שטרות דולר כסף שולחן
צילום: Istock

כש-4 טריליון ד' זה לא מספיק: האם אינווסקו וסטייט סטריט יתמזגו?

בעולם שנשלט על ידי, בלקרוק, צ'רלס שוואב וואנגארד, שתי המתחרות יכולות להחזיק נתח נאה משוק ההשקעות הפסיביות, ולמרות זאת, כמו במקרה של הביג 4 אולי הגיע הזמן לפרק את הגולייתים האלה
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה גלובל

כמעט בכל סטנדרט אפשרי, 4.2 טריליון דולר הוא מספר אסטרונומי שקשה להתחרות בו. אפל (AAPL) לדוגמה, החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בארה"ב, מתגאה בשווי של למעלה מ-2.4 טריליון דולר. אבל ה-4.2 טריליון הנכסים (AUM) שמנהלת ענקית ההשקעות סטייט סטריט (STT), לא מדגדגת את מובילת השוק, בלקרוק (BLK), שנכון לרבעון 2 ניהלה לא פחות מ-9.5 טריליון דולר. הבאה בתור, צ'רלס שוואב (SCHW) מנהלת כמעט 7.6 טריליון דולר וואנגארד מנהלת למעלה מ-7 טריליון. בקיצור, השווי המצרפי של שלושת הגדולות בסקטור הוא למעלה מ-25 טריליון דולר.

 

אז לא פלא שסטייט סטריט ואינווסקו (IVZ) על 1.5 טריליון דולר שמנהלת החברה מדברות על מיזוג. ענקיות הפיננסים הללו, הן עדיין קטנות לעומת הגדולות באמת. כרגע, מדובר רק בשיחות בין החברות, שלא בטוח שיבשילו לכדי עסקה. לפי ההערכות בארה"ב, מה שישפיע יותר מכל על המיזוג, זה הביקושים לשוק הקרנות המחקות וההשקעות הפסיביות, כשלפי מורנינגסטאר STT ו-IVZ נמצאות במקום ה-3 וה-4 בעולם, כשהן מנהלות 1.1 טריליון דולר ו-444 מיליארד דולר בהתאמה.

 

המצדדים במיזוג אומרים כי שילוב הנכסים של השתיים יכול להוות משקל נגד בלקרוק והדומיננטיות שלה, כשהסינרגיה והאחדת מטות יתרמו לבניין הכוח החדש שיאתגר את הענקים. אבל לא בטוח שזה יספיק, שכן הדומיננטיות רק נהיות יותר ויותר דומיננטיות, כשבלקרוק יותר מהכפילה את נכסיה ב-7 השנים האחרונות.

 

טרנד ההשקעות הפסיביות צפוי להימשך

לפי נתונים שפרסמה מורנינגסטאר בתחילת השנה, למעלה מ-200 מיליארד דולר יצאו מקרנות אקטיביות בארצות הברית בשנה שעברה ובדיוק אותו הסכום עבר לניהול של קרנות פסיביות. מאז 2009, כמעט באופן סיסטמטי, יש ירידה עקבית בקפיטל שנכנס לקרנות האקטיביות.

אבל מה שהיו סכומים פחותים יותר שנכנסו לקרנות האקטיביות, ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.

 

הסיבה פשוטה, מאז 1968 אינספור מחקרים מצאו שמרבית הקרנות האקטיביות לא מצליחות במטרה המרכזית שלהם שהיא להכות את המדדים. הסיבה פשוטה, המתמטיקה פשוט נגדם. אי אפשר שכולם ירוויחו ויכו את המדדים. זה כמו להמר בקזינו. כמה יצליחו לזכות, הרוב פשוט יפסידו. או בקיצור, נראה שהביקושים להשקעות פסיביות בעלות סיכון נמוך תימשכנה גם בשנים הקרובות – למרות שזה צופן לא מעט סיכונים.

 

מה הסיכונים? ענקיות כמו BLK, SCHW ו-STT, כל הזמן מחזקות את הפוזיציות שלהן בשוק ומזרימות ממון למניות ומדדים שהן חפצות ביקרן. זה משפיע על השווי ואף קיבל את השם "הבום הפסיבי של 11 טריליון דולר".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

האם הגיע הזמן לפרק את ענקיות ההשקעות?

לסיבה המרכזית שבגינה בלקרוק הפכה למנהלת הנכסים הגדולה בעולם היא אלאדין. המערכת שפיתחה החברה לניהול סיכונים שמשמשת את מרבית הבנקים הגדולים בעולם. המערכת והחברה קנו את עולמם במשבר הסאב פריים, שממנו BLK יצאה ללא שריטה. העולם הפיננסי ראה, הפנים ורץ לקנות את שירותיו של אלאדין, כשדרך המערכת, בלקרוק גם נחשפת למידע רב של לקוחות הבנקים.

 

אממה, הכוח וההשפעה של מנהלות הכספים הללו כבר מוגזם מדי והיכולת שלהם להוות ישויות בעלות משקל סגולי עצמאי בתוך השוק הוא לא פחות ממפחיד. כלומר, אם מנהלי ההשקעות של בלקרוק מחליטים על משהו, אין כמעט חברה או ממשלה בעולם שיכולה לעמוד מולה. מי יסתכן בלעמוד מול גל של 9.5 טריליון דולר שמתקדם נגדו?

 

לפני קרוב לשנה טענו כאן שייתכן שהגיע הזמן לפרק את ארבעת חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם. יש לא מעט ביקורת על החברות הללו כשלעיתים חברות החשבונאות לוקחות חלק פעיל בפעילות שגובלת בפעילות לא חוקית ולפעמים הן ממש חלק מהפעילות הזו. לעיתים רבות זה בשל בצע כסף ולעיתים מחשש לאובדן לקוחות שילכו למקום שכן יעזור להם לבצע את הטריקים החשבונאיים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.