המניות הסיניות ברבעון קשוח, המדיניות המגבילה פוגעת קשות
ברבעון השני של השנה ראינו עד כמה הפעולות המגבילות של הממשל בסין פוגעות בלב ליבה של הפעילות העסקית של החברות הסיניות ועד כמה הדבר בא לידי ביטוי במספרים שהן מציגות. חלקן רשמו את הצמיחה בהכנסות האיטית ביותר בהיסטוריה, חלקן לא צמחו בכלל, חלקן אף ירדו בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל וחלקן גם רשמו הפסדים יותר מהתחזיות.
על מדיניות ה"אפס קורונה" בסין כבר דובר רבות, רק כעת אנחנו מתחילים לראות את ההשפעות גם במספרים. תעודת הסל של חברות הטכנולוגיה הסיניות ירדה בשנה האחרונה ב-38%, חלק גדול מהירידה הוא הפחד והתמחור העתידי של המשקיעים עוד מלפני חצי שנה, לנתונים המאכזבים שאנחנו רואים כעת.
חברת המסחר האלקטרוני עליבאבא ALIBABA GROUP רשמה הכנסות של 30.6 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים, אך בפעם הראשונה בהיסטוריה, ללא צמיחה מהרבעון המקביל. חברת ההחזקות טנסנט TENCENT HOLDINGS LTD שמפעילה משחקי גיימינג ורשתות חברתיות רשמה הכנסות של 19.5 מיליארד דולר, ירידה של 4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. ג'יי די JD.COM , שחקנית המסחר האלקטרוני השנייה בגודלה בסין, רשמה הכנסות של 40 מיליארד דולר, צמיחה של 5% מהרבעון המקביל, הצמיחה האיטית ביותר של החברה מאז הנפקתה ויצרנית הרכב החשמלי אקספנג XPENG רשמה הפסד גדול מהצפוי תוך כדי האשמה של מדיניות הקורונה המגבילה. מדובר בחברות גדולות אשר שוות יחדיו יותר מ-700 מיליארד דולר.
מדיניות האפס קורונה המגבילה, כוללת סגרים ארוכים וממושכים למחוזות מרכזיים אשר משביתה מפעלים ועוצרת התפתחות כלכלית, הרבה בגלל זה - כלכלת סין צמחה רק ב-0.4% ברבעון השני, המכירות הקמעונאיות גם כן ירדו משנה לשנה והיו מתחת לצפי האנליסטים על רקע ההתפרצויות מחדש של הנגיף.
- "צופים ירידה מהירה יותר מהתחזיות בריבית בשנה הקרובה"
- בדרך למלחמה במזרח? בסין מאשימים את ארה"ב בפרובוקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד החיובי - נראה כי ממשל סין מתחיל ״להירגע״
הממשל מבין את הפגיעה הרצינית שהוא גורם לעצמו, למה לעצמו? בסופו של דבר סין מנסה להיות המעצמה הגדולה בעולם, ועם פגיעה עצמית בחברות הכי גדולות שלה, הסיכוי שלהם מול ארצות הברית הגדולה הוא קלוש. בחודשים האחרונים, ממשל סין הוריד כבר את הריבית פעמיים, ואף הזרים חבילות סיוע למשק, הכל בכדי לעודד את הכלכלה מחדש לצמוח בקצב שסין רגילה אליו בשנים האחרונות. על רקע הנתונים, נקווה כי מגזר הטכנולוגיה של סין לא יפגע עוד הרבה מהסביבה הרגולטורית הנוקשת שסין מציגה.
לא זו בלבד, סין פועלת בכל הכוח להסדיר את אי ההבנות בינה לבין ארה״ב בקשר לחברות שנסחרות בוול סטריט. לאחרונה נחתם הסכם המסדיר את העניין, בכך שבסין יתנו לרגולטורים האמריקאים גישה למסמכים החשבונאיים של החברות הסיניות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
