הממשלה החדשה החליטה לחזור על טעויות העבר ותנסה להוציא את 'המשקיעים' משוק הדיור, באמצעות העלאת מס הרכישה חזרה ל-8%, לאחר אישור הכנסת בשבוע הבא (בעוד 10 ימים), במטרה לפנות דירות לזוגות צעירים - אבל המשמעות היא גם צמצום הדירות להשכרה. אבל בצורה שגויה זו מתעדפים אנשים שיכולים לקנות דירות על פני החלשים ביותר - אלה שפשוט לא יכולים לרכוש דירה. למה בעצם המדינה מחליטה לפגוע בשוכרי הדירות בישראל כדי לאפשר לאנשים לרכוש דירה? שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין, מפרסמים את תוכנית הדיור הממשלתית לשנים 2022-2025, לדבריהם "התוכנית תביא לגידול מהיר של היצע הדירות ובכך תביא להורדת מחירים כבר בטווח המיידי". אלו צעדים מיידים הממשלה תנסה לקדם? הסבת משרדים למגורים – כך שניתן יהיה להחליף שטחי משרדים בדירות קטנות להשכרה ארוכת טווח, דיור מוגן ומעונות סטודנטים בהליך מקוצר וללא הליך תכנון מחדש.  ביטול שימוש בדירות לצורך אחסון מלונאי קבוע - כלומר דירות מסוג Airbnb. המדינה רוצה למנוע שימוש בדירות מגורים לצורך פלטפורמות מלונאות שיתופיות, ובממשלה מקווים שהשינוי יחזיר דירות לשוק המגורים ויגדיל את היצע הדירות הזמינות להשכרה. ביטול שימושים חורגים בדירות מגורים - כמו מרפאות, משרדי עורכי דין ועוד. קיצור מסלולי רישוי במטרה לקצר את הזמן שלוקח להוציא היתר בניה - כך שיוקם 'מסלול לרישוי עצמי' במסגרתו אדריכלים מורשים יהיו רשאים לאשר היתרי בנייה במקום הרשות המקומית. חלופה לתמ"א 38 – במטרה לאפשר בנייה מחדש גם של בניינים בודדים (ולא כחלק מבניינים רבים). הוועדה המקומית תהיה רשאית להגדיל זכויות בנייה למגורים בתוכנית שתיחשב גם כהיתר בנייה. עידוד בנייה בקרקע פרטית – לצורך עידוד מימוש קרקעות פרטיות, המדינה רוצה להעניק הקלות במס לבעלי קרקעות שיבנו בשנים הקרובות. פיצול דירות עם תוספת זכויות בנייה – המדינה רוצה לאפשר פיצול דירות ללא הליך תכנוני נוסף לתוספת דירה שתשמש להשכרה או למגורי קרובו של בעל הדירה. על מנת לעודד פיצול כאמור באופן שיגדיל את ההצעה, והצעת הממשלה היא לאפשר תוספת זכויות בנייה של 45 מ"ר. על פי הממשלה "התוכנית מורכבת מקביעת יעדים ממשלתיים לתכנון ולפיתוח, מתקציבים שנכללים במסגרת תקציב המדינה להסרת חסמים להגדלת היצע הדיור, מרפורמות שנכללות בחוק ההסדרים שמייצרות שינויים מבניים לייעול שוק הדיור וכן מצעדים נוספים בצד ההיצע והביקוש שיביאו להגדלת היצע הדיור בטווח הקצר. כל אלו מתבצעים בשיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר, משרד הבינוי ושיכון, רשות מקרקעי ישראל, מטה התכנון הלאומי, ומשרד הפנים" - הרבה מילים יפות, שייבחנו בעיקר בביצוע בשטח. מה בתוכניות לטווח היותר ארוך? המדינה רוצה לבנות 70 אלף דירות בכל שנה, לתכנן חמי מיליון דירות במוסדות התכנון (המדינה אוהבת להתפאר במספרים הללו כל פעם מחדש, אבל דירות 'מתוכננות' על הנייר הן לא דירות בביצוע, ולעיתים לוקח שנים רבות - אם בכלל - עד שבונים אותן), פרסום מכרזים ל-300 יחידות דיור בקרקעות מדינה - גם כאן יודעים בממשלה היטב שמכרזים רבים כלל לא נסגרים - ובממשלה מקווים לסגור מתוך ה-300 אלף הללו כ-180 אלף דירות, כלומר כ-60%. השקעות בתשתיות תומכות דיור: הממשלה רוצה להשקיע כ-8 מיליארד שקל לפיתוח תשתיות תחבורה, ניקוז וביוב. כ-5.5 מיליארד שקל להקמת גני ילדים ובתי ספר, כ-640 מיליון שקל לצורך עידוד רשויות מקומיות לאשר היתרי בנייה. ו-2 מיליארד שקל לתכנון, לפיתוח ולהסרת חסמים להגדלת היצע הדיור בחברה הערבית. הממשלה תאריך את הותמ"לים הממשלה תאריך את פעילות הותמ"ל – הוועדה העליונה שהוקמה כדי לעקוף חסמים אזוריים ולשווק יותר מהר דירות ולקצר את זמן התכנון, הממשלה גם תבטל את ההקלות הכמותיות בחוק התכנון והבנייה. תפעל במסגרת התחדשות עירונית - במסגרת חוק ההסדרים, מקדמת הממשלה את הקטנת הצורך בחתימות מ-80% ל-66% מהדיירים וניסיון לייצר יותר ודאות רגולטורית, לצד הקלות מס. הממשלה גם תשקיע כחצי מיליארד שקל בתשתיות התומכות בפרויקטים להתחדשות עירונית על מנת לאפשר את תוספת יחידות הדיור במרקם הבנוי. שר האוצר, אביגדור ליברמן: "תוכנית הדיור שהוצגנו היום נועדה להיאבק בעליית מחירי הדיור בעיקר באמצעות הגדלת ההיצע. במסגרת אישור תקציב המדינה אישרתי תקציבים משמעותיים לתשתיות תומכות דיור, כיתות לימוד, תמרוץ היתרים, פיתוח בחברה הערבית, התחדשות עירונית ועוד. זאת בהמשך לסעיפים בחוק ההסדרים שכולל בתוכו רפורמות חשובות לשוק הדיור ביניהן, שכירות ארוכת טווח, התחדשות עירונית, הסבת משרדים ועוד. אני מודה לשרת הפנים ושר השיכון שנכנסו איתי אל מתחת לאלונקה, ויחד בחרנו לטפל בבעיות שורשיות ולנקוט בצעדים דרמטיים ויצירתיים שיביאו לתוספת של כ-300,000 יחידות דיור ב-4 שנים הקרובות". שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: "הצגנו היום תוכנית כוללת ולא פתרון קסם של צעד אחד, ואנחנו מאמינים שהסל הזה, שמורכב מעשרה צעדים שכבר מבוצעים בימים אלה ועוד שבעה צעדים חדשים שיצאו לדרך ממש בקרוב, יוכיח את עצמו. כתוצאה מהצעדים שכבר מבוצעים, כבר השנה אנו צפויים לשבור את שיא השיווקים השנתי שיגיע ליותר מ-80 אלף יחידות דיור.  במקביל לכל הצעדים לבלימת מחירי הדיור, כבר בשבוע הקרוב אנו מתחילים בביצוע תוכנית "מחיר מטרה", שתיתן לזוגות צעירים אפשרות לרכוש דירה בהנחה של מאות אלפי שקלים. זוהי תוכנית בה המדינה מפסיקה לספסר בקרקע ומוותרת על בין 12 ל-20 מיליארד שקלים מההכנסות על הקרקע בשנים הקרובות. התוכנית החשובה הזו היתה מתבקשת והכרחית לנוכח המציאות הנוכחית. אני מודה לשר האוצר ולשרת הפנים על שיתוף הפעולה המלא בדרך לגיבוש התוכנית ועל שיתוף הפעולה עם כל משרדי הממשלה והגופים השונים. שיתוף הפעולה הזה בין כל השחקנים בתחום הדיור, הוא חסר תקדים והוא מבטיח שבאמצים המשותפים נדע להביא ליישום התוכנית כולה".  שרת הפנים, איילת שקד: "מאז הקמת הממשלה, משבר הדיור החמור שאנחנו מצויים בו ניצב עבורי כמשימה מרכזית ועליונה. בשנתיים האחרונות, בעקבות המחלוקות הפוליטיות ואי העברת תקציב המדינה, המשבר החריף אף יותר ולא שווקו מספיק דירות. יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, שר השיכון והבינוי, זאב אלקין ואנשי המקצוע במשרדנו בנינו תוכנית רצינית ומעמיקה שתצמצם רגולציה, תקצר ותייעל תהליכים, תקל על תהליך הבנייה של הקבלנים, תגדיל את היצע הדירות בשוק בטווח המיידי לכ-80 אלף דירות השנה ובעיקר שתשים לה למטרה לכל הפחות לעצור את העליה במחירי הדיור. כל הרפורמות יכנסו לתוקפן כבר בחודשים הקרובים ויאפשרו בניה מהירה ופשוטה יותר. השקת תוכנית הדיור של ישראל היא בשורה ענקית לאזרחי המדינה ואני מקווה שהיא תהווה נקודת אור עבור אזרחים שאיבדו את התקווה למצוא דירה במחיר שפוי במדינת ישראל״.