מי נהנה מהאינפלציה? (עשירים) מי נפגע מהאינפלציה? (מעמד הביניים)
ביולי, האינפלציה בארה"ב עלתה ב-0.5%. נכון שבמרץ–יוני האינפלציה עלתה אפילו יותר, ב-0.6%–0.9% כל חודש, אבל גם 0.5% זה מספיק כדי שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים תישאר ברמה של 5.4%. אפילו אחרי השינויים שהבנק המרכזי עשה בהגדרת יעד האינפלציה, אינפלציה של 5.4% זה הרבה מעל היעד.
בנוסף, לפחות בינתיים לא נראה שהאינפלציה מתכוונת להיעלם. ראשית, בגלל שהבעיות בשרשראות האספקה נמשכות, ואפילו מחמירות. התפרצות הקורונה בסין הובילה לסגירה של נמל נינגבו – הנמל השלישי בגודלו בעולם מבחינת היקף הפעילות שלו. זה מעורר חשש לעיכובים משמעותיים בייצוא מסין.
שנית, בגלל שלמרות שהאינפלציה ביולי הייתה רק 0.5%, כמעט כל הסעיפים היו בעלייה. המזון עלה ב-0.7%, האנרגיה ב-0.8%, מוצרי צריכה ב-0.5%, מכוניות חדשות ב-1.7%, ומגורים ב- 0.4%.
שלישית, סעיף המגורים הולך כנראה לעלות באופן עקבי בחודשים הקרובים. ב-12 החודשים האחרונים מחירי הדירות בארה"ב עלו בלמעלה מ-16%. כשמחירי הדירות עולים בצורה כזאת, זה חייב להתגלגל גם למחירי השכירות. לכן, אפילו אם מחירי הדירות יפסיקו לטפס (מה שלא הולך לקרות כל-כך מהר), מחירי השכירות הולכים לעלות משמעותית בשנה-שנתיים הקרובות ויש לזה השלכה גדולה על האינפלציה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, המשקיעים לא מתרגשים; התשואה על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים דווקא ירדה לאחרונה. נראה שהמשקיעים חושבים, וכנראה שבצדק, שבבנק המרכזי מפחדים מדי מעליות בריבית, ולכן הריבית תישאר נמוכה גם אם זה אומר שהאינפלציה תישאר גבוהה יחסית עוד שנה או שנתיים. גושפנקא לכך הייתה בוועידת הנגידים אתמול. נרמז שצמצומי האג"ח יחלו עוד השנה, אבל העלאת הריבית אם וכאשר תהיה לקראת סוף 2022.
המשקיעים בבורסה אוהבים את זה – אינפלציה שוחקת את החובות של החברות, ולכן שילוב של ריבית נמוכה ואינפלציה גבוהה זה הטוב שבכל העולמות מבחינת המשקיעים. לכאורה, אלו גם חדשות טובות לממשל: כשהחוב הציבורי הוא למעלה מ- 130% תוצר, אין כמו קצת אינפלציה בשביל לעזור לממשלה לשלם את החובות בלי להעלות את המיסים ביותר מדי. הזכרתי בעבר את הצד החיובי של האינפלציה - היא בעצם מהווה סוג של מס. היא שוחקת את הנכסים , היא ממסה את הציבור. בהתאמה החוב הציבורי, החוב של הממשל יורד-פוחת. אינפלציה זה כמו להטיל מס על הציבור ואם זו אינפלציה קבועה שוטפת, מה טוב.
אז מה הבעיה?
הממשל של ביידן נבחר על בסיס ההבטחה לשפר את המצב של מעמד הביניים ולצמצם את הפערים באי השוויון. אבל אינפלציה גבוהה עושה בדיוק את ההפך. אינפלציה היא העברת כסף ממעמד הביניים לבעלי ההון. כשיש אינפלציה, מעמד הביניים מגלה שיותר קשה לו לסיים את החודש, וכתוצאה מכך, רמת החיים שלו יורדת.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בעלי ההון לעומת זאת, מרוויחים, ובגדול. כשיש אינפלציה, שווי הנכסים שלהם עולה משמעותית. זה נכון גם למחירים של נכסים פיזיים, כמו דירות ומכוניות, וזה נכון גם למחירים של נכסים פיננסיים.
כך שעוד מעט, מן הסתם, השיח בארצות הברית יתחיל להתמקד בפערים בין מעמד הביניים שהשכר שלו נשחק, לבין בעלי הנכסים שמצבם רק השתפר. אז גם יתחילו לדבר על כך שבמקום שהפעילות הממשלתית תעזור לציבור העובדים, היא עזרה הרבה יותר לאלו שהכי פחות צריכים עזרה, והלחץ על הממשלה לעשות משהו יתחיל לטפס. כך שהאינפלציה אולי עוזרת לממשלה לסגור את החודש, אבל היא הולכת לייצר לממשל קשיים אמיתיים לשמור על שיווי המשקל הפוליטי. קשה לי לנחש איך הממשל יגיב ללחץ הזה. השערה סבירה: צפו לעוד גל של שמועות על העלאות מיסים שיפגעו בחברות הגדולות ובבעלים שלהן.
ד"ר אביחי שניר
- 11.אנליסט 20/08/2021 07:52הגב לתגובה זובלי עליית שכר, המצב הקיים לא יוכל להתקיים לאורך זמן
- 10.Sassi6 20/08/2021 02:57הגב לתגובה זולהלן ציטוט מהכתבה, כדלקמן: "הזכרתי בעבר את הצד החיובי של האינפלציה - היא בעצם מהווה סוג של מס. היא שוחקת את הנכסים", אממה ולמי יש נכסים? לעשירים? לעניים? כמובן לעשירים, מסקנה: האינפלציה שוחקת את הנכסים של העשירים
- 9.חשבון קשה 19/08/2021 15:48הגב לתגובה זוכל יום הודעות שליליות והבורסה רק עולה. מתי יגמרו השורטיסטים ולא יהיה ממי לקחת?
- 8.זהב/סילבר או הבן שלהם תעשיית הקריפטו . (ל"ת)עמית 19/08/2021 13:14הגב לתגובה זו
- 7.נגמר בלונד שורט ניקנה באלפי שח (ל"ת)חלי 19/08/2021 11:55הגב לתגובה זו
- 6.שורטים ופטים (ל"ת)אביאל לוי 19/08/2021 11:55הגב לתגובה זו
- 5.עכשיו השווקים יפלו (ל"ת)רותי 19/08/2021 11:54הגב לתגובה זו
- 4.הכי גרוע בתולדות ארה"ב (ל"ת)נשיא 19/08/2021 11:45הגב לתגובה זו
- 3.תודה. (ל"ת)יוסי. 19/08/2021 11:37הגב לתגובה זו
- 2.מעניין מאוד (ל"ת)A.L 19/08/2021 11:15הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 19/08/2021 10:32הגב לתגובה זואחוזי אינפציה בודדים הם מצב נורמלי! אינפלציה מתחילה להדאיג כשהיא מתקרבת למספר דו סיפרתי, או עוברת אותו!די להפחיד ולעורר פאניקה ללא סיבה!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
