המנוי של לולולמון שבגדים לא מקבלים בו
חברת בגדי הנוחות LULULEMON ATHLTCA INC (LULU) מוכרת גם בגדי יוגה ומאז 2020, כשאנשים הסתגרו בבית בגלל הקורונה, גם את היוגה עצמה. את זה היא עושה באמצעות חברת Mirror אותה רכשה, שמייצרת מסך שהוא גם מראה, ועליו מוצגים סרטוני הדרכה לאימון. הרכישה הזו כבר מקנה לה הכנסות קבועות, כבר נפרט איזה, אבל התכנסנו בשביל בשורה שממשיכה את אותו הקו: מנוי לחברת הבגדים, כזה שבגדים לא מקבלים בו. כשצריך שוב ושוב להציג צמיחה למשקיעים, חברת הבגדים מפסיקה להיות חברת בגדים והופכת לחברת תוכן. תוכן שיגרום להם לקנות בגדים. כלומר, פעילות לא מכניסה כסף לטובת הפעילות שכן מכניסה כסף.
על מה מדובר בעצם? כבר ב-2018 לולולמון השיקה כפיילוט בארבע ערים בארצות הברית מועדון לקוחות. אל תחשבו על כרטיס אשראי עם נקודות והנחות וכו', אלא על מועדון שהחברה מפיקה עבור החברים בו אירועים, סדנאות וכדומה בעולמות התוכן שלה, וכן היא מספקת להם קדימות ברכישה של מוצרים חדשים שהיא עומדת להשיק. וירא כי טוב, לולולמון דיווחה שהיא הולכת להשיק בסתיו הקרוב באופן רשמי את המועדון הזה בשני מתווים.
הראשון הוא חינמי וכל מהותו היא לקשור בין הלקוחות למותג. עוד הודעות ממנו, עוד מיילים, עוד הזמנות לאירועים. ונפגש בקופה. המודל השני הוא הרחבה של אחר שקיים כיום, וקשור במירור. היום, מי שקונה את המראה של מירור משלם כ-1,345 דולר – ואז עוד 39 דולר לחודש בשביל הגישה ל-10,000 מערכי אימון. המנוי הזה יהפוך למנוי בתשלום החדש, שאליו יתווספו אותן הטבות של השקות מוקדמות אקסקלוסיביות והאירועים, וכן יהיו בו אימונים שלא קיימים כיום, מסטודיואים כמו Rumble, Y7, Pure Barre ו-DogPound.
נכון, למי שאין את המראה – אין גם מה לעשות עם המנוי הזה. אבל הכיוון השני עובד לטובת החברה, שם מספרים שלקוחות מירור שקודם לרכישת המכשיר לא היו קונים בלולולמון עושים זאת יותר – ואלו לקוחות שגם מוציאים הרבה יותר כסף.
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניתן לומר אם כן שהמנוי בתשלום הוא אותה הגברת בשינוי אדרת, אך לגבי זה החינמי לבטח החברה תצטרך להשקיע יותר אם האופציה פתוחה בקרוב לכולם ולא רק בערי הפיילוט. האם ההשקעה תשתלם?
בלולולמון בהחלט אופטימיים. לפיהם, תוך חמש שנים 80% ממי שיקנו בגדים של החברה יהיו כאלה שגם רשומים לאחת מתכניות המנוי שלה, דבר שאמור לעזור לה להגשים את יעד ההכנסות השנתיות בסך 12.5 מיליארד דולר. לשם הגעה אליו בלולולמון גם מתכוונים להכפיל את מגזר אפנת הגברים, להכפיל את המכירות באפיק הדיגיטלי ולהגדיל פי ארבעה את ההכנסות מחוץ לארצות הברית – בעיקר בסין, ודרך כניסה לספרד ואיטליה. עוד מנוע צמיחה הוא בדמות ביגוד לטניס, גולף וטיפוס מקצועי. עוד טוענת החברה כי הרווח יצמח בקצב מואץ מצמיחת ההכנסות – כלומר השוליים יתרחבו.
בבנק ההשקעות WELLS FARGO & CO (WFC) כתבו לאחרונה על החברה "יש לנו ביטחון ביכולות של לולולמון להוציא לפועל את התכניות העסקיות, בעיקר בהתחשב בכך שהיעדים ל-2023 כבר הושגו ושהמודעות ללולולמון גדולה משל המתחרות בקטגוריה. ועדיין, זה השווי הנוכחי שלה שגורם לנו להישאר על הקווים". על כן ההמלצה על המניה היא ברמה ניטרילית עם מחיר יעד של 370 דולר – נמוך ב-1.9% משער הנעילה אתמול.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לעמיתים בפירמה Stifel גישה שונה. שם נוקבים במחיר יעד של 500 דולר עם המלצת "קנייה". "אנחנו רואים בשנים הקרובות צמיחה של 14-16% מדי שנה והרחבת שולי הרווח, גם דרך באיבקים שהמודל העסקי היעיל של לולולמון מאפשר. לדעתנו זהו נכס בסיסי למשקיעים שמתעניינים במניות צמיחה".
- 2.לרון 23/04/2022 12:30הגב לתגובה זומעניקים "קניה" לעולות .....עד שהן משנות כוון ואז באות זעקות ה "מכור",אני לא מושקע ב LULU בגבהים האלה הנוכחיים
- 1.לרון 23/04/2022 12:06הגב לתגובה זוהוא טרנד לא מובן,לי לפחות,מוכרת סה"כ בגדים בנישה ספציפית של יוגה והמנייה בשמיים,ההסבר שלי הוא שוב ריבית נמוכה ותו לא
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
