ספטמבר הוא החודש הכי גרוע בשווקים, אך בשנה כזאת הכל הולך הפוך
חודש ספטמבר הוא החודש הכי גרוע מבחינת תשואה למדד המרכזי מאז 1950. בממוצע, מדד ה-S&P 500 ירד במהלכו ב-1.2%. ב-10 שנים האחרונות, ספטמבר גרם לירידה במדד של כ-1% בממוצע.
השנה הזאת היא שנה שהסטטיסטיקה לא בדיוק התיישרה, כיון שכידוע התממשו המון תרחישים שלא נראו בשנים האחרונות וקצת שונים מהנוף הרגיל של הכלכלה העולמית. מלחמה באוקראינה, סיום עידן הריבית האפסית, אינפלציה גבוהה במיוחד, סגרים בסין ופלונטר כלכלי - כל אלו לא נתונים שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. לכן, את הסטטיסטיקה של השנים הקודמות והעשורים הקודמים, כדאי לקחת בעירבון מוגבל. ולראיה, חודש אפריל, שנחשב לאחד מהחודשים הטובים בבורסה, בממוצע ב-20 השנים האחרונות נרשמו עליות של כמעט ב-2%, בשנה האחרונה המדד נפל בו ב-8%.
באם המדד לפתע ירצה לעקוב אחר הסטטיסטיקה ולרדת, כמו שהוא רגיל מאז 1950, נראה שיש לו מספיק סיבות לעשות זאת : מדד הסנופי 500 זינק מאז אמצע יולי ב-19%, כך שיש לו ״בשר״ לרדת. הוא עלה באופן יחסית חד ומהיר, בדרך כלל עליות כאלה מתקשות להחזיק. בנוסף, התשואות על האגרות חוב מרימות ראש, כאשר התשואה לשנתיים מגיעה לגבוה חדש, והתשואה ל-10 שנים עוברת את רף 3%.
עוד סיבה לשחזור את הסטטיסטיקה, היא נאום פאוול ביום שישי האחרון. נראה שהעליות מאז יוני ״תודלקו״ בעיקר בשל התקווה של המשקיעים ל״פיבוט״ מצד הפד, פיבוט משמע שינוי כיוון, מדיניות יונית יותר, האטת העלאות הריבית ואף הורדתם בשנת 2023. נראה שפאוול על פי הנאום האחרון בשישי בכלל לא בכיוון הזה, הוא המשיך להיות ניצי ואמר שהפד ימשיך להיות אגרסיבי ולהשתמש בכלים שלו עד לירידת האינפלציה ליעד 2%.
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.מנדל 30/08/2022 07:06הגב לתגובה זועל כל חודש אפשר לכתוב: או עליות או ירידו. איך נדע. נחכה לסוף כל חודש. בסוף ספטמבר נקבל את התשובה.
- 3.לא ירד ישחט (ל"ת)הלך הכסף 30/08/2022 00:00הגב לתגובה זו
- 2.צבי 29/08/2022 23:38הגב לתגובה זוהפד רוצה את כולם מדוכאים. המלחמה באינפלציה תפגע בחלק מהחברות, השכירים , העצמאים ומשקי הבית.
- 1.או שכן? או שלא? (ל"ת)טליק 29/08/2022 21:07הגב לתגובה זו
- מה שבטוח אולי.... (ל"ת)איילונשור 30/08/2022 12:39הגב לתגובה זו
- או שלמה לא (ל"ת)אנונימי 29/08/2022 22:26הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
