ספיידרמן הוכיח בקופות: ברור למה סקרלט ג'והנסון יצאה להלחם בדיסני
מה בדיוק הבטיחו WALT DISNEY (DIS) לסקרלט ג'והנסון עבור תפקידה בסרט "האלמנה השחורה" לא נדע, שכן הצדדים סגרו מחוץ לכותלי בית המשפט הסדר בספטמבר אחרי שזו תבעה ב-50 מיליון דולר. אך ככל שהבטיחו, או שחשבה שהבטיחו – היום, כשמסתכלים על נתוני הפתיחה של הסרט החדש בסדרת ספיידרמן, ברור לגמרי למה החליטה לצאת למלחמה. אומיקרון או לא, שובר קופות שמייצר עניין עדיין שווה המון כסף לרשתות בתי הקולנוע – וגם לשחקנים, שלפחות באופן מסורתי הנתח שלהם מכרטיסים בקופות גבוה יותר מאשר מצפיות בסטרימינג.
בבכורה המצומצמת ביום חמישי האחרון ובמהלך יום שישי הסרט "ספיידרמן: אין דרך הביתה" הכניס בארצות הברית 121.5 מיליון דולר. ברשת בתי הקולנוע הגדולה בעולם, AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (AMC) דיווחו במהלך יום שישי כי בארצות הברית וקנדה יחדיו הכניס הסרט 50 מיליון דולר בחמישי בערב – הנתון השלישי בגובהו לבכורות מצומצמות. מניית החברה קפצה – אך נזכור שהיא מתודלקת פעם נוספת על ידי משקיעי הריטייל גם ללא דיווחים מעין זה.
כשסופרים גם את יום שישי מקבלים נתוני פתיחה ברמת שיא לתקופת הקורונה ואנליסטים בשוק צופים שלאורך כל השבוע, כולל שבת, ההכנסות עשויות להגיע גם ל-240 מיליארד דולר, מה שימקם את הסרט בין חמש הבכורות הגדולות בעולם לסופ"ש. המכירות המוקדמות היו שניות רק לאלה של "הנוקמים: סוף המשחק", שהוא גם מחזיק בתואר סופ"ש הבכורה המכניס ביותר.
בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- היום שבו נולדה האימפריה של מיקי מאוס והסניף הראשון של הרשת הבינל' נפתח בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפירמה וודבוש האנליסטית אליסיה ריס צופה שבסך הכל באקרנים בארצות הברית יכניס הסרט 450 מיליון דולר, נתון מכובד גם לימים שטרום הקורונה."זו דוגמה למה שקורה כשאתה מביא את התוכן הנכון בזמן הנכון, בהתחשב בחופשת חג המולד", כתב בסקירה למשקיעים שון רובינד, אנליסט בכיר ב- BoxOfficePro.com. לדעתו, זה הסרט הראשון שמצליח באמת למשוך לקופות המוני צופים מאז תחילת המגיפה. הוא עצמו מעריך שכולל הנתונים של יום שבת ההכנסות בארצות הברית תגענה ל-190-240 מיליון דולר.
כותר הוליוודי נוסף שמוצג באקרנים בימים אלה הוא "אל תסתכלו למעלה", קומדיה על משבר האקלים עמוסת כוכבים (לאונרדו דיקפריו, מריל סטריפ, ג'ונה היל, ג'ניפר לורנס ועוד). אלא שבשונה מספיידרמן, הסרט מוצג במקביל גם בנטפליקס. ב-HBO Max של At&t הודיעו כבר ב-2020 שאת הסרטים שלהם ישחררו במתווה שכזה, בסלון הבית בסטרימינג וגם בבתי הקולנוע והדוגמה הבולטת הייתה "וונדרוומן 1984".
כך עשו בדיסני גם עם "האלמנה השחורה" עם ג'והנסון, וקודם לכן עם "קרואלה" בכיכובה של אמה סטון וחידוש הלייב-אקשן ל"מולאן". אחרי התביעה מג'והנסון, אגב, אמרו כי ל-4 סרטים שיפיצו השנה יתנו בלעדיות בת חודש בהקרנה בבתי הקולנוע לפני הפצתם בסטרימינג. הם טענו שההחלטה נעשתה בשל ההצלחה - מה שפחות הגיוני בהתחשב בכך שבהכנסות מהקופות נתח קטן יותר הולך אליהם. סביר שהסיבה היא שיקולי תדמית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כמובן שבתי הקולנוע מתנגדים למהלך הזה שגורע מהם הכנסות. השאלה עומדת בעינה: כמה מהאנשים שצפו בסרט בבית, היו משלמים על כרטיס לבתי הקולנוע לו רק שם אותו הסרט היה מופץ, וכמה היו מוותרים על הצפייה.
במקרה הזה, למפיקת הסרט אין כלל דילמה אם יכולה הייתה להשאיר נתח גדול יותר מההכנסות אצלה ולא אצל AMC, סינוולרד ועוד – שכן זו סוני, ולה אין שירות סטרימינג בתפוצה נרחבת, אלא רק בשוקי נישה: סטרימינג האנימציה Crunchyroll שקנתה השנה ויקודם בקרב הגיימרים בעלי הפלייסטיישן 5 שלה (בעבר הפעילה סטרימינג של ממש תחת פלייסטיישן ואז סגרה אותו) וחברת התוכן הדתי Pure Flix.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
