סנו soft
צילום: יח"צ
דוחות

מחפשים סיבה ליוקר המחיה? סנו עם רווחיות תפעולית גבוהה אפילו ביחס לשטראוס

שימו לב לרווחיות התפעולית הגבוהה והחריגה של סנו, שיורדת גם לשורה התחתונה. הבעיה של סנו השנה היא השחיקה ברווחיות אבל זה רק בגלל עליית מחירי ההובלה וחומרי הגלם - כשזה יחזור הרווחיות תשוב לעלות; סנו משיאה תשואה מצוינת למשקיעים, אבל האם לא מדובר ברווחיות חריגה מדי כאשר בסוף הישראלים משלמים את המחיר במכולת?
נתנאל אריאל | (23)

אם הרווחיות של שטראוס חריגה, אז הנה מגיעה חברת סנו ועוקפת אפילו אותה בסיבוב. חברת סנו 2.18%  העוסקת בייצור ובשיווק מוצרי צריכה ביתיים בתחומי הניקוי היא מסוג החברות שעובדות בשקט ומנסות להישאר מתחת לרדאר, היא כנראה לא רוצה שידברו עליה יותר מדי בשוק ההון. משקיעים זה טוב כמובן אבל בלי תקשורת. איך עושים את זה? כמעט לא מדווחים שום דבר לבורסה. למעשה, בשנה שלמה היא מדווחת לבורסה 15-20 הודעות בלבד (בניגוד לחברות שרוצות שיסתכלו עליהן ושיסקרו אותן ומסוגלות להוציא גם מאות הודעות בשנה אחת. לשם השוואה, שטראוס פרסמה יותר מ-80 הודעות בשנה החולפת). כמעט כל ההודעות של סנו הן הודעות גנריות שהיא חייבת - דוחות, מצבת התחייבות החברה ודיבידנד, הודעות שגם מגיעות בצמדים, כלומר כאשר כבר יש דיווח מדובר על מספר הודעות כך שבפועל מספר הימים שהיא מדווחת נמוך עוד יותר ועמד ב-3 השנים האחרונות על 5-7 ימים שבהם יצא דיווח בשנה שלמה; המניה זינקה בעשור האחרון ב-550%, ומאז הקורונה ב-120%. 

אבל למה בעצם סנו כמעט לא מדווחת שום דבר? יש לה סיבה טובה. התוצאות שלה מצוינות והיא בהחלט נותנת סיבה טובה למשקיעים להשקיע בה. אבל יש בתוצאות שלה טעם לפגם: התוצאות הללו של סנו מגיעות עם רווחיות תפעולית גבוהה בצורה יוצאת דופן - על חשבון הציבור הישראלי שמשלם על כך ביוקר במכולת ובסופרמרקט - אז איפה נמצא יוקר המחיה? כנראה שגם כאן.

נכון, מדובר בחברה שרוצה להרוויח. כן, מדובר ביצרנית ולא במשווקת וחשוב להבין - היא לוקחת סיכון, מייצרת משהו חדש ולכן הגיוני שהרווחיות שלה צריכה להיות גבוה יותר מאשר של רשתות השיווק שרק מעבירות את המוצרים מהיצרניות אל הצרכן ולא לוקחות על עצמן את הסיכון, אבל לפעמים יש רווח שהוא פשוט יותר מדי - ובמקרה של סנו כך זה נראה. 

אם רשתות השיווק כמו שופרסל 1.88% , רמי לוי 0.96% , ויקטורי -0.02% ואחרות מצליחות לייצר רווחיות תפעולית של 4-5% בלבד, ואם אפילו שטראוס 0.35% מצליחה לייצר רווחיות תפעולית של 9-11% - אז הנה מגיעה סנו ומצליחה לייצר רווחיות תפעולית גבוהה עוד יותר של 15-19% (תלוי באיזה רבעון בשנה) כלומר רווחיות גבוהה פי 1.5-2.4 מאשר של שטראוס, ופי 4-5 מאשר של הקמעונאיות. וזה הרבה, הרבה מאוד. וזו רווחיות שיורדת חזק לשורת הרווח הנקי ועומדת על 14%-16 (לעומת 11% לשטראוס ו-2.8% בלבד לשופרסל - כלומר שיעור רווח נקי של פי 4-6 מאשר של שופרסל לדוגמה).

נכון אמנם שמדובר על רווחיות תפעולית חריגה ואולי גם חד פעמית, שכן החברה רשמה רווחי הון ב-2021 של 37 מיליון שקל (8 מיליון ברבעון השלישי עקב שיפוי מחברת הביטוח על מכונה, ו-29 מיליון ברבעון הרביעי עקב מכירת מקרקעין) והכנסות אחרות של 2 מיליון שקל, לעומת רווח הון של 181 אלף שקל הוצאות אחרות של 7.5 מיליון שקל בשנת 2020, אבל גם אם מנטרלים אותם, מדובר על שיעור רווחיות תפעולית של 12%-16, בהחלט שיעור רווחיות גבוה - שיורד רק לעומת שיעור רווחיות תפעולית עוד יותר גבוה של 15-17% לאורך שנת 2020.

הרווחיות הגולמית של החברה גם אגב ירדה מעט ב-2021 ל-37.5% לעומת 39% בשנת 2020, בגלל הגידול בעלויות חומרי הגלם והתובלה העולמית. אבל זה מה שנקרא - צרות של עשירים. יותר מכך: נכון שמדובר בירידה בשיעור הרווחיות הגולמית (ובסנו יגידו לכם שזה המדד החשוב) אבל מדובר בירידה שסביר להניח שהיא זמנית בלבד. מחירי התובלה וחומרי הגלם עלו בכל העולם ולכן גם סנו נפגעת. אבל לא מדובר כאן על סיוע לצרכנים: סנו אולי לא העלתה מחירים אבל העובדה שהרווחיות שלה מראש גבוהה וחריגה מאוד אומרת שפשוט מראש בשנים הקודמות היא לא הורידה מחירים לצרכן הישראלי, למרות רווחיות גבוהה וחריגה. העבודה שהמחיר לא עולה עכשיו לא אומר שהחברה 'התחשבה בציבור', זה פשוט אומר שבגלל המחאה - היא לא התאכזרה אליו יותר (ולא בהכרח מטוב לב, פשוט כדי לא לתקוע אצבע בעין לאנשים ולגרום להם לצאת לרחובות במחאה היא נאלצה לסגת אחרי המחאה הצרכנית בחודש נובמבר עם הידיעה על הכוונה שלה להעלות מחירים של מאות מוצרים).

בפועל, כאשר מחירי חומרי הגלם והתובלה בעולם יירדו בחזרה לתחום הנורמליות - הרווחיות של סנו תעלה בחזרה. אז אולי בטווח הקצר משקיעים חוששים, ואולי בטווח הקצר יש לחברה כאב ראש, אבל זו לא באמת בעיה בטווח הארוך יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המספרים של סנו הם כאלה: 

ברבעון הרביעי של שנת 2021 רשמה סנו הכנסות של 442 מיליון שקל, הרווח התפעולי עמד על 83 מיליון שקל (שיעור רווחיות תפעולית של 18.8%) ובנטרול הכנסות חד פעמיות מדובר על רווח תפעולי של 54.5 מיליון שקל (שחיקה זמנית ברווחיות התפעולית ל-12.2%), והרווח הנקי עמד על 69.5 מיליון שקל (שיעור רווח נקי של 15.7%). 

בשנת 2021 כולה רשמה סנו הכנסות של 1.83 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 305 מיליון שקל (שיעור רווחיות תפעולית של 16.7%) ורווח נקי של 255 מיליון שקל (שיעור רווח נקי של 13.9%).

תוצאות סנו לשנת 2021:

ביחס לשנת הקורונה (2020) מדובר ברבעון הרביעי של שנת 2021 כאמור על הכנסות של 442 מיליון שקל, כלומר עליה של 2% בהכנסות, לעומת 437 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ועל עליה של 1.4% בהכנסה השנתית ל-1.829 מיליארד שקל לעומת 1.803 מיליארד שקל בשנת 2020.

הרווח התפעולי המתואם ירד ברבעון הרביעי של 2021 ל-54.5 מיליון שקל, לעומת 72.5 מיליון ברבעון המקביל. בשנה כולה עמד הרווח התפעולי המתואם על 265 מיליון שקל, לעומת 288.4 מיליון שקל אשתקד - ירידה שנובעת כאמור מהעלייה הזמנית במחירי חומרי הגלם.

הרווח הנקי עמד ברבעון הרביעי על 69.4 מיליון שקל, לעומת 60.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 14%, ובשנה כולה הרווח הנקי עמד על 254.5 מיליון שקל, לעומת 215.4 מיליון שקל ב-2020, עליה של 18%.

תוצאות סנו לשנת 2020:

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    משה 28/03/2022 20:28
    הגב לתגובה זו
    חברה מצוינת. שימו לב למשכורות הצנועות שמושכים בעלי השליטה ולא כמו חברות אחרות שהוצאות ההנהלה ענקיות. גם מוצרים מצויינים ובעיקר ניהול מעולה
  • 16.
    מיכאל 28/03/2022 14:05
    הגב לתגובה זו
    רווח תפעולי ממוצע של 38% הוא לא סוף העולם אני לא משקיע כמעט בחברות שהרווחיות התפעולית שלהם היא למטה מ40%
  • 15.
    י.קלינסמן 28/03/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    במקום ליילל על רווחיות החברה.
  • 14.
    8 28/03/2022 11:07
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה הוא בגלל הממשלה, המיסים, הרגולציות, המכסים, המכסות, מנהל מקרקעי ישראל, הפנסיות התקציביות, תשלומי ההעברה. לא בגלל סנו.
  • אבל הוא לא חופשי,זאת בדיוק הבעיה, שיפתחו ליבוא ולתחרות (ל"ת)
    פטריוט 28/03/2022 16:02
    הגב לתגובה זו
  • שמשון 28/03/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    הקיצור אל תקנה סנו . תעדיף אחרים במחירים שפויים .
  • 13.
    אורי 28/03/2022 10:21
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא עם הרגולטור, שזו הממשלה, שלא מכניסה תחרות מחו״ל. בעלי המניות רוצים רווח מכסימלי, וככה צריך להיות. פתיחת עסק זה לא לשכת הסעד.
  • 12.
    LED 28/03/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    האם 5 גרם נוזל כלים ליום ו 5 גרם נוזל שטיפת רצפות לשבוע אחראים על יוקר המחיה? מה עוד שאפשר לבחור איזה יצרן שרוצים? הייתי במקומם תובע דיבה. היה מוסיף עוד למאזן
  • 11.
    אנונימי 28/03/2022 09:56
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להבין שכולם מייצרים טוב ולא פעם חברה חדשה לומדת את השגיאות של המותג המפורסם ומייצרת מוצר יותר טוב וגם יותר זול , לאור זאת לכו יותר על מחיר ולא על מותג מפורסם ומיושן !
  • 10.
    שאול 28/03/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
    בשלוש מילים -- חרם על סנו .
  • 9.
    יוני 28/03/2022 08:36
    הגב לתגובה זו
    זה לא לחם או מיים - ישמוצרים של חברות אחרות. מי שחושב שהמחיר שלהם לא נותן תמורה לכסף - יש אלטרנטיבה. אסור להגביל מחיר או אחוז רווחיות לחברה או עסק
  • 8.
    טימו 28/03/2022 08:16
    הגב לתגובה זו
    למרות שהרמה של המתחרים זהה בנייר טואלט וחומרי ניקוי. תפסיקו לקנות מוצרים של סנו המחירים ירדו.
  • 7.
    אזרחי 28/03/2022 06:50
    הגב לתגובה זו
    ככל שזהו מנפחת מחירים השוק עוקב אחריה ומעלה מחירים גם כן ברביבאי תומכת בהעדר יבוא מסיבי אמיתי של מוצרי ניקיון בידי יבואנים לא חזירים. מוטב לקנות בשוק החרדי או בשוק החרדי שלעיתים לא מתיישר עם הקו של סנו חבל שאושר עד מכור לסנן(אם כי ניתן להבין שזהו מאפשר לאתר הזולה לכאורה מתח רווחים גבוה)
  • 6.
    פנסי 28/03/2022 01:04
    הגב לתגובה זו
    מישהו במוסדות השלטון יכול להסביר מדוע לא מעודדים ייבוא של מוצרים דומים במחירים תחרותיים מחו"ל. יודע שלסנו יש מוצרים "כשרים" ולהם קהל שבוי, אבל עדיין..... רוב אזרחי המדינה אינם מתעקשים להשתמש בסבונים וחומרי ניקוי לשטיפת רצפות וחלונות שיהיו כשרים לפסח.
  • 5.
    יצחק 27/03/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
    עלינו לפקח על הרווחים שיהיו מינימליים אין מקום להרויח על חשבון שכבות המצוקה, הבעל של סנו מרויח עשרות מיליונים כל שנה בעוד שהצרכנים מחטטים אחר אוכל בפחי אשפה
  • סיגל 29/03/2022 10:06
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להתבכיין, לך תמצא דרך לעשות כסף. אם מישהו מצליח צריך לשבת לו על הזנב. קנאי
  • דרור 28/03/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
    הצרכן הוא המלך . הוא קובע מה הוא קונה . סנו חזיר - חרם על מוצריו וכך יעשה עם כל חזיר . כל צרכן מפקח על עצמו . במקביל המדינה חייבת לטפל במונופולים וקרטלים בנחישות .
  • 4.
    נ.ש. 27/03/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    כלומר לא רק סנו מרוויחה מוגזם אלא המוכרים ללקוח מוסיפים עוד 100% אז גם סנו רוצה לעצמה. הסיבה היא שהביקוש קשיח. ויש מעט יצרנים בתחום.
  • 3.
    בסוף נותנים להם כסף מהאוצר מסכנים (ל"ת)
    27/03/2022 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 27/03/2022 21:56
    הגב לתגובה זו
    גזל גזל כל החברות בארץ . כמה שיותר אני פשוט לא מבין למה לא עושים פיקוח מחירים . ונמאס לשמוע את המשפט הדיבילי על תחרות חופשים . באמת תחרות כל אחת מהחברות לדפוק כמה שיותר את הציבור .
  • שמעון לביא 27/03/2022 22:02
    הגב לתגובה זו
    סנו יכולה לעשות מה שהיא רוצה *רק* בגלל שאין תחרות. יש מונופולים. אם תהיה תחרות היא לא תוכל לגנוב ככה. המסקנה הפוכה לגמרי ממה שכתבת בתגובה שלך
  • avnersh1 28/03/2022 08:37
    יעקובי כל מוצר בול. ויש עוד מתחרים. ולמרות הכל אני בעד תוצרת הארץ. רק בבקשה מכם. לא להשתולל עם המחירים.
  • 1.
    מה אתם מתפלאים גוזלים את הציבור . כל החברות גוזלות 27/03/2022 21:53
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מתפלאים גוזלים את הציבור . כל החברות גוזלות את הציבור כל אחת והחזירות שלה . מה אתם מתפלאים
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.23%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.23%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.