1. במשרד החוץ לא באמת עובדים. הם בשביתה/ עיצומים כמעט שנתיים. עבודתם נעשית בידי אחרים, או בכלל לא. כסף ציבורי זורם לשווא פנימה והחוצה - אבל אף מפלגה ואף מועמד בחירות לא מצייץ. לא מעז לצייץ. לא מימין לא משמאל. לא כלכלי לא חברתי. לא ראש הממשלה ושר החוץ יאיר לפיד, לא מר כלכלה ומגזר ציבורי "שמן" בנימין נתניהו, בטח לא בני גנץ, מירב מיכאלי וזהבה גלאון שהמקסימום שלהם זה לשפוך עוד כסף למסודרי המגזר הציבורי. גם לא מאביגדור ליברמן שר האוצר שכבר נתקל בחבורה הזו עוד בהיותו שר חוץ ("הורתי להנהלת משרד החוץ לנתק קשר עם הוועד". לוועד הודיע אז כי הם "רשאים לשבות אבל לא לנקוט באלימות מילולית ופיזית.." 5.3.2014).

בפועל: לפיד וליברמן, לזכותם ייאמר, לא נכנעים (בינתיים?) לדרישות המופלגות (מאוד?) אבל גם הם לא מעזים לומר את המילים המפורשות: מי שלא עובד - לא מקבל שכר, בטח לא תוספות, בטוח לא עלייה בדרגות. מי שלא עובד הרבה הרבה זמן – משוחרר מתפקידו. כן: מפוטר. מפוטרים. קדושת 'זכות השביתה' לא מקנה זכות להפקרות.

ישראל הבירוקרטית חייבת מערך חדש ביחסי עבודה, הוגן, אפקטיבי שמגן על העובדים ועל הציבור שמשלם ואמור לקבל שירות. בלי זה לעולם לא יהיה פה "שירות ציבורי" ראוי ולא תבוא פריצת הדרך הכלכלית חברתית שחולמים עליה. אבל – המועמדים כולם שותקים. הם מפחדים. כולם. מפחדים מהתארגנות אדומה ושביתה. כך קורה שבחירות באו ועוד יבואו - הבולשביקים תמיד יישארו. עובדה.

ה"עובדים" שלא עובדים מקבלים כסף טוב, כולל הכל, כנראה. כולל הטבות וצ'ופרים, כולל שעות נוספות וכולל כוננויות, כנראה. – למה "כנראה"? כי הכל בשקט, בהיחבא. ראו בהמשך איך הרגולטורים האחראים על חלוקת כספי הציבור לעובדי המדינה, אליהם פנינו, זרקו אותנו זה על זה. ולא השיבו.

• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה אירועים מהזמן האחרון: השבוע נודע כי משרד ראש הממשלה נאלץ לרכוש שטיח אדום לקראת נחיתתו האחרונה בניו יורק. (נאלץ מילה קצת מצחיקה, האם לפיד באמת חייב לצעוד על שטיח אדום ברדתו ממטוס?). האין בנמל קנדי שטיח אדום במצב בולט למכובדים? התשובה היא: בטח שיש אבל מישהו צריך לבדוק, להתקשר, לסגור - רק אין מי שיעשה את זה, הם בעיצומים/ שביתה.

סוף ספטמבר, בישיבת ועד עובדי החוץ, התקבלה החלטה "לייבש" את הקונסוליות ברחבי העולם, להפסיק מתן שירותים למי שפונה אליהם. כמה ימים לפני הם הודיעו שישבשו את ההצבעה בבחירות לנציגי המדינה בחו"ל. מזה הם כנראה ירדו, לאחר שיידעו אותם, חד משמעית, שליו"ר ועדת הבחירות המרכזית יש סמכות להוציא נגדם צו מניעה בלי לעבור ובלי לבקש רשות מבית הדין לעבודה (הרחום והחנון...).

לאורך כל תקופת לפיד כראש ממשלה, ובנט לפניו, נמנעו עובדים - בהנחיית הוועד - מביצוע תפקידם, מה שגרם גם לפגיעה לאומית: בנסיעתו לאו"ם, נפגש לפיד עם מספר מועט של ראשי מדינות שכן לא בוצעו תאומים נדרשים. אגב – כשנוח להם הם דווקא פועלים, עובדה: במהלך השנה הראשונה של לפיד כשר חוץ הוא מינה כמה עשרות בעלי תפקידים, שגרירים קונסולים ועובדים בארץ ובעולם. יצוין: לוועד העובדים מעמד, די מכריע, במינויים במשרד ובשירות החוץ (למעט 11 מינויים של הממשלה).

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

כדאי לדעת: בשירות המדינה מבדילים בין שביתה לעיצומים. שביתה היא הפסקת עבודה. בעיצומים: מגיעים למשרד ואז מחליטים מה בא לעשות ומה לא בא לעשות. עוד מונח ייחודי מנצח: "שכר ראוי". עובד שמגיע לעבודה אבל לא באמת עובד כנדרש, הממונה על השכר באוצר חייב לקבוע וליידע את הסכומים שיינוכו משכרו, ומה כן יקבל בחזקת "שכר "ראוי".

אז שאלנו. אדוני נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ' האם הורית לנכות שכר מעובדים במשרד החוץ שאינם עובדים? תשובת דובר: "זה לא קשור אלינו, את צריכה לשאול את הממונה על השכר באוצר".

אדוני הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן: "האם עובדי משרד החוץ ממשיכים לקבל משכורות מלאות? ממשיכים לקבל גם את שלל ההטבות המקובלות כמו חופשות, כוננויות, שעות נוספות.. תשובת הדובר: "לאור האירועים בין הועד להנהלה שם, ממליץ שתפני למשרד החוץ בנושא".

פניה לכתובת המייל במשרד החוץ, טרם זכתה למענה.

2. פקידי האוצר בנק ישראל – לא חשוב מי האנשים, מה שמם, לא חשוב הנושא ובאיזו שנה – הם תמיד מתקוטטים באגרסיביות מתונה לכאורה, לוקחים את הכלכלה, הרפורמות והציבור בני ערובה לאגו, לכוח, ולטיפוח ייצר ההתרחבות המובנה שלהם.

אחרי שמחת תורה יצא בנק ישראל בהודעה: כן!!! אנחנו מסכימים להפריד את כאל כרטיסי אשראי מבנק דיסקונט. בכך להשלים את הפרק הזה ברפורמת שטרום: הפרדת הבנקים מחברות כרטיסי האשראי שלהם (אז: ישראכרט היתה של הפועלים, לאומי קארד מבית לאומי שהפך למקס וכאל שהיה ונשאר בשליטת דיסקונט).

מי שהתנגד בזמנו נחרצות להפרדת כאל היו הנגידה דאז קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים דאז חדווה בר. הטיעון הענייני: דיסקונט, השלישי בגודלו דאז, הוא הסיכוי הגדול וכנראה היחיד לפיתוח תחרות בין הבנקים, לכן הוא חייב להתחזק ולעמוד באותה שורה עם פועלים ולאומי. לתומכי ההפרדה הכוללת היו עמדות נחרצות שלהם, עד שנקבעה פשרה: דיסקונט/ הפיקוח על הבנקים קיבל פטור זמני ממכירת כאל. הפטור הסתיים בינואר 2021, הוכרזה תקופת ביניים, עד ינואר 2023 בה ניתן להחליט על הפרדה – מבלי שזו תחשב חקיקה חדשה הדורשת דיונים והחלטת כנסת.

מי יחליט? צוות רגולציה פיננסית. ברור היה שכל הרגולטורים תמכו זה מכבר בהפרדה השלמה ורק בנק ישראל המשיך להתנגד ואפילו משך זמן, עוד ועוד זמן.

למה? אפשר שזה ענייני, אפשר שפחות ענייני. הפיקוח על הבנקים היה ונשאר הרגולטור על חברות כרטיסי האשראי – בהיותן במקור בשליטת הבנקים. כל עוד תישאר חברה אחת בחסות בנק – המפקח יישאר הרגולטור. ברגע שדיסקונט תיפרד מכאל, יתנתק לגמרי הקשר של שלוש חברות האשראי לבנקים – ואז, למה להשאיר את הפיקוח על הבנקים כרגולטור שלהם? (אפרופו מגזר ציבורי לא יעיל ושביתות - רק תחשבו כמה עובדים יתייתרו אז ומה יעשו איתם...). למה עכשיו הם מסכימים להפרדה? כי הזמן אוזל, כי אין להם סיכוי בחקיקה בכנסת הבאה, וכי ועדת הרגולציה הפיננסית (שפועלת מתוקף החלטת ממשלה) התפרקה לאחר שיו"ר הוועדה רם בלינקוב, מנכ"ל האוצר, התקוטט עם סגן יו"ר הוועדה יאיר אבידן, המפקח על הבנקים. מה יהיה כשתקום ועדת רגולציה פיננסית חדשה? - אולי הפריץ ימות אולי הכלב יברח...

3. אחרי החגים הגיע. עוד התייקרות מחירים מפלצתית (15% - 25%) נכנסת ותושלם ביום הבחירות. השאלה העקרונית: איך קורה שבישראל מחירים לא יורדים? לא יבוא, לא ייצור מקומי, לא מזון, לא טואליטיקה, לא מכוניות ובטח לא דירות שעלו ב-19% בשנה האחרונה. מחיר הנפט עולה – המחירים עולים. מחיר הנפט נחתך – המחירים עולים. השקל חזק מול דולר ויורו – המחירים עולים (הנה כאן, הצביעות של היבואנים), השקל חלש מול הדולר והיורו – מחירים עולים (למי באמת דואגים רון תומר והתאחדות התעשיינים). קורונה התפרצה – מחירים עולים, בגלל השינוע, הסגרים, חומרי הגלם, הנפט.. קורונה נרגעה – המחירים עולים בגלל השפעתו המתמשכת של הווירוס. כך גם בעילות התייקרות הקשורות למלחמת אוקראינה רוסיה - וכשישרור שלום בין פוטין וזלנסקי האם מחירי החיטה = הלחם יירדו? האספסת? התירס?

לא משנה מה קורה – יצרנים ויבואנים מקומיים תמיד מעלים מחירים, הממשלה מעלה מחירי חשמל, מים, ארנונה ומיסים עקיפים.

+ א. האם יתחדשו הפגנות נוסח 2011? ספק. כדי ששני מיליון מפגינים יעמדו בכיכרות – האירוע חייב להיות נקי מפניות פוליטיות. מההפגנות ההן נולדו 3 חברי כנסת, כולם למפלגת העבודה. בזה הוכתם תום המרד הציבורי. קשה לראות מתי הוא יחזור.

+ ב. ממש בימים אלה מתארגנות קבוצות של 2-3 צעירים שיגיעו למרכולים, יעמיסו עגלות ויצעדו לכיוון הקופה. הקופאית תעביר מוצר ראשון, המחיר שהוקלד גבוה משמעותית ממה שהיה לפני שבועיים, הצעיר יאמר לה: לא מוכן לשלם את זה. התור ייתקע הקופאית לא תוכל להתנגד, מה גם שהיא חברה בנפגעי המחירים, המאבטח לא יוכל להתערב, המשטרה לא תבוא ואם תבוא גם לא תוכל לעשות.. זה מתוכנן לקרות בכל מרכול. קופות יעוכבו שעה, שעתיים, חמש שעות. יום אחרי יום. נכון זהו מהלך אלים משהו, אבל אולי יש סיכוי שיעבוד.

ג. הכי אפקטיבי: לממשלה הזו והבאה אחריה יש אפשרות לבצע מהלך אמיץ ודרמטי. ביולי האחרון פנה שר האוצר אביגדור ליברמן למנהל המיסים ערן יעקב והנחה לבדוק ולהתאים דרך להעלאת תקרת הפטור ממע"מ על קניות מאתרים בחו"ל, מ-75 דולר ל-300 דולר. בתחילת אוגוסט העביר ליברמן ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בקשה לאשר את העלאת הפטור. מאז, כבר חודשיים וחצי, הכל נדם.

דובר השר: "פנינו ליועמשי"ת אבל לא קיבלנו אישור לעשות את זה. אחרת היינו מקדמים..". אם היועמשי"ת לא אישרה בגלל שקבעה/ חשבה כי זה עלול להיות שוחד בחירות – תתייצב כבודה בפני האומה ותגיד מה הפתרון שלה להתייקרויות.

אחרי הבחירות – לא חשוב מי ינצח, מי יהיה ראש הממשלה ושר האוצר, חייבים ליישם את זה. מדינה שלא מסוגלת להביא תחרות תשאיר את זה לציבור. כי זה מה שיהיה – יתחילו להגיע משלוחים של חומרי ניקוי, טואלטיקה, מזון יבש באריזות – קמח, סוכר, אורז, עוגיות ביסקוויטים וקופסאות. בהמשך, ישתלם לקצר את זמני ההגעה ואז נתחיל לייבא גם הרבה דברים אחרים. אם עכשיו נרכשים באתרי חו"ל מוצרים בכ-40 מיליארד שקל לשנה – המהלך הזה יקפיץ את הסכומים פי כמה. יותר מזה: יקומו התארגנויות עסקיות לבדיקה וחיפוש מוצרים במחיר שיהיה משמעותית זול מזה של ישראל – ומבוגרים שכרגע מתקשים לבצע רכישות מקוונות יוכלו לעשות את זה. אין ספק – זה ייפגע בעסקים מקומיים. יפגע בעובדים מקומיים. יפגע ביבואנים ביצרנים ועובדיהם. אבל אין ברירה - שנתיים כאלה והתיקון התחרותי בוא יבוא....

4. השבוע חזרו המסכים לתשדירי תעמולת הבחירות. מישהו (שנאלץ להסתכל בגלל עבודתו?) השתמש במונח "פריק שואו". לא הגיע הזמן לחסל את הדבר המיותר והמשמים הזה? הוא גם עולה לנו הרבה מאוד כסף, גם מפקיע משמעותית מזמן הפרסומות של הערוצים שנכפה עליהם לשדר תעמולה ובעיקר ממאיס את יתרת הפוליטיקאים שעוד לא נמאסו.

תעמולת הבחירות מוסדרת בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) משנת 1959, אז דיברו רק על אסיפות בחירות בכיכרות בבתים ובמועדוני מפלגות. בטלוויזיה זה התחיל ב-1969. פעם היו שם מצחיקנים נוסטלגיים כמו ספי ריבלין, הגשש החיוור – כבר מזמן זה לא. כבר מזמן שהולך ויורד העניין הציבורי, גם השפעת התעמולה על הבוחרים ירדה לסביבות האפס. מישהו ישנה את בחירתו אחרי שיראה תשדיר בחירות?