נכון לנובמבר 2022 העודף התקציבי שנרשם בקופת המדינה מתחילת השנה עמד על 28.9 מיליארד שקל. ירידה בהוצאות על מגפת הקורונה, ועלייה בהכנסות ממיסים לאחר חזרת המשק לפעילות מלאה מילאו את קופת המדינה. בין השאר תרמו גם הכנסות גבוהות ממיסים הקשורים לענף הבנייה, הכנסות גבוהות ממיסי הגז (ותודה לשטייניץ ותשובה), נזכיר גם את המס הגבוה ששילמה צים על הכנסות גבוהות באופן יוצא דופן שסייעו קצת בקצה, מה שלא יחזור על עצמו בשנה הבאה.

>>> לכל מאמרי פרשת השבוע

מה קורה כשיש עודף בתקציב הממשלתי? הנטייה הראשונית של הפוליטיקאים היא "לבזוז" את הקופה הציבורית, במיוחד אם הבחירות מתקרבות. כך קוצץ המס על הבלו, קיצוץ שפוקע באופן מפתיע בדיוק מעט לאחר הבחירות) בין השאר.

אך יש דברים יותר גרועים מבחינת ניהול התקציב מקיצוץ זמני במיסים. אחת הטעויות הגדולות שיכולות להיות בניהול תקציב הוא הוספת הוצאות בבסיס התקציב, כלומר הוצאות קבועות מדי שנה, או הורדת מיסים שתפחית הכנסות באופן קבוע, וזאת על סמך עודף בתקציב המסתמך על הכנסות (או ירידה בהוצאות) חד פעמיות. ההכנסות החד פעמיות לא יחזרו, אך הוצאות שנכנסו לבסיס התקציב או מיסים שהורדו באופן קבוע כבר קשה מאד להחזיר. כך לדוגמה הסכמי שכר, פנסיות תקציביות, העלאת קצבאות ועוד נכנסים לבסיס תקציב עצמו, כך שגם בשנים בהם צים לא תשלם מיסים של כמה מיליארדים, לא יהיה הרבה אקזיטים ממוסים או תרשם האטה בשוק הנדל"ן, ההוצאות הללו יישארו איתנו ואף יגדלו, ואיתם הגרעון הממשלתי. אולם זוהי הנטייה הטבעית, כאשר ישנו עודף, אפילו אם הוא חד פעמי ונובע מגורמים חולפים, ישנו פיתוי גדול להשתמש בעודף הזה לצרכים שוטפים.

מצד שני, בתקופות קשות יותר ההכנסות ממיסים פוחתות, הצורך בהוצאות שונות להמרצת המשק או לסיוע לחלשים שחווים אתגרים כלכליים קשים במיוחד עולות, ופתאום השמיכה קצרה מדי ואין מהיכן להביא את התקציבים העודפים הנדרשים. ואז, בדיוק כשההכנסות ממיסים יורדות והצרכים הנדרשים עולים, המדינה נאלצת להעלות עוד יותר את המיסים מצד אחד ולצמצם את ההוצאות מצד שני, בדיוק כשהמשק נדרש לתמיכה. הצעדים הכואבים מגיעים, אם כן, בעיתוי הכי פחות מתאים. אם בשנות השבע משתחרר הרסן, קרוב לוודאי שלשנות הרעב תגיע המדינה עם הוצאות גדולות מדי והכנסות קטנות מדי.

• בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
• חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהערת אגב נציין, שאחד הגורמים שסייעו לישראל להתמודד מבחינה כלכלית בצורה מעוררת התפעלות עם משבר הקורונה הוא העובדה שהיא נכנסה למשבר הזה עם "כיסים מלאים" לאחר שנים של צמצום הגירעון. כך יכלה הממשלה לתמוך במשק למרות ירידה בהכנסות והאטת הפעילות הכלכלית, מה שהשאיר רבים "עם הראש מעל המים" בתקופת המשבר, ומיד לאחריו זינקה הכלכלה הישראלית בחזרה בצורה מהירה וטובה. אם עסקים היו קורסים ואנשים היו מאבדים את מטה לחמם, החזרה לשגרה הייתה קשה הרבה יותר. 

לכן, הגישה הנכונה היא בדיוק הפוכה מהאינטואיציה הבסיסית. בשנים של שפע כלכלי יש להעלות מיסים כדי למלא את קופת המדינה עד כמה שניתן, ובמקביל לצמצם הוצאות במידת האפשר, למרות שיש הרבה כסף בקופה, שהרי הציבור זקוק לפחות תמיכה בזמנים של שפע כזה. במידה ופעלו נכון בשנות השפע וקופת המדינה אכן התמלאה, בשנים בהן יש משבר כלכלי יש לשחרר קצת את הרסן, להוריד מיסים ולהגדיל הוצאות בצורה חכמה באופן שיסייע לחלשים בשעת המשבר, ויסייע לעסקים להחזיק מעמד בתקופה הקשה ולהמשיך לתפקד למרות המשבר הכלכלי.

את הגישה הזו מלמד אותנו יוסף בפרשת השבוע, פרשת מקץ. בסוף הפרשה הקודמת השארנו את יוסף בבית הסוהר, שם הוא נשאר שנתיים נוספות, שרק לאחריהן צצה בפניו הזדמנות יוצאת דופן – מקץ שנתיים ימים הוא נקרא לביתו של פרעה כדי לפרש חלומות שחלם המלך ולא נותנים לו מנוח. על פי הפירוש של יוסף עומדות בפני מצריים שבע שנות שפע ולאחריהן שבע שנות רעב. מבלי להיכנס לשאלה איך ידע זאת יוסף, והאם יש להתייחס ברצינות לחלומות או לא, ניתן לומר שבאופן כללי מחזוריות כלכלית היא תופעה טבעית וכמעט בלתי נמנעת. ישנן שנות גאות ולאחריהן משבר וחוזר חלילה, לכן סביר שתתקיים מחזוריות כזו גם מבלי שפרעה יחלום על כך. מה עושים לנוכח שבע שני השבע הצפויים לבוא על מצריים, ולנוכח העובדה שלאחר שהגלגל יסתובב יפרוץ מתישהו גם משבר כלכלי?

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

יוסף לא נשאל על ידי פרעה מה לעשות. הוא נקרא אך ורק כדי לפרש את החלומות של פרעה. אולם, כפי שכתבנו בשבוע שעבר, הוא "קופץ על ההזדמנות" וממהר לייעץ לפרעה מהי הגישה הנכונה לנוכח המחזוריות הזו:

"ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ, וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע, ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאות האלה. ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו. והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב"

יש פה שלל עצות מענינות וכדאי לנתח אותן אחת אחת.

יוסף מציע מינוי "פרויקטור" למילוי קופת המדינה – "איש נבון וחכם". חשוב שהאיש הזה יהיה מקובל ואהוד על הציבור, על מנת למנוע העלמות מס ולרתום את הציבור לטובת המאמץ הלאומי, כפי שמסביר המלבי"ם: "לזה צריך נבון וחכם שהעם יסכימו על עצתו, והוא ידע לדבר על לבם שיסכימו לזה כי הוא לטובת הכלל.

תחת האיש הזה יש לבנות מערכת פקידות מקצועית – "ויפקד פקידים על הארץ". כל פקיד צריך להתמקצע ולהתמחות בתחומו שכן ההתמקדות תורמת למקצועיות ולהצלחה, כפי שממשיך להסביר המלבי"ם: "שהוא ימנה פקידים רבים תחתיו שיהיה ביניהם חלוק ההתעסקות, שכל אחד יעסוק בדבר פרטי".

 באמצעות המנגנון הזה מבקש יוסף להעלות מיסים באופן חד דווקא בשני השבע: "וחמש את ארץ מצרים בשבע שני הרעב, ויקבצו את כל אכל השנים הטובות". כך מסביר הרשב"ם, נכדו של רש"י, את המילה "חמש":

כך גם מסביר רבי חיים בן עטר בספר אור החיים: "שיקח הוא מכולן חמישית לפרעה, הגם שהמשפט הוא מעשר, יקח בשנים אלו חמישית". כלומר, על פי הפרשנים הללו, יוסף מציע להקפיץ את המיסים פי 2 ל-20% לעומת 10% שהיה המס הרגיל. כל עודפי המס מגיעים לקופת המדינה ולא למקורבים או לאינטרסנטים: "ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו".

נקודה מעניינת נוסף מוסיף רבי אברהם סבע בספרו צרור המור ביחס למילים "יעשה פרעה", שמתחברת למה שכתב המלבי"ם בנוגע ל"איש נבון וחכם" - למהלכים קשים יש צורך לגייס תמיכה ציבורית על ידי מנהיגים ראויים: "יעשה פרעה - הוא בעצמו וממנו יראו ויקחו מוסר, וכן יעשו הם". כלומר, כדי לרתום את הציבור לפרויקט לאומי כזה ולהעלאת מיסים יש צורך לדוגמה אישית מצד המנהיגים שישאו בעול ויהוו דוגמה לכולם – הוא בעצמו.

יוסף לא מתערב בכלכלה ברמת המיקרו, הוא לא אומר לאזרחים במה לעבוד או כמה לזרוע, היכן ואיך. היוזמה החופשית, כשכל אזרח יודע ומכיר מה כדאי לו לזרוע ובאיזה תחומים להתמקד מאפשרות את הגדלת היבולים כך שהשפע מתרבה וקופת המדינה מתמלאת על ידי פקידות מקצועית ונטולת אינטרסים.

בזכות הניהול הנמרץ הזה, כשנגמר הסייקל החיובי ונוצר משבר כלכלי בעקבות הרעב שהתפרץ, ארץ מצרים מוכנה לשנות הסייקל השלילי. אז מגיע הזמן להוריד את הרגל מהגז, לנקוט במדיניות מרחיבה ולתמוך בכלכלה:

מצרים לא רק מוכנה לספק את צרכי האזרחים בתקופת הרעב, היא הופכת למרכז הכובד הכלכלי האזורי ויכולה לתמוך גם בארצות השכנות, באופן שיעשיר את קופת המדינה גם בתקופה בה יש משבר כלכלי עולמי, בזכות היתרון היחסי שלה, אותו בנתה בתקופת השפע: "וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ".

היכולת של מנהיגים מרחיקי ראות להתעלות מעבר לאינטרס המיידי ולבנות תוכנית ארוכת טווח לטובת הכלל, שמנצלת את התנאים הכלכליים המשתנים, ומזהה מתי "עת לשמור" ומתי "עת להשליך" (קהלת ג, ו), בונה את החוסן הלאומי ומועילה לרווחת הכלל וכל אחד מהפרטים המרכיבים אותו. 

לקריאה נוספת: