ברן: צבר הזמנות של כ-2 מיליארד שקל; ההכנסות עלו ל-90 מ' שקל
חברת ברן 1.5% העוסקת בניהול וביצוע עבודות תשתיות ותקשורת מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני של 2022. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-90.2 מיליון שקל, זאת לעומת 83.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-7% מרבעון לרבעון.
במגזר ברן ישראל, אחד משני מגזרי ליבת הפעילות של הקבוצה, צמחו ההכנסות ברבעון בכ-30% לכ- 71 מיליון שקל , בהשוואה להכנסות בתקופה המקבילה בשנת 2021 של 56 מיליון שקל. גידול, שהתקבל בעיקרו בשל גידול ביחידת הביצוע, ומפעילות יחידת ההנדסה שנהנתה בעיקר מתחילתם של הפרויקטים החדשים בהם זכתה החברה במהלך הרבעון הראשון.
הדיווחים במהלך הרבעון הראשון:
>>> ברן: צפויה לזכות בפרויקט בהיקף של 123 מיליון דולר
>>>ברן מוכרת את חברת הבת בגרמניה תמורת 47.5 מיליון שקל
>>>ברן תקים לחברה ישראלית שני מפעלים באסיה תמורת 220 מ' ש'
הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-11.2 מיליון שקל, קיטון של כ-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר אז הרווח הגולמי נעמד על 16.1 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי מתוך ההכנסות ברבעון השני עמד על 12%.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי של החברה ירד גם הוא, והסתכם ברבעון בסך של 10.3 מיליון שקל, קיטון של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכם הרווח התפעולי ב-12.3 מיליון שקל. בחברה מסבירים את הקיטון ברווח התפעולי, "בעיקר בגלל הרווח ממכירת הפעילות של ברן גרמניה שחלקו קוזז מהפסדים בשל פעולות אחרות שאינן חלק מפעילות הליבה של החברה. כמו הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשתקד כלל הכנסה חד פעמית מבטר פלייס בסך של כ- 13 מיליון".
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 13.7 מיליון שקל, בהשוואה לרבעון המקביל אתשקד, שם הסתכם הרווח הנקי ב-13.9 מיליון שקל. בחברה מציינים כי הרווח נקי ברבעון השני הושפע ממספר ארועים חד פעמיים חיוביים, כאשר המרכזי שבהם הינו הרווח ממכירת חברת הבת והפעילות בגרמניה.
צבר הזמנות בשיא
במהלך הרבעון השני ולאחריו, ובהמשך לגידול בצבר ההזמנות של החברה שבא לידי ביטוי עם זכיה בשלושה פרויקטי ביצוע שהחברה זכתה בהם במהלך הרבעון הראשון, ושמועד תחילתם הינו מיידי – תכנון וביצוע של מתקן תעשייתי אקולוגי לטיפול בפליטות אויר בהיקף של כ-32 מיליון שקל, הסכם להקמת שני מפעלים תעשייתיים במדינה באסיה בהיקף של כ-220 מיליון שקל וכן פרוייקט ביצוע בתחום תשתיות המים במדינה באסיה בהיקף של כ-410 מיליון שקל. החברה החלה בביצוע וקידום הפרוייקטים וכבר רואים לכך ביטוי בתוצאותיה העסקיות של החברה במהלך הרבעון המדווח, בחברה מציינים כי סך צבר ההזמנות של החברה מסתכם ל-1.9 מיליארד שקל.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.אליקו 23/08/2022 11:35הגב לתגובה זוומה עם המשקיעים בחברהעד כה שבעו רק מרורים ולעצמכם דאגתם תתיבשו לכם

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.