הדוחות). הסיבה לכך שהרווח הנקי הרשמי היה נמוך יותר (1 מיליארד) היא עלויות פיטורי עובדים לצורך התייעלות בבזק בינלאומי ופלאפון, שאם בשנה רגילה עומדות על 70 מיליון שקל אז השנה הן עלו ל-100 מיליון שקל. התייעלות היא דבר חיובי לחברות בסך הכל, חברה לא צריכה להחזיק עובדים בכח אם אין לה מה לעשות איתם. הטכנולוגיה מחייבת התייעלות וזה כמובן בסדר גמור.
מניית בזק בזק 0.43% ירדה מתחילת השנה ב-16% אחרי שבשנה שעברה היא עלתה ב-22%. השאלה היא מה יהיה הלאה. גיל שרון, יו"ר בזק בראיון לביזפורטל.
איך תיראה הצמיחה בשנים הקרובות בתחום הסיבים האופטיים?
שרון: "תסתכל על הגידול בהכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) של האינטרנט הקווי מרבעון 4 שנת 2021 אתה יכול לראות את העלייה במחיר הממוצע שעמד אז על 109 שקלים באינטרנט הקווי, היום זה 117 שקלים, הרבה מזה נובע מהמעבר לסיבים. שידרגנו רק 20% מהמנויים הפרטיים, תוכל לחשוב מה יקרה כשנשדרג 50% וגם 80% מבחינת ההכנסה החודשית שתהיה גבוהה יותר מההכנסה הנוכחית. ההכנסה לכאורה גדלה במעט אבל המכפלות גדולות".
אתם צופים קיפאון בפועל ביחס לשנה האחרונה. איך אתם מסתכלים על זה?
שרון: "היסטורית, החברה היתה במשך מספר שנים במגמת ירידה בהכנסות ולפני שנה וחצי הגדרנו אסטרטגיה חדשה אז היום אני שמח לומר שאנחנו כבר רואים שנה שנייה ברציפות של צמיחה יפה בהכנסות. הצלחנו לשנות את המגמה. זה לא טריוויאלי בקבוצות טלקום גם ברמה אירופאית.
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ובחזרה לשנה האחרונה - הכנסות בתחומי הליבה כמו פלאפון כמעט 5% צמיחה, ובזק קווי 3% צמיחה וזאת כאשר הכנסות הטלפוניה שלנו בשחיקה גדולה, בגלל הורדת התעריפים שקבע לנו משרד התקשורת. אז על אף הירידה בתחום הטלפוניה, הצמיחה בתחום האינטרנט שהייתה כ-10% פיצתה ואף עלתה כך שאנחנו צומחים יפה מאוד בליבה וזה גם מתבטא בסוף בשורה התחתונה. הרווח הנקי המתואם צמח ב-3.6% וזה בהחלט תוצאות יפות מאוד. פלאפון עם הכנסות שיא מזה 4 שנים. Yes עם צמיחה מאוד יפה במנויים כך שכל החברות והפעילויות ממוקדות בצמיחה. כתוצאה מהשיפור בתוצאות הגדלנו את החוב בחצי מיליארד שקל בשנה החולפת.
טובי פישביין, מנכ"ל הכספים, חולק על האמירה שמדובר בקיפאון ומחזיר אותנו להעלאת התחזית של בזק בשנה האחרונה. אז נכון שבשנה הקרובה אין שינוי לטובה, אבל זה אחרי העלאת התחזיות בשנה הקודמת. הבעיה היחידה היא שזו היסטוריה. המשקיעים מסתכלים קדימה ושואלים את עצמם מה יהיה הלאה. בכל מקרה, לדברי פישביין: "בסופו של דבר ברמת הרווחיות אנחנו שומרים על שיעור רווחיות גבוה וגם התזרים מניב היטב גם בתקופה הזאת של ההשקעות שאנחנו מבצעים בסיבים. לפני שנה החברה נתנה תחזית ל-2022 של EBITDA מתואם של 3.6-3.7 מיליארד ועדכנה אותה ל-3.65-3.75 מיליארד. בפועל, סיימנו בחלק הגבוה עם EBITDA מתואם של 3.74 מיליארד. וגם ברווח הנקי העלנו את התחזית בערך ב-12% ובסוף סיימנו בקצה העליון של הטווח ולכן אני חולק עליך. אני לא רואה קיפאון. אם היית שואל מישהו בבזק לפני שנתיים אם נוכל לראות שיפור ברווחיות לא הרבה היו אומרים כן.
"בנוסף, כשאתה מסתכל על קבוצת תקשורת גדולה בתחום הזה, שיש לה כזה נתח שוק, אז זה לא מובן מאליו. אנחנו גם תומכים בשורה העליונה וגם מצליחים להגדיל את הרווחיות. צריך לזכור שיש ירידת תעריפים בעולם הטלפוניה, וגם הפחתת תעריפים ביולי הקרוב, ולכן אנחנו ממשיכים לאבד כל הזמן הכנסות מהעולם הזה וגם רווחיות. לשמחתנו אנחנו מצליחים לפצות בעיקר עולם הסיבים, וגם הגידול בפלאפון וההתייעלות בבזק בינלאומי אבל צמיחה כרוכה גם בעלויות וכשאתה צומח לפעמים יש עלויות כמו התקנת סיבים בבתים".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ומה אתם צופים ל-5 השנים הקרובות?
פישביין: "אנחנו לא מספקים תחזיות ליותר משנה, אבל השאיפות שלנו לטווח ה-EBITDA מתואם צמיחה של 1% בשנה ובתזרים החופשי צופים כ-5% פלוס מינוס בטווח הבינוני, של שלוש עד חמש השנים הקרובות. כמובן, זה לא אומר שזה יהיה בהכרח כל שנה אבל לשם אנחנו מכוונים".
הסיבים זה מנוע הצמיחה העיקרי של בזק לשנים הקרובות?
רן גוראון: "האינטרנט, הסיבים והתקשוב אלה מנועי הצמיחה העיקריים של בזק קווי אבל זה לצד שאר הצמיחה בקבוצה כולה. אנחנו בתחילת הדרך – יש לנו נתונים מאוד של הצטרפות, אבל גם יותר מ-70% מלקוחות בזק הם עדיין בנחושת, לא סיבים, ולכן הפוטנציאל עצום. סגרנו 3 רבעונים מאוד חזקים. בצד השני יש מעל 700 אלף לקוחות שנמצאים בנחושת כך שיש לנו עוד הרבה עבודה.
"רואים את הזינוק המאוד יוצא דופן של בזק קווי בסיבים. מגיעים לסה"כ 350 אלף לקוחות ברשת הסיבים, הצמיחה מתבטאת גם בשורה העליונה, היום 80% מההכנסות הן מאינטרנט בתקשוב. במחצית השנייה של 2022 גייסנו 80 אלף לקוחות פרטיים באינטרנט לעומת 50 אלף במחצית הראשונה והשנייה זו העסקה עם פרטנר שהזניקה אותנו פעם נוספת. זה המיקוד של החברה לשם היא הולכת".
ההחלטה לאפשר למוסדיים לעלות לאחזקה של עד 7.5% בבזק?
- 1.דניאל 14/03/2023 22:19הגב לתגובה זוהאם כדאי תקנות תחלס וזהו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?