הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

ביידן עוזר לסטודנטים; ביטול חובות עד 10 אלף ד'; מי מפסיד מהמהלך?

ביידן מכריז על ביטול חובות של עד 10,000 דולר מהלוואות שלקחו הסטודנטים לצורכי הלימודים וגם מקפיא ל-4 חודשים הקרובים את החזר ההלוואות של הסטודנטים - נשמע טוב לסטודנטים, אך יש גם מפסידים
עומר רוסו | (4)

הנשיא ג'ו ביידן הודיע על תוכנית ״הלוואות הסטודנטים״ שלו, שמטרתה היא לבטל חוב לסטודנטים עד 10,000 דולר עבור כל לווה עם תקרת הכנסה של 125 אלף דולר בשנה. בנוסף, וויתור על חוב של 20 אלף דולר למקבלי מענק ה-״פל״ שמיועד לסטודנטים קשיי יום. כמו כן, הוא מאריך את השעיית תשלומי החוב בפעם החמישית לסטודנטים. המהלך כמובן מגיע בעיתוי מושלם רגע לפני בחירות האמצע בארצות הברית.

למהלך יש מפסידים ומנצחים 

בצד המנצחים יש לנו את הסטודנטים בארצות הברית שמקבלים עוד דחייה להלוואה שהם לקחו בעבור הלימודים שלהם, הודעה שבוודאי תעזור להם. בנוסף יש את את הסטודנטים בעלי ההכנסה הנמוכה (רובם) שיקבלו פריבילגיה לבטל את החוב. ״עם הכסף הזה, יוכלו להמשיך לרכוש את מניות ה-״מם״, התלוצצו אנשים ברשתות החברתיות.

בצד המפסידים יש לנו את כלכלת ארצות הברית, שעם מהלך כזה בוודאי הולכת כנגד המדיניות שהפד נוקט בה לצמצום הכסף המסתובב במשק ארה״ב. איך בדיוק הקפאת החזר הלוואות וביטול חובות לסטודנטים, יעזור לעצירת הביקושים במשקי ארצות הברית? כנראה שבמקרה הזה, ביידן ״לא עושה הכל בכדי להוריד את האינפלציה״

עוד מהמפסידים, חברות נותני ההלוואות לסטודנטים - ״Nelnet NELNET INC ״ ו-Navient NAVIENT CORPORATION הן שני ספקי הלוואות לסטודנטים הנסחרים בבורסה האמריקאית, בשבועות האחרונים על רקע השמועות של הכרזת ההחלטה של ביידן, ירדה נל-נט ב-10%.

אד גרושנס, אנליסט מ-Compass Point Research, כתב בהערת מחקר על החברות כי הוא צופה שההפסקה בתשלומי הלוואות הסטודנטים תימשך עד סוף שנת 2022, ונתון זה יהיה גרוע עבור חברות ההלוואות הללו. גרושנס אמר כי נל-נט דיווחה בדוח האחרון שהיא מספקת הלוואות ל-15.4 מיליון לווים סטודנטים. הוא ציין כי החברה אמרה שוויתור על  10,000 דולר יקטין את מספר הלווים הצריכים להחזיר את ההלוואה ל-4.3 מיליון.

נלנט אמרה בדוח כי "צפוי שינוי מסויים בכמות התשלום מראש, ודחייה בשיעורי התשלום מראש עלולות להשפיע לרעה באופן מהותי על ההכנסות, תזרימי המזומנים, הרווחיות והתחזית העסקית שלנו".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יגאל 25/08/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    האם האוצר האמריקאי יממן את החזר החוב?
  • 3.
    8 25/08/2022 06:32
    הגב לתגובה זו
    העניים לומדים בחינם. מי מממן? מעמד הביניים. בסוף מעמד הביניים יימחק. יהיו או עשירים או עניים.
  • 2.
    מנשה קליימט 25/08/2022 01:09
    הגב לתגובה זו
    הכסף לא מגיע לסטודנטים - הוא הרי כבר הגיע למוסדות עבור מוצר לקוי שלא משתלם. רק במקום שמי שרכש את המוצר במחיר מופקע ישלם את המחיר - הציבור משלם את המחיר המופקע עבור מוצר גרוע. איך אתם כותבים כאלה כותרות שקריות, איך? כאילו לא ברור לכם מאיפה מגיע הכסף ולאן הוא הולך..
  • 1.
    כמו פתיחת הגבולות כך ביטול החובות הכל כדי להביא מצביעים (ל"ת)
    פוליטיקה גזלנית 24/08/2022 22:40
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.