תעשיית קרנות הנאמנות חזרה לצמוח ב-2021 לאחר מספר שנים של פדיונות. היקף הגיוס הכולל הסתכם בכ-40 מיליארד שקל (לצד רווחים של כ-30 מיליארד שקל) כאשר הקרנות המסורתיות (בניהול אקטיבי) בלטו בגיוסים של כ-25 מיליארד שקל. מנגד, הקרנות הכספיות שכבר לא אטרקטיביות בסביבת ריבית נוכחית, איבדו 6 מיליארד שקל. הקרנות הפסיביות (עוקבות אחרי מדדים) המשיכו לצמוח ולבטא את המגמה העולמית של היצמדות למדדים, כאשר התעשייה כולה גדלה בקרוב ל-10 מיליארד שקל, אך בגלל שינויים רגולטורים הועברו כספים מקרנות הסל לקרנות המחקות שהציגו גיוסים של 12 מיליארד שקל.

קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה הפופולארי של הציבור לטווח קצר ובינוני. יש בהן כמה יתרונות גלומים כמו פיזור השקעה על פני מספר רב של ניירות ערך, ניהול על ידי מומחים של גופי ההשקעות, יכולת להיכנס בכל סכום ויכולת לצאת בכל נקודת זמן. הקרנות סבלו בשנים האחרונות מתחרות מצד פוליסות חיסכון שמשווקות באגרסיביות על ידי סוכני ביטוח (שמקבלים עמלה שמנה) וקופת גמל להשקעה, אך בשל השקיפות הגבוהה יותר בקרנות, הניידות המהירה יותר והיתרונות המוזכרים, הן עדיין אטרקטיביות לרוב הציבור.   

המובילות בתעשיית הקרנות - מיטב, קסם ומגדל

הגוף המוביל בהיקף הנכסים המנוהלים הוא מיטב עם כ-64 מיליארד שקל, אך צריך לזכור שכ-4.5 מיליארד שקל הן בקרנות כספיות (שבהן גם אין ממש דמי ניהול). קסם של אקסלנס עם 56.1 מיליארד שקל והובלה בתחום הקרנות הפאסיביות, נהנתה השנה מגיוסים נטו של 3.1 מיליארד שקל ומגדל שוקי הון שלישית בהיקף הנכסים המנוהל - כ-51 מיליארד שקל, אבל ראשונה בגיוסים עם 9.2 מיליארד שקל. 

• למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
• איך להשקיע במניות הבנקים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד בלטו השנה בגיוסים - מור עם 3.5 מיליארד שקל, ילין לפידות עם 2.2 מיליארד שקל ופסגות שעבר לידיים של רני צים עם גיוס של 1.5 מיליארד שקל. מנגד, איבדו גובה השנה - אלטשולר שחם עם פדיונות של 1.4 מיליארד שקל והראל עם פדיונות של 1.3 מיליארד שקל.

ילין לפידות מובילים בקרנות המסורתיות

הקרנות המסורתיות שבהן מתנהל הכסף באופן אקטיבי הובילו השנה בגיוסים עם כאמור כ-25 מיליארד שקל כאשר הציבור העדיף קרנות מעורבות - מרכיב גבוה של אגרות חוב לצד מניות. הקרנות האלו גייסו כ-20 מיליארד שקל. מנגד, קרנות חו"ל גייסו סכום נמוך במיוחד - כ-100 מיליון שקל והדבר מבטא את המהפך שהיה השנה - האטרקטיביות היחסית של הבורסה המקומית על פני חו"ל.

• רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים

בולטים בקרנות המסורתיות - ילין לפידות עם 28.3 מיליארד שקל וגיוסים של 2.2 מיליארד ואחריה בהיקפים - מיטב לצד אלטשולר. בולטת בגיוסים - מגדל עם גיוס של 6 מיליארד שקל להיקף של 15.2מיליארד שקל.

קרנות פסיביות - קסם בראש

לציבור יש מספר אפשרויות להיחשף להשקעות. אחת מהן היא לבחור מנהל השקעות שהוא סבור שייתן לו תשואה עודפת ואחרת היא להאמין שבסופו של דבר קשה ואפילו לא ניתן לרוב להכות את השוק ולכן להשקיע במכשירים עוקבי מדדים. היתרון הגלום בהשקעה במכשירים עוקבי מדדים הוא דמי הניהול הנמוכים. פשוט - אין מה לנהל ובהתאמה דמי הניהול נמוכים. זה לא אומר שאין מנהלים מצוינים שנותנים תשואה עודפת. הבעיה שזה לא בטוח שיימשך בעתיד והבעיה השנייה שדמי הניהול מכרסמים בתשואה, כך שלא ברור כלל שלאורך זמן ניתן לבחור "בסוס מנצח". 

כאשר מדברים על מכשירים עוקבי מדדים יש שני סוגי קרנות - קרנות סל וקרנות מחקות. הן גם נקראות קרנות פסיביות ולמרות שהן "אחיות קרובות", קיימים הבדלים מסוימים - קרנות מחקות הן קרנות נאמנות לכל דבר ועניין והן לא נסחרות בבורסה. קרנות סל נסחרות בבורסה כמו כל נייר ערך אחר (ויש להן עושה שוק). בקרנות מחקות נקבע מדי יום השער ההוגן-האמיתי ולפיו מתבצעות העסקאות. בקרנות סל מכיוון שהן נסחרות בבורסה הן גם תלויות בביקושים והיצע וייתכן שינוי מסוים בין השער ההוגן לשער העסקה.  בכל מקרה מדובר במכשירים דומים שהיקפם בשוק הולך וגדל והן מהווים קרוב ל-40% מתעשיית הקרנות כולה.