ערן וולף מימון ישיר
צילום: יחצ
דוחות

מימון ישיר בדוח טוב: רווח רבעוני של 59 מיליון שקל

הרווח הנקי הסתכם בכ-59 מיליון שקל, לעומת כ-26.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; נזק האשראי המשוקלל ברבעון הסתכם ב-1.12%, לעומת כ-3.08% ברבעון המקביל אשתקד; היקף האשראי המשיך לגדול
סתיו קורן | (3)
נושאים בכתבה מימון ישיר

חברת מימון ישיר 1.64% המנוהלת ע"י ערן וולף, מדווחת על התוצאות לרבעון השני של 2021. ההכנסות ברבעון גדלו ב-83% והסתכמו לכ-226.5 מיליון שקל לעומת כ-123.6 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, העלייה בהכנסות נובעת מגידול בתיק ההלוואות הממוצע המוחזק ע"י החברה לצד גידול בריבית הממוצעת על תיק ההלוואות. בנוסף, ברבעון זה החלה החברה לראשונה לרכוש מלאי רכבים לצורך העמדתם למכירה לסוכנויות מכירת הרכב כאשר ברבעון זה הסתכמו ההכנסות מתחום זה בכ-11 מיליון שקל.

הרווח הנקי זינק ברבעון הסתכם לכ-58.6 מיליון שקל לעומת כ-26.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לפי החברה, העלייה ברווח הנקי נובעת בעיקר מגידול בתיק האשראי המוחזק על ידי החברה, ירידה בריביות ההיוון המשמשות לאמידת שוויו ההוגן של תיק ההלוואות המיועד למימוש, עלייה ברווחיות עסקאות ההמחאה של תיקי הלוואות של החברה לגופים שונים וירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי.

ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, בתגובה על הדוחות: "האיתנות הפיננסית הגבוהה של החברה ממשיכה להתחזק עם הון גבוה המהווה כ- 21.3% ביחס למאזן כאשר הודות לכך, יחס המינוף מול המערכת הבנקאית השתפר ואף חברת הדירוג מדרוג העלתה את תחזית הדירוג של החברה מיציבה לחיובית. אנו מאמינים כי לשינויים אלו יהיו השפעה חיובית על עלויות המימון של החברה ורווחיות התיק. מיצובה הפיננסי האיתן של החברה מאפשר לנו להגדיל משמעותית את תיק האשראי על מאזן החברה."

הוצאות המימון נטו של החברה הסתכמו ברבעון בכ-33.2 מיליון שקל לעומת כ-10 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעליה במדד לעומת ירידה ברבעון המקביל אשתקד, וכן עקב הגדלת היקף האשראי צמוד המדד של החברה לאור הנפקת אגרות החוב (סדרה ג') בדרך של הרחבת סדרה וכן הנפקת אגרות החוב (סדרה ד').

הוצאות הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון בכ-9.8 מיליון שקל לעומת כ-25.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נזק האשראי המשוקלל ברבעון הסתכם ב-1.12%, לעומת כ-3.08% ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 20/08/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
    שוחטים את הלקוחות גובים עמלות לא חוקיות זה התברר בבית משפט אחד שיודע
  • 2.
    משה 19/08/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם הנחה עולה אתמול יפהאתמול, צפה לתוצאות כספיות טובות מחר.
  • 1.
    לרון 19/08/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    בעבר מאמר שלילי שנכתב בידי מומחה ,ו,,,,,,????מדוע אין ?FOLLOW UP
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?