סיסקו העלתה את התחזית ל-2022, אבל מתקשה בגלל משבר האספקה בעולם
סיסקו מתחילת השנה מניית סיסקו CISCO SYSTEMS (CSCO) עולה בלמעלה מ-28%, מרמה של 44 דולר למניה ללמעלה מ-56 דולר למניה. ב-12 החודשים האחרונים התשואה היא למעלה מ-33%. החברה פרסמה את דוחותיה לשנה הפיסקלית, ולמרות שנפלה אחרי המסחר וגם בטרום בקרוב ל-2%, נראה שלשוק לקח טיפה זמן, אבל כעת המניה עולה בלמעלה מ-2% ומגיעה לשווי שוק של למעלה מ-237 מיליארד דולר.
אז מה היה לנו? ההכנסות של סיסקו ברבעון הסתכמו בקצת יותר מ-13 מיליארד דולר, עלייה של 8% מהתקופה המקבילה וברף העליון של תחזיות החברה. הרווח למניה (EPS) בנון-גאפ עמד על 84 סנט למניה לעומת צפי של הקונצנזוס ל-82 סנט ועלייה של 5% ביחס לאשתקד.
ההכנסות ממוצרים הגיעו ל-9.7 מיליארד דולר, עלייה של 10% מאשתקד, כשההכנסות משירותים עמד על 3.4 מיליארד. ההכנסות מפלטפורמות תשתיתיות עלו ב-13%, כשההכנסות מאפליקציות ירדו ב-1%.
לשנה הפיסקאלית המלאה, ההכנסות גירדו את ה-50 מיליארד, עלייה של 1% מאשתקד. ה-EPS בנון עלה בסנט ל-3.22 דולר למניה.
החברה אמרה שההזמנות ברבעון עלו באחוזים דו ספרתיים בכל הסגמנטים, כשההזמנות של מוצרים עלו ב-31% - הביצוע הטוב ביותר בעשור האחרון. החברה דיווחה על צמיחה חזקה במיוחד בשירותי הענן, עם עליות של 160% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכול יש עליה של 17% בהיקף ההזמנות של מוצרי החברה ביחס לרבעון האחרון הפיסקאלי של 2019.
- סיסקו שומרת על זהירות: תחזית מתונה לצד קפיצה בהזמנות בינה מלאכותית
- סיסקו עולה אחרי הדוחות, אבל איזה נתון בכל זאת מדאיג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי בנון-גאפ עלה מ-65% אשתקד ל-65.6% ברבעון האחרון, כשהרווח הגולמי למוצר השתפר ועלה ל-65% מ-63.2%. סיסקו גם דיווחה שקנתה מניות עצמיות בהיקף של 791 מיליון דולר ברבעון ויש לה עוד 7.9 מיליארד להמשך הבייבאקים.
לרבעון הבא, החברה צופה שההכנסות מפרויקטים יעלו בין 7.5 ל-9.5% ביחס לרבעון המקביל, עם EPS של בין 79 ל-81 סנט למניה והיא מעריכה שהרווח הגולמי יעמוד בין 63.5 ל-64.5%, בשל המחסורים במעבדים ובעיות בשרשרת האספקה העולמית.
בתחזית השנתית ל-2022, החברה רואה עלייה של בין 5% ל-7% בהכנסות, כשהצפי של הקונצנזוס זו עלייה של 4.4%. אם החברה תעלה ב-6%, זה ירמז על הכנסות של כמעט 53 מיליארד, קצת יותר מהצפי של הקונצנזוס לכמעט 52 מיליארד דולר. כמו כן, החברה רואה EPS שנתי של בין 3.38 ל-3.45 דולר למניה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"אנחנו ממשיכים לראות מומנטום עסקי, כשלקוחות רוצים להעביר את הארגונים שלהם תהליכי מודרניזציה ולהעניק להם גמישות וחיוניות", אמר מנכ"ל החברה צ'אק רובינס. "הביקושים לטכנולוגיה שלנו הם איתנים, כשברבעון האחרון הייתה לנו את הצמיחה החזקה מזה עשור. עם העוצמה של הפורטפוליו שלנו, אנחנו ממוצבים לעזור ללקוחותינו להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ולשגשג בעולם היברידי".
מה חושבים בשוק על הדוחות? בבנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA CORPORATION (P (BAC) הזהירו מעט, אבל אמרו שבסך הכול הצפי נראה טוב. "ההכנסות היו קצת מעל ההערכות, אבל ה-EPS והתחזית למרווח הגולמי היו מתחת לצפי, לאחר שהושפעו על ידי בעיות בשרשרת האספקה", כתבו בבנק אוף אמריקה במכתב למשקיעים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
