סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
קרנות נאמנות

קרנות 70\30: מי המובילה, ולמה הראל צריכה 5 קרנות בקטגוריה?

עומס קרנות בקטגוריה יוצר בלבול וסרבול בקרב המשקיעים וראוי לפעול לצמצומו; דמי ניהול גבוהים לא מצדיקים את עצמם עם תשואות גבוהות; הורייזון מובילה בתשואה לחמש שנים ומור באלו של שלוש שנים 
גיא טל | (4)

אחד הטרנדים הבולטים בשנים האחרונות בתחום קרנות הנאמנות הוא השקעה בקרנות המחלקות את השקעותיהן בין מניות לאגרות חוב על פי קריטריונים קבועים מראש. אלו קרנות ה-80/20 או 70/30 וכדו' כשהמספרים מייצגים את היחס בין ההשקעה במניות להשקעה באגרות חוב.

המטרה היא לספק מוצר שדומה מבחינה מסוימת לקרנות השתלמות או קופות גמל שמחלקות את השקעותיהן על פי רוב ביחסים דומים. לחלופין הקרנות הללו חוסכות את הצורך לבחור קרנות נפרדות להשקעה במניות וכאלה להשקעה באגרות חוב. מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר בשוק הקרנות, כשהקרנות המובילות בה הן הקרנות המובילות בתעשייה כולה. 

קרנות ה-70\30 תופסות נתח שוק משמעותי. סך הכל ישנן 43 קרנות שמחלקות את השקעתן באופן הזה. ישנן קרנות נוספות שמחלקות את התיק בצורה דומה אך לא באופן מוצהר של מדיניותן. בנוסף, ישנן קרנות של 75\25 שלא שונות מהותית ברמת הסיכון, אך התעלמנו מהם בסקירה זו. בשורות אלו נסקור את הסקטור בכללותו, את חמש הקרנות הגדולות ביותר ואת חמש הקרנות המוצלחות ביותר בטווח זמן של 5 שנים.

למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל 

שוב נחזור על מה שראינו כשבדקנו לאחרונה את סקטור ה-20/80 - אין הצדקה לדמי ניהול גבוהים, ואין שום קורלציה בין דמי ניהול גבוהים לבין הצלחה והשגת תשואות גבוהות למשקיעים. למעשה דמי ניהול גבוהים יכבידו על המנהלים ולא יאפשרו להם לנצח את השוק. כך לדוגמה הקרן שגובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר היא אנליסט אג"ח חברות + 30 שמרשה לעצמה לגבות 1.9% תמורת ניהול הקרן. אנליסט הוא בית השקעות שידוע בתשואות שמובילות את השוק לעיתים קרובות. לא במקרה זה. הקרן לא בולטת בשום צורה ומציגה תוצאות בינוניות בלבד בכל טווח זמן שנבדק. גם קרן הנאמנות כוון 30/70 שגובה 1.85% דמי ניהול לא מצליחה להצדיק את דמי הניהול הגבוהים ומציגה תוצאות שאף ניתן להגדירן כחלשות בהשוואה למתחרות. הלקוחות מבינים את זה ושתי הקרנות סובלות מפדיונות בשלושת החודשים האחרונים, כשכיוון איבדה נכסים בכל אחד מ-12 החודשים האחרונים. מצד שני גם דמי ניהול נמוכים במיוחד לא ינבאו תוצאות גבוהות (או חלשות). בסופו של דבר רוב הקרנות מתכנסות לדמי ניהול של 0.7% עד 0.8%. 

תופעה שחוזרת על עצמה גם בסגמנט הזה היא בית השקעות שמחזיק מספר קרנות באותה קטגוריה, כשלמעשה אין הבדל משמעותי במדיניות הקרנות שהוא מחזיק. מור מחזיקה את שתי הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריה. האחת מור 70/30 והשניה מור תיק אג"ח + 30. בחינה של מדיניות הקרנות לא תמצא שינויים מהותיים בין שתיהן. אז למה מור צריכה שתי תעודות? ייתכן שמור רצתה "לאפס" את הנתונים כיון שהקרן המוצלחת פחות קיימת כבר מעל 8 שנים ואילו זו שהשיאה תשואות גבוהות יחסית היא בת שלוש וקצת. 

מי שלקחה את הקונספט לקיצוניות היא הראל שמחזיקה לא פחות מחמש קרנות בקטגוריה הזו, ועוד כמה עם מדיניות דומה מאד. מגדל עם 3 קרנות בקטגוריה, פסגות עם 3 ואנליסט עם 2 קרנות. כאמור, לא ברור איזה תועלת מפיקים בתי ההשקעות מהפיצול הזה, אך בקרב המשקיעים זה יוצר בלבול מיותר ומסרבל את כל תהליך הבחירה. קשה מאד לבחור בין מעל 70 קרנות כשאין כמעט הבדל ביניהן והתשואות מאד דומות. מעטים מאד יתעמקו בהבדלים מינוריים שמפורטים בתשקיפים שאיש לא קורא. חברים, בוא נשמור את זה פשוט לטובת כולנו.

לבסוף, נוסיף שבטווחים הארוכים של חמש שנים או שלוש שנים ההבדלים בין הקרנות לא מאד משמעותיים. יש אמנם כאלה שבולטות לרעה ויש קבוצה שבולטת לטובה, אך בתוך קבוצת המובילות או קבוצת הנחשלות השינויים הם כמעט זניחים. בנוסף, אין אף קרן שבאופן עקבי מובילה בכל טווחי הזמן. הורייזון, כפי שנראה, אמנם בולטת יחסית עם כמעט 30% תשואה בחמש שנים והיא תופסת את המקום השני בטווח של שלוש שנים, אך ישנן 8 קרנות שמציגות תשואה של מעל 20%, וכשמדובר בטווח זמן של 5 שנים הרי שההבדלים השנתיים הם לא מהותיים. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הקרנות הגדולות בסקטור: 

משהו עובד טוב במערך השיווק של מור שמצליחה להוביל את התחום עם שתי הקרנות הגדולות ביותר מבחינת היקף נכסים, וזאת, למרות תוצאות בינוניות על פי רוב. מור 70/30 אמנם מוביל את הקטגוריה בטווח של 3 שנים אך לא בשום טווח אחר, כשגם בטווח הזמן של שלוש שנים היא מובילה על המתחרות בהפרש זניח. אז למה הורייזן מנהלת 75 מיליון שקל ומור 2 מיליארד? לא ברור. אלטשולר שחם מצליחה להתברג לחמשת הגדולים למרות שגם במקרה זה היא מציגה תוצאות לא טובות. 

המצליחות ביותר בחמש השנים האחרונות:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 31/05/2022 18:29
    הגב לתגובה זו
    לא יצא חוק כנגד ריבוי קרנות או "שיטת מצליח"?קרנות לא טובות סוגרים ומשאירים את הטובה...בעבר היה בקופות הגמל ואסרו את זה
  • 3.
    כרגיל אלטשולר במקום האחרון בהכל ק.השתלמות ק.נאמנות ק.גמל (ל"ת)
    ישראל999 31/05/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 31/05/2022 12:29
    הגב לתגובה זו
    מאותה קטגוריה גורם ראשית לתחרות פנימית,שנית לגיוסים מוגברים,כפי שפיצול מנייה גורם לעלייה בהשקעה בה
  • 1.
    לרון 31/05/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר "השוק" אינו טיפש,כמו שאנליסט היתה ראשונה עם מיטב בשנות ה 80 לאורך זמן מאז ילין ראשון ואלי לוי ואביו עם מור שלהם במקום השני ובסופו של דבר זה מחלחל
קרנות נאמנות
צילום: בנק הפועלים
ניתוח

בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים

תעשיית קרנות הנאמנות רושמת באוקטובר חודש נוסף של גיוסים משמעותיים, בהובלת הקרנות הפסיביות ולמרות פדיון בקרנות הכספיות לאחר שבעה חודשים רצופים של זרימת הון. על רקע מגמה חיובית בשוקי ההון בעולם, תעשיית הקרנות רושמת גידול של כ-13 מיליארד ש"ח בנכסים המנוהלים - מתוכם כ-5.5 מיליארד ש"ח נובעים מגיוסים חדשים, וכ-7.6 מיליארד ש"ח מעליית ערך

רן קידר |

חודש אוקטובר היה טוב לתעשיית קרנות הנאמנות. למרות שהקרנות הכספיות סבלו מפדיונות, בהמשך לחלון הזדמנות של חוסכים לקבע ריבית טובה בפיקדונות  - כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?). המגמה צפויה להשתנות, עכשיו - אחרי שהבנקים הורידו את הריבית על פיקדונות, הקרנות הכספיות חוזרות להיות עדיפות. 

בקרנות הכספיות בלטה הראל לשלילה עם פדיונות ענקיים - מעל 1 מיליארד שקל. הקרנות של הראל עם תשואה נמוכה (בחלק התחתון של הטבלה , במרחק של 0.2% מהמובילים בשנה), אנחנו מבליטים את זה בדירוגים החודשיים, וזה מתבטא בהדרגה בהחלטות החוסכים. מנגד, הקרנות הכספיות של ילין לפידות גייסו מעל 1 מיליארד שקל על רקע תשואות טובות ודמי ניהול נמוכים.  

באוקטובר, הקרנות הפסיביות הציגו את הגיוסים הבולטים ביותר: כ-3 מיליארד שקל בחודש אוקטובר לבדו. מתוכם, כ-2.1 מיליארד שקל גויסו לקרנות סל וכ-0.9 מיליארד ש"ח לקרנות מחקות - כך עולה מניתוח של מיטב קרנות נאמנות, שהיא מהמובילות בתעשייה. 

מבחינת פילוח סקטוריאלי, מרבית ההשקעות כוונו לקרנות המתמחות במניות בישראל, שגייסו לבדן כ-2.4 מיליארד ש"ח - מתוכם 1.95 מיליארד ש"ח לקרנות סל וכ-450 מיליון ש"ח לקרנות מחקות. מגמה זו מצביעה על ביטחון גובר מצד המשקיעים במניות מקומיות, אולי כתוצאה מתמחור אטרקטיבי ומסביבת ריבית גבוהה שמצמצמת את האטרקטיביות של חלופות סולידיות.

הקרנות האקטיביות לא נותרות מאחור - אג"ח כללי מוביל

התעשייה האקטיבית המסורתית סיימה את החודש עם גיוס של כ-2.6 מיליארד ש"ח. הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה אג"ח כללי שגייסה כ-1.2 מיליארד ש"ח, ולאחריה אג"ח מדינה (כ-590 מיליון), מניות בישראל (כ-305 מיליון), חברות והמרה (250 מיליון) ומניות חו"ל (125 מיליון).

לעומת זאת, קטגוריית אג"ח חו"ל סיימה את החודש בפדיון של כ-40 מיליון ש"ח, והייתה הקטגוריה האקטיבית היחידה שלא גייסה הון חדש.