סינוורלד
צילום: Google Street View

הסרט של בתי הקולנוע: סינוורלד גדולה בהרבה מסינפלקס אך בצל הפיצוי כבר שווה פחות ממנה

לאימפריית הקולנוע של מוקי גרידינגר פי 5 ויותר אולמות קולנוע מסינפלקס. בסוף 2019 הראשוונה הייתה שווה כ-3.8 מיליארד ד' והשניה 1.5 מיליארד. עקב ביטול המיזוג נפסק שהאחרונה תפוצה במיליארד ד' - שלסינוורלד אין. כעת היא שווה 550 מ' ד', וסינפלקס 650 מ'
איתי פת-יה |

יתרות השורט על  AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (AMC), רשת בתי הקולנוע הגדולה בעולם, כפי שהיו בתחילת השנה היו אינדיקטור כמובן למצב הסקטור כולו בצל סגרי הקורונה וההגבלות על ההתקהלות. התנאים העסקיים שהיו קודם לפרוץ המגפה השתנו באחת, ועל כן לא מפליא שאם בסוף 2019 איש העסקים הישראלי מוקי גרידינגר, בעלי אימפריית הקולנוע  CINEWORLD GROUP PLC (CINE.L), רצה לרכוש את סינפלקס (CGX.TO), כחצי שנה לאחר מכן כבר נסוג מכך.

גם בארץ מגעים שהחלו, ואף עסקאות שנחתמו בוטלו – בין השאר זכורה מגה אור 2.65% שלצד ביג 2.04% רצתה לקנות מ נכסים ובנין 1.3% את ישפרו כולה, ואחרי שכבר הפקידה כ-14 מיליון שקל עשתה פניית פרסה. אותה מגה אור גם חזרה בה תחילת מרכישת ארנה גרופ מידי מרכוס וובר, תחילה בגלל ההצפות בנהריה שפגעו בקניון החברה שם, לאחר מכן בגלל הקורונה גם כן. בסוף עשתה פליק פלאק כשכבר היה מאוחר והחברה נמכרה כזכור למשפחת אבו.

בשונה משתי הדוגמאות הללו, פיצוץ עסקת סינוורד-סינפלקס הביא לדרישת פיצוי מצד האחרונה, דרישה בה תמך בית המשפט בקנדה השבוע, בפסיקה שהפילה את מניית סינוורלד שנסחרת בלונדון ב-40% לשווי חברה של חצי מיליארד דולר.

העסקה אמור הייתה להיעשות לפי שווי 2.1 מיליארד דולר לנרכשת, פרמיה של 41% על מחירה בשוק קודם להודעה על סגירת העסקה. הפרמיה שיקפה את נתח השוק הגדול שהייתה החברה הממוזגת אמורה להחזיק בו – כ-11,200 אולמות קולנוע היו לשני הצדדים יחדיו (כ-9,500 מתוכם לסינוורלד עצמה (שפעילה בצפון אמריקה, אירופה, ובישראל דרך רב חן ו-yes פלנט המתחרות כביכול), למול כ-11,100 ל-AMC. סינוורלד עצמה הייתה שווה אז 3.8 מיליארד דולר.

הסיבה לביטול העסקה מצד סינוורלד היה שינוי לרעה בתנאיה, לדבריה. כמו הרוכשת הפוטנציאלית, גם הנרכשת המיועדת סגרה אולמות שלה בקולנוע, ואולם הראשונה אמרה פחות או יותר "אתמול בערב היית שונה" כשלראייה הצביעה דווקא על שווי השוק: אם במועד העסקה היה כ-1.5 מיליארד דולר, ביוני 2020, אז ביקשה לבטלה, כבר ירד ל-645 מיליון דולר.

בסינפלקס השיבו שעוד טרם הקורונה החוזה עם סינוורלד כלל סעיף הגנה מפני שינויים שנובעים מכח עליון ואף התרפצות של מחלה. לכן תבעו את סינוולרד בכמיליארד דולר. ככל חברה הנסחרת בלונדון, גם סינוורלד מחוייבת לפרסם דוחות רק פעם בחצי שנה. על כן, לא ידועה עדיין התמונה ברבעון השלישי, והמידע האחרון נוגע לסוף יוני. אז, קופת המזומנים ושווי המזומנים הסתכמו ב-285 מיליון דולר, ובניכוי חוב של 4 מיליארד דולר, הנכסים נטו עמדו על 1.2 מיליארד דולר – כלומר הפיצוי שנפסק הוא כמעט כל הסכום. בסינוורלד אמרו כי בכוונתם לערער על הפסיקה. אם המהלך לא יצלח החברה תספוג מכה קשה.

"אין פה מקום לפרשנות, זו חדשה מבשרת רעות לסינוורד", כתב האנליט אוון שירלי מהפירמה ברנברג. "יש בכחה של הפסיקה הזאת למחוק את כל ההון שנותר לחברה". ואם פתחנו עם השורט סקוויז על AMC אז ייתכן מאד כי גם בסינוורלד ימצאו משקיעי הריטייל פוטנציאל שכזה. יתרות השורט על המניה עוד קודם לפסיקה היו 15%, ייתכן בציפייה לה, ואלה עשויות לעלות כעת עם הגושפנקא (ושוב, בסינוורלד רוצים לערער).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היום במסחר בלונדון המניה מתאוששת ב-10% נכון לזמן כתיבת שורות אלה ומשקפת שווי שוק של 414 מיליון פאונד, שהם 550 מיליון דולר. כמובן שמשקיעי סינפלקס שמחו לשמוע על החדשות אתמול מניית החברה קפצה בבורסת טורונטו בכ-11.6% לשווי של 650 מיליון דולר, כלומר סינוורלד הענקית שווה פחות מסינפלקס לאחר הפסיקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).