מדד המחירים לצרכן, שפורסם אחר הצהרים שעון ישראל, מראה כי השיעור השנתי של האינפלציה האמריקאית ברמת הצרכנים בחדש אוקטובר עמד על 7.7% , שהוא שיעור נמוך מהחדש שעבר (8.2%) ושיעור נמוך מהצפי שעמד על 8%. התגובה בשוקי ההון בארה"ב הייתה חדה במיוחד: מדד המניות הטכנולוגיות - הנאסד"ק, קפץ בתוך זמן קצר בכ6%. מדד ה-S&P 500 עלה בכ-4%, הריבית הממשלתית לעשר שנים ירדה בשיעור חד מ-4.15% ל- 3.85% והדולר נחלש מול היורו בכ-1%. בישראל הייתה תגובה דומה לקראת סגירת המסחר: מדד ת"א 35 עלה ב- 2.69% ומדדי אגרות החוב עלו באופן חד. הדולר נחלש כלפי השקל בכ-5 אגורות בזמן קצר ביותר.

החגיגה מוקדמת מידי. בואו נבחן את העובדות.

מדד המחירים לצרכן ירד בפועל (לא בשיעור שנתי) באוקטובר בסך הכול בפחות משלוש

מאיות האחוז כאשר הוא עומד על שיעור של 0.667%. יתרה מזו, מי שהאזין לנאומו של יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי לפני מספר ימים, יכול היה לשמוע בבירור שגם אם נתוני האינפלציה יתמתנו בחודש אוקטובר (הנתון שדווח היום), אין בכוונת הבנק להוריד את הריבית בקרוב, כל עוד שיעור האינפלציה יהיה גבוה משיעור שנתי של 2.5%, מה גם שהבנק המרכזי האמריקאי מקבל את החלטותיו על סמך מדד מחירי חומרי הגלם ולא מדד המחירים לצרכן.

טור קודם של פרופ' עלי קריזברג:

>> איך ניתן להעריך את שער הדולר בעוד שנה ואיך אפשר להרוויח מזה?

בעיניו של היו"ר האמריקאי, המחיר של המלחמה באינפלציה (דהיינו אפשרות למיתון כולל במשק האמריקאי) נמוך ממחיר אינפלציה גבוהה ומתמשכת. גם התבטאותו של בכיר אחר בבנק, שבמידה ושער הריבית הבין-בנקאי (Federal fund rate) ירד מתחת ל-4.5%, הבנק המרכזי ישקול לדחות העלאת ריבית נוספת. במילים אחרות, שיעור אינפלציה של 7.7% "בלבד" עשוי לדחות בכמה חדשים את כוונת הבנק להעלות את הריבית בפעם נוספת. פרוש הדבר שהריבית תישאר גבוהה בעתיד הנראה לעין.

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תגובת השוק הישראלי מעוררת תהייה. האם השוק הבין ששיעור האינפלציה שדווח הנו בארה"ב ולא בישראל? גם חברות ישראליות הפועלות בחו"ל נשענות בעיקר על גיוס כסף בישראל לפי שערי הריבית כאן. בוא נניח לרגע שאין בשיעור האינפלציה שדווח בארה"ב כל מידע לגבי שיעור האינפלציה בישראל. מבחינה כלכלית טהורה, הדולר היה צריך להתחזק כלפי השקל (פיחות) משום ששיעור האינפלציה בארה"ב ירד ביחס לשיעור האינפלציה בישראל וכמו כן שער הריבית האמריקאי ירד ביחס לשער הריבית הישראלי. במקום, השקל התחזק ביחס לדולר, בעיקר בשל ההתחזקות היחסית של היורו (כדי להימנע מארביטראג').

אם כך מה הסיבה להתלהבות שסחפה את השוק בישראל? הסיבה היחידה שנראית לעין הינה הציפיה שאם היו"ר של הבנק האמריקאי יוריד את הריבית (או ימתן את קצב העלייה של הריבית), גם נגיד הבנק הישראלי ילך אחריו ויוריד את הריבית. זה לא יקרה ובוודאי שלא בקרוב.

כאמור לעיל, אין בכוונת הבנק האמריקאי להוריד את הריבית בעתיד הנראה לעין. הבנק האמריקאי מוכן להיכנס למיתון בעיניים פקוחות, בלבד ששיעור האינפלציה יתמתן. שנית, להערכתי האינפלציה (אמנם ברמה נמוכה יותר) הנה כאן להישאר. תמה התקופה של אינפלציה אפסית, ש"סובסדה" בעיקרה על ידי רמת מחירים נמוכה בארצות מזרח אסיה ואפריקה. המדדים מראים כי פער המחירים בין ארצות מזרח אסיה (בעיקר סין) הולך ונסגר. משמעות הדבר ששערי הריבית הנומינליים (המשקפים גם צפי לאינפלציה) לא יחזרו לרמה האפסית שהייתה בעשור השנים האחרונות.

• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

יהיה מי שיאמר כי ההתלהבות של השוק היום משקפת צפי לטווח ארוך, הרבה מעבר לכמה חודשים - נכון, אך אם האינפלציה לטווח ארוך גם עלתה מדרגה וזו הציפייה שלי, התלהבות השוק היום הינה מוגזמת.