ברז מים ארד
צילום: יח"צ
ניתוח

הצד החיובי של חשבון המים: ארד תיהנה מהצמיחה בשוק מדי המים

חברת מדי המים הישראלית אמנם נפגעה מהסגרים במהלך שנת 2020, אך הדוחות האחרונים מעידים על חזרה לצמיחה, והיא עתידה ליהנות מהצמיחה בתחום בו היא מחזיקה בנתח שוק עולמי של כ-5%
קובי שגב | (3)

חברת מדי המים ארד -1.24%  היא אחת החברות שנשארו מתחת לרדאר בשנה האחרונה. בעוד שמרבית המניות ומדדי המניות הגדולים, עלו אל מעבר השיאים טרום הקורונה, ארד נשארה מאחור. אמנם, מכירות החברה נפגעו ב-2020 עקב הסגרים, אך הדו"חות לרבעון השני שפורסמו לאחרונה, מצביעים על חזרה לפסי צמיחה ושיפור ברווחיות ושיא חדש בתזרים המזומנים השוטף של החברה.

לקריאה נוספת:

>> ראיון עם מנכ"ל ארד: "מצוקת המים העולמית תגרום לרווחיות לשגשג בשנים הקרובות"

ארד היא חברה המתכננת, מייצרת ומשווקת מדי מים ופועלת בישראל וברחבי העולם. החברה קיימת כבר עשרות שנים וכמעט כולנו נמנים בין לקוחותיה. מכיוון שבישראל החברה מחזיקה נתח שוק של 70%, היא מוכרזת כמונופול בתחומה.

כנראה שכולנו נתקלנו במדי המים של החברה - מדי המים המכנים שמותקנים מחוץ לכל בית. מי שמכיר את דרכי הפעולה של תאגידי המים בישראל יודע, שהחשבון ללקוחות מגיע לרוב על פי אומדן צריכה ואחת לתקופה מגיעים לקרוא את הצריכה בפועל ומתקננים את החשבון החודשי. הסיבה היא פשוטה, לעבור על כל המדים ולקרוא את המונה, זוהי עבודה סיזיפית וזאת בדיוק הנקודה מדוע תחום מדי המים מעניין אותנו.

אנו בפתחו של עידן ה-5G שבו רכב אוטונומי אמור לתקשר עם רמזור. אין שום סיבה לשלוח פיזית טכנאי לקריאה ידנית של צריכת המים. ארד החלה כבר מזמן לפתח יכולות של קריאה מרחוק. הטכנולוגיות נקראות : AMR – Automatic Meter Reading ו AMI – Automatic Meter Information. האבולוציה של מדי המים החכמים החלה בשיטות Drive By ו Walk By שמשדרים את הקריאה של המד מטווח קרוב. כך יכול הטכנאי לנסוע עם האוטו או לצעוד סמוך לבתים פרטיים למשל, ולקבל את הקריאה. בהמשך נבנו רכזות אשר מקושרות לחברות המים, שקוראות את מדי המים ממספר גדול של דירות (למשל ברבי קומות שבהם מאות דירות).

מדי המים החכמים הפכו בשנים האחרונות לעיקר המכירות של החברה. שוק מדי המים העולמי נאמד ב 4.2 מיליארד דולר בשנה, דהיינו מדי מים חדשים הנרכשים לבתים חדשים ולהחלפת ישנים. רוב מדי המים הנרכשים הם מכאנים, כשרק 1.3 מיליארד דולר בשנה מתוכם הם מדי מים טכנולוגים.

על פי הערכות, שוק מדי המים החכמים צפוי לצמוח בכ-6% בשנה. החשיבות של קריאה שוטפת של הצריכה היא גדולה מאוד להערכתנו. חשיבות מדי המים החכמים גדלה במיוחד על רקע שינויי האקלים שיוצרים בצורות רבות ברחבי העולם, והכמות הגדולה של מים שהולכת לאיבוד כתוצאה מדליפות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

איך משתלבת ארד בסיפור זה?

מדיווחיה של החברה אנו למדים שהחברה היא השחקנית השישית בגודלה בעולם. היא מחזיקה כ-5% מנתח השוק העולמי וכ-10% מהשוק בארה"ב. צד את עינינו, שבתחום מדי המים החכמים נתח השוק שלה גדול יותר. כלומר החברה חזקה יותר בשוק העתידי מאשר בשוק ההיסטורי. בין השורות מספרת ארד ששיעור הרווחיות במדי המים המכנים עומד על 25%-15% ואילו בתחום מדי המים החכמים שעור הרווחיות עומד על 45%-30%.

בדוחותיה השנתיים, מפרטת ארד על הפריסה שלה בעולם, בתחום מדי המים החכמים ונתח השוק שלה: בארה"ב – נתח שוק של 13% השחקנית הרביעית בגודלה. בספרד – נתח שוק של 40%, היא השחקן המוביל ולשחקנית השנייה נתח שוק של 35%. במקסיקו – נתח שוק של 30% היא השחקנית השנייה בענף, למובילה נתח שוק של 35%. באיטליה – נתח שוק של 30% היא השחקנית השנייה בענף, לראשונה נתח שוק של 40%. בקולומביה – נתח שוק של 40% היא השחקנית המובילה, לשנייה בענף נתח שוק של 35%.

להערכתנו, בשווקים בהם לשתי החברות הגדולות בענף נתח שוק העולה על 65%, מתקיים יתרון תחרותי מהותי. בכאלו מקומות, נצפה שהמוניטין של החברות השולטות, יהווה חסם בפועל למתחרות חדשות. נצפה שלא יהיה פשוט להחליף תשתיות של כל כך הרבה בתי אב ולכן היכולת של החברות השולטות, לשמר מחירים גבוהים טובה יותר. לכל הפחות נגיד, שלא יהיה להן אינטרס להיכנס למלחמת מחירים, שתיצור סחרור בהכנסותיהן. בנוסף, יתרונות לגודל, יוכלו להקטין את שיעור ההוצאות התפעוליות ולשפר את השורה התחתונה, תהליך שאנו רואים ברבעונים האחרונים.

ארד נפגעה במכירות בשנת 2020, בעיקר בשל הסגרים שמנעו מאנשי המכירות לעבוד. אולם, אנו רואים שהחברה כבר חזרה להיקף המכירות הקודם ומציגה תזרים מזומנים משופר. זאת בעיקר הודות לירידה בעלויות היחסיות של מכירה ושיווק והנהלה וכלליות וכן מהתייעלות בהחזקת המלאים.

להלן התפתחות המכירות ותזרים המזומנים בשנים האחרונות (באלפי דולר):

לארד השקעות הוניות זניחות יחסית (לא יותר מ-3 מיליון בשנה). לעומת זאת, הוצאות מחקר ופיתוח עומדות על כ 17 מיליון דולר בשנה. במילים אחרות, ארד שמה את יהבה על מדי המים המתקדמים.

אם נסתכל על העתיד ברור לנו שקריאה רציפה של צריכת המים הן על ידי הצרכן, חברת המים ואפילו צדדים שלישיים היא חשובה, הן באיתור נזילות בזמן אמת, והן באומדן הוצאות המים בזמן אמת. מדי המים החכמים, צפויים להיכנס לבתי מגורים חדשים שמוקמים מחד ולהחליף מדי מים ישנים מאידך.

לארד חוב נטו של כ-19 מיליון נכון לסוף הרבעון השני של 2021 והיא נסחרת בשווי שוק של 1.15 מיליארד שקל (358 מיליון). בארה"ב, חולשת חברת Badger Meter (NYSE:BMI) על 21% מהמדים החכמים בשוק האמריקאי (לעומת 13% לארד) והיא נסחרת בארה"ב לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר. ל Badger מכירות של כ 460 מיליון דולר ותזרים מזומנים שוטף של כ 90 מיליון דולר. כלומר לחברה הזו מכירות ותזרים פי 2-3 מארד אך היא נסחרת בשווי גבוה פי כמה מארד.

בשורה התחתונה

שוק מדי המים החכמים הוא העתיד ללא ספק, ארד כחברה הנסחרת בתל אביב, נעלמה מעיני המשקיעים ולא השתתפה בראלי של השנה האחרונה. בין השורות של הדו"ח לרבעון השני, ניתן לראות שהחברה חזרה לעצמה ופניה קדימה. אנו מעריכים כי הדו"חות הבאים ימשיכו להצביע על המשך מגמת הצמיחה והשיפור ברווחיות. עבור אלו המעריכים כי ענף מדי המים החכמים יצמח כמצופה, מהווה ארד רעיון השקעה שבהחלט אפשר "לזרום איתו".

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה קורה עם אוברסיז? 30/08/2021 09:23
    הגב לתגובה זו
    האם נזכה לראות פירות מההשקעה הזאת?
  • 2.
    חברה מצויינת שהצליחה לעבור מטכנולוגיה ישנה לחדשה ב 29/08/2021 12:21
    הגב לתגובה זו
    חברה מצויינת שהצליחה לעבור מטכנולוגיה ישנה לחדשה בזכות השקעה במו״פ וניהול נכון.
  • 1.
    עמי 29/08/2021 11:51
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יש נגדם תביעה ייצוגית על כך שמדי המים שלהם מזייפים ומנפחים חשבונות
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).