יו"ר ה-SEC רוצה שקיפות מקרנות הגידור; האם ילחמו בו בביהמ"ש?
יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC) יציין בקרוב שנה לכניסתו לתפקיד והוא ממשיך לקדם את האג'נדה שלו שתומכת ביותר שקיפות בנעשה בשווקים, בעיקר מצד השחקנים עם הכסף הגדול. זה עתה ערכו חבריה הצבעה על כמה תקנות חדשות להערות הציבור ועל הכוונת קרנות הגידור.
ב-SEC מציעים שקרנות גידור וכן קרנות פרייבט אקוויטי (קרנות השקעה פרטיות) יעשו מה שאינן נוהגות לעשות וידווחו למשקיעים על בסיס קבוע באשר לביצועי הקרן, העמלות וכן ניגודי אינטרסים שיש למנהליהן. תקנה אחרת רוצה לחייב גם קרנות וגם יועצי השקעות לדווח על כל אירוע סייבר משמעותי שחוו, ועוד אחת נוגעת לקיצור בחצי של ההתחשבנות בין ברוקרים לסוחרים, מיומיים ליום בודד.
על הרעיון האחרון פחות או יותר קיים קונצנזוס, כשגם בכיר ה-SEC הרפובליקני הסטר פירס תומך בו, וגם עמיתיו הדמוקרטיים. "הצעד יפחית את השיעור מסכום העסקה שהצדדים בה יצטרכו להעביר לחברות הסליקה", גנסלר הסביר. ב- (HOOD), שנחשבת לברוקר ו"חיה" על עסקאות כאלה מצד סוחרי ריטייל, בירכו על כך. גם קן גריפין מגוף הענק סייטדל המשמש עושה שוק תמכו במהלך.
הרעיון הראשון שצויין רחוק מלהיות בקונצנזוס. פירס טען שהשינוי ברגולציה המוצע מרחיק לכת "ויוצא מנקודת מוצא שהרבה גופים מתוחכמים ואנשים פרטיים בעלי הון רב, אינם כשירים או מספיק אגרסיביים כדי להשיג או לנתח את המידע הנחוץ להם לצורך החלטות השקעה טובות".
אז גנסלר רוצה שקיפות, פירס רואה גם פטרונות, ייתכן שהוא חושש מה יעשה צעד כזה, כלומר קידום מערך של שקיפות ודיווח לעמלות שגובים גופי ההשקעה הפרטיים. טענה שאולי ויש בה מן ההגיוני, אך צדו השני של המטבע הוא באמת המשך קיומם של ניגודי אינטרסים, ככל שיש כאלה, בין מנהלי ההשקעות לחברות המושקעות, באופן סמוי מן העין.
צפו: גארי גנסלר מסביר את הסיבות לתקנות החדשות שהוא מקדם
מי שמסכים עם דבריו באופן טבעי הוא מכון קאטו הליברטריאני, שם צוטטה בתקשורת ראש תחום מחקר הרגולציה הפיננסית, ג'ניפר שולפ, כשהיא אומרת שמדובר בשינויים "דרמטיים" שיעוררו פולמוס רב וניסיון לחסומם בבית המשפט על ידי הגורמים שיושפעו מהם.
- איירובוט צונחת ב-72% לאחר שהגישה בקשה לפשיטת רגל
- למה טסלה קופצת היום ב-4%?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
גנסלר מצדו ניסה להצביע על הצורך כששלף מספרים: 18 טריליון דולר מנוהלים על ידי גופים פרטיים, טען, והפעולות שלהם משפיעות על משקיעים הריטייל מהציבור שסוחרים בעצם באותם ניירות ערך, בלי מנהל השקעות. לא רק אותם משקיעים שפותחים מסכים ולוחצים "קנייה" או "מכירה" מושפעים, אלא גם אמריקאים שהגוף דרכו הם חוסכים לפנסיה מגלגל חלק מהתיק להשקעות דרך קרנות פרטיות. "זהו חלק חשוב מאד משוקי ההון שלנו", אמר.
אגב משקיעי הריטייל, רבים מהם, לפחות אלה שקולם נשמע ברשתות החברתיות (ולא בטוח שהם מייצגים) דווקא תקפו את גנסלר בשנה האחרונה כשהחליט לבדוק דווקא יחידים בחשד לניפוח מניות ברשתות החברתיות כניסיון ליצור שורט סקוויז (חלק יצאו כשהיה נוח להם וגרפו קופה, אחרים בזבזו הון), ולא את קרנות הגידור שמלכתחילה פתחו על אותן מניות פוזיציות שורט.
ביקורת אחרת על גנסלר נוגעת לפער בין הדיבורים הקשוחים למעשים סביב שוק הקריפטו. טיילר גלאש מהארגון ללא מטרות רווח Healthy Markets שמורכב ממשקיעים מוסדיים, התבטא בעניין ואמר כי "משקיעים שואלים יותר ויותר שאלות לגבי היציבות וכן היושרה שבהתנהלות השווקים, ולהשיב את האמון בשוק ההון זה דבר שצריך להיות בעדיפות עליונה".
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה
הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו
בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כול מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.
כול מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מוביליי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכול ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה $421. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז $212) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, כ"א מהן יהלום בפני עצמו? זה לא יסתדר בצורה הנוכחית אבל מיזוג בין החברות של מאסק זו פעולה חוקית אמנם אבל קשה ביותר לבצוע, תשאלו את ChatGPT ותבינו. "האדם היחיד שיידע איך לצאת מהבעיה שהוא עצמו יצר זה מאסק ולי אין שום ספק שהוא היחיד שגם יודע איך להשביע את רצון כול בעלי המניות", אמרה בהזדמנות המעריצה הגדולה קאתי ווד שלטענתה מניית TSLA תגיע ל-2200 דולרים אז נחיה ונראה. לסיום, הפרופסור Scott Galloway, שאני עוד זוכר אותו כאנליסט במורגן סטנלי בשנות ה-80 ושכיום הוא פרופסור לשיווק באוניברסיטת NYU, סופר מצליח ונואם חשוב, מסביר מדוע הוא לא ישקיע בהנפקה, "המודל העסקי של מאסק אינו טוב, הוא הופך את כלי התקשורת למרכזי תוכן קיצוניים וסנסציוניים..." ולכן אינו מתעניין בהשקעה בהנפקה ראשונה של SpaceX.
