צילום: עלי קריזברג

האם המיתון דופק בדלת? אנחנו כבר נמצאים בו - האם דווקא זה הזמן למניות?

מהם הגורמים השליליים שכבר מצביעים על המיתון בפועל (גם אם לא על פי ההגדרה היבשה של שני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר), ומדוע זה בהחלט רלוונטי גם לישראל

פרופ' עלי קריזברג | 09/02/2023 18:51 (8)

נושאים בכתבה ארצות הברית כלכלת ארה"ב מיתון תוצר תוצר מקומי גולמי תמ"ג

יהיה או לא יהיה מיתון? שלמה גרינברג סבור שלא יהיה מיתון. אבל אנחנו כבר במיתון...

הוא כבר נכנס הביתה בלי שנרגיש. אך זו דעה בלתי מקובלת, שכן על סמך סקר שערך אחד הבנקים הגדולים בעולם, בארצות ה-OECD המהווים כ-60% מהתוצר העולמי, שיעור האנליסטים הסבורים שיהיה מיתון ירד בחדשים האחרונים מכ-50% ל-30% בלבד. טכנית, הגדרת מיתון הנה שני רבעונים רצופים של שיעור צמיחה ריאלי שלילי של התוצר הלאומי הגולמי. אך למען האמת יש לדייק יותר: גם ירידה רציפה בשיעור הצמיחה, גם ללא התוויה שרירותית של תקופת זמן כגון רבעון, הינה מיתון לכל דבר.

אנחנו שם ללא ספק: נתוני הרביע האחרון של 2022 שכבר פורסמו בארה"ב מראים כי במונחי דולר קבוע עלה התל"ג הריאלי (כולל היבוא) בשנת 2022 כולה ב-192 מיליארד דולר בלבד (0.96%) כאשר, שימו לב, כל כולה של העלייה מוסברת בעלייה בהיקף השירותים (276 מיליארד) בעוד שבשאר הסעיפים המעידים על מגמה עתידית, כגון השקעה, הייתה ירידה של כ-100 מיליארד. הדיווח יעבור כנראה רביזיה כלפי מטה משום שבנתון שדווח ישנו רק אומדן של התוצר של חברות פרטיות שיתברר סופית במהלך הרבעון.

לקורא הספקן שסבור שהנתון למעלה אינו רלוונטי לישראל משום שזו הנה אי מבודד שהעננה המרחפת תחלוף מעל לראשה – זו טעות קריטית.

האטה כלכלית או מיתון? הגבול דק, שכן בכל מצב הדבר כרוך בפיטורי מאות אלפי עובדים והקטנת ההשקעה שהיא מנוע הצמיחה העתידית. אלא שמרבית האינדיקציות מתארות מצב קיים או התרחשות בעבר. בואו נראה מהן האינדיקציות בעולם כולו:

הגורמים השליליים המסבירים מדוע אנחנו כבר בתקופת האטה או מיתון:

שוק העבודה – בכמה ארצות באירופה (דנמרק ואוסטריה) ישנם כבר סימנים לעליית רמת האבטלה. גל הפיטורים בחברות הטכנולוגיה הבין לאומיות שדולף גם לקונגלומרטים הגדולים יראה את אותותיו בקרוב. בדרך כלל מדד האבטלה הנו מדד מקביל למיתון, כלומר, אינו מהווה מדד מקדים. מדד מקדים במעט הנו שיעור השינוי במודעות של הצעות עבודה. מדד זה הראה נסיגה של 10% בתקופה האחרונה.

אינפלציה – זו עדיין חוגגת בארצות ה-OECD ברמה שנתית של 5-6%. סביר להניח כי מגמה זו תתמתן מעצמה, כאשר שיעור ההאטה בתוצר יתעצם. סקר שנערך החודש בארה"ב מעיד על שיעור קטן של כוונות יצרנים להעלות מחירים – סמן מובהק להאטה. עובדה זו גם באה לידי ביטוי בציפיות לאינפלציה לטווח שנה שירדו באופן ניכר בחדש ינואר 2023. מכל מקום, שיעור אינפלציה גבוה משפיע על שער הריבית הנומינלי כאשר רמה גבוהה של שערי ריבית תקטין באופן ניכר את שיעורי הרווח בסקטור הפרטי מחד, וכן תקשה גם על מדינות לממן את תקציבן באמצעות חוב.

מחירי אנרגיה – חורף חם יחסית הוריד את הצריכה לגז באירופה ב-26% אך המחירים, שאמנם התמתנו מאז אוגוסט 2022, עדיין גבוהים. אי הוודאות באספקת גז מרוסיה תורמת לא מעט לגורם שלילי זה.

קיראו עוד ב"גלובל"

פתיחה של סין לאחר פנדמיית הקורונה תורמת לא מעט ללחץ מחירים כלפי מעלה על מחירי המוצרים הבסיסים. נוסיף על כך את העובדה שבסין, אשר "סבסדה" את האינפלציה במערב במשך כמה עשורים, ישנה עליית מחירים דרמטית.

מדיניות מוניטרית – המשך מדיניות העלאת הריבית בכל הארצות המפותחות פרט ליפן, כדי למתן את שיעור האינפלציה. הניסיון של תחילת שנות ה-80 מעיד כי ההשפעה המידית הנה ירידה מהותית בשיעורי הצמיחה בתוצר.

מדיניות פיסקלית – ירידה ברווחים ועליה באבטלה ותוספת העול על ביטוחי אבטלה, תהפוך מהר מאוד עודפים תקציביים לגירעונות ניכרים (מבלי להזכיר את ישראל שההסכמים הקואליציוניים מטילים עומס תקציבי נוסף). ארה"ב נמצאת בגבול העליון של יכולתה לגייס חוב. אמנם הממשל יכול להחליט על העלאת התקרה אך בכל מקרה משמעות הדבר לחץ נוסף כפי מעלה על שערי הריבית.

מנגד - הגורם החיובי היחידי שניתן לציין הינו יכולות המימון העומדות בפני הסקטור הפרטי. שיעור חסכון גבוה במיוחד בשנים האחרונות גרם לכך כי ב-7 הארצות המפותחות כמות המזומן הפנויה עומד על כ -3 טריליון דולר המהווים כ-10% מסך ההוצאה לצריכה פרטית. שיעור זה גבוה בהרבה מהממוצע הרב שנתי דבר שעשוי להקטין את הלחצים על שערי בריבית.

כל הגורמים הללו קיימים כבר והם ידועים לכל, כך שהם מגולמים בתוצאות המדווחות של התוצר הנוכחי. לפיכך חשוב יותר לנסות לחזות את המגמה העתידית של הגורמים הנ"ל. אם הגורמים הללו ימשיכו להתנהל ברמה הנוכחית, ההאטה תימשך, אך הסבירות להגעה לשיעור צמיחה שליליים נמוכה יחסית. יחד עם זאת די בגורם אחד שהתעצמותו תכניס את העולם המערבי למיתון כבד, שהרי גורם אחד גורר גורמים אחרים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
חזי לועזי 12/02/2023 11:24
הגב לתגובה זו
פנדמיית הקורונה, קונגלומרטים, ריביזיה... אליעזר מתהפך.
7.
. 12/02/2023 04:28
הגב לתגובה זו
נא לרדת מהגג
6.
מר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיב 10/02/2023 10:32
הגב לתגובה זו
מר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיבובי שטויות .
5.
לרון 10/02/2023 10:27
הגב לתגובה זו
כי העולם במיתון ואנחנו נגררים + נתניהו
4.
לרון 10/02/2023 10:24
הגב לתגובה זו
ויש להודות לפרופ' סטנלי פישר שהכין אותנו למשבר בקניית דולרים "לא נחוצים"
3.
דן 10/02/2023 00:30
הגב לתגובה זו
בהנחה שיהיה מיתון הרי שהוא יהיה קצר ולא יכביד על חברות רבות שגייסו הון זול בריבית כמעט אפסית.
2.
איך מיתון מסתדר עם נתוני תעסוקה פנומנליים? (ל"ת)
עוז 09/02/2023 22:10
הגב לתגובה זו
1.
עידן 09/02/2023 19:11
הגב לתגובה זו
זה יהיה מחכים ומועיל מאוד אם תסכים להגיב למאמרו האחרון של מר שלמה גרינברג. אין כמו סיעור מוחות של שני מומחים, בשביל לגבש עמדה מבוררת. תודה מראש!

פוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי | 04/12/2025 21:00

נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd 104.51% , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.

פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.

במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.

בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.

שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.

להמשך הכתבה לחץ כאן

וול סטריט השוק האמריקאי

סקירה

החוזים בוול סטריט בירידות קלות; נטפליקס יורדת, וורנר ברוס עולה, ומה קורה עם HP?

השוק בציפיה לפרסום המדד המועדף על הפד, ה-PCE; בנוסף, עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והכסף עולה ואיזו חברת הלבשה תחתונה מזנקת במסחר המוקדם?

צוות גלובל | 05/12/2025 16:11

נושאים בכתבה וול סטריט

בהמתנה לפרסום ה-PCE, החוזים עתידיים על מדדי המניות בירידות קלות, כשה-S&P500 יורד עד 0.1%, הדאו גם הוא 0.1% והנאסד"ק יורד 0.15%. המשקיעים ממתינים לנתוני אינפלציה חדשים בתקווה להעריך את כיוון המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב.

בנוסף, נתוני ההכנסות וההוצאות האישיות יתפרסמו במהלך שעות המסחר. הצפי הוא לעלייה של 0.4% הן בהכנסה והן בהוצאה החודשית. מדד המחירים לצרכן לפי PCE צפוי לעלות ב־0.3% בחישוב חודשי, גם הכללי וגם הליבה. גם מדד אמון הצרכנים יתפרסם במקביל. הקריאה הראשונית לדצמבר צפויה לעמוד על 52.0, לעומת רמה נמוכה במיוחד של 51.0 בקריאה הסופית של נובמבר.

חלק מהזהירות בשווקים נובעת מחששות שהתלהבות המשקיעים סביב תחום הבינה המלאכותית הגיעה לרמות גבוהות מדי, לאחר תנודתיות שנרשמה בחודש שעבר. מנגד, הציפייה להקלות במדיניות המוניטרית והערכות לגידול ברווחי החברות תומכות בסנטימנט השורי בשוק. כעת מתמקדים המשקיעים בשאלה האם הורדת ריבית פוטנציאלית בשבוע הבא תוכל להצית "ראלי סנטה" מסורתי לסיום השנה.

בתשואות האג"ח נרשמה עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות

מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.

להמשך הכתבה לחץ כאן