הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי
מאקרו כלכלה

מאחורי המספרים של משרד האוצר - גירעון חשבונאי נמוך שבכלל נמחק ונעלם בנטרול הקורונה; ותודה להייטק

גביית שיא במסים מעידה כי הכלכלה שלנו במצב טוב - הציבור משתכר יותר ומבזבז יותר
נתנאל אריאל | (13)
נושאים בכתבה תקציב המדינה

הנתונים שפרסם אתמול החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג היו מצוינים. נתוני ההכנסות, ההוצאות והגירעון לחודש יולי הפתיעו לטובה. אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת אתמול עם הדיווח.

נתחיל בגירעון – 0.8 מיליארד שקל בלבד בחודש יולי, לעומת כ-10 מיליארד שקל בחודש יוני. הגירעון מבטא את הפער בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות שלה, ומדובר בעצם על פער נמוך בכל קנה מידה – רק 0.8 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה הגירעון עומד על 44.4 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים הגירעון מסתכם ב-133.2 מיליארד שקל. הגירעון בשנה האחרונה עומד על 9.3% והוא במגמת ירידה.

הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בעיקר בגבייה ממסים. יולי היה חודש שיא בגביית מסים – 35.8 מיליארד שקל. המסים  מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה  לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון.

שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו ומהע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.  

אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית, וזה בלט בחודש שעבר.

>>> רק אל תפריעו להייטק

בפועל, מבחינת התקציב השוטף, ישראל סיימה את יולי בעודף ולא בגירעון. למה הכוונה? במסגרת התקציב השנתי וההוצאות בפועל של הממשלה יש סעיפים נפרדים שקשורים לתמיכה בעקבות ובגלל משבר הקורונה. אלמלא הסעיפים האלו, היה בחודש יולי עודף של 1.8 מיליארד שקל.

ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 1.8 מיליארד שקל. כשלקוחים את הקורונה בחשבון אנחנו כאמור בגירעון של 0.8 מיליארד שקל.

 

הזינוק במסים – עלייה של 26% ביחס לשנה שעברה ו-19% ביחס ל-2019

גביית מסים בסך 35.8 מיליארד שקל היא כאמור שיא והיא מבטאת עלייה של 26% ביחס לשנה שעברה ו-19% ביחס ל-2019. אז ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.

המסים הישירים הסתכמו ביולי ב-19.7 מיליארד שקל לעומת 14.6 מיליארד שקל ביולי 2020. גביית המסים עלתה ב-33% לעומת יולי 2020 ולעומת יולי 2019. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) ביולי הסתכם ב-8.6 מיליארד שקל, לעומת 6 מיליארד אשתקד – עלייה של 40%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.

הגביה מניכויים הסתכמה ביולי ב-11.2 מיליארד שקל, לעומת 9.7 מיליארד בחודש המקביל אשתקד וכ-9.4 מיליארד בחודש המקביל ב-2019.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חז 10/08/2021 10:25
    הגב לתגובה זו
    חלקנו 400 מליון לקציני צהל עכשיו מהחונטה תחלק עוד 400 ! ...אף שקל לחיילי חובה אין כסף הקצבאות זקנה אף שקל לנכים
  • 9.
    אזרחית 09/08/2021 15:15
    הגב לתגובה זו
    השקיעו בתחבורה ציבורית, במערכת הבריאות, בהבאת מערכת החינוך למאה ה-21, וכן, זאת לא בושה גם להוריד מיסים. זאת אופציה אתם יודעים..
  • 8.
    אז למה הבורסה יורדת קבוע? (ל"ת)
    הכל דבש 09/08/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נתניהו הוחלף ופתאום אין גירעון. מעניין... (ל"ת)
    שטיפת מוח 09/08/2021 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בני 09/08/2021 10:42
    הגב לתגובה זו
    כל מה שטוב הביא ביבי. עם של דיבלים , רוב אלה שכותבים בעד ביבי הם בעלי השכר הנמוך ביותר במשק , תשאלו מה ביבי תרם להצלחתכם.
  • נ.ש. 09/08/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    ונתנו גובים לחברים עד שהמדינה כמעט קרסה. בגלל זה בישראל עד היום המסים גבוהים כדי לממן את העלוקות שיושבות על השיבר . בסובסדיות לחקלאות ועד סגירת המשק לאנשי שלומם כדי שהם יתרנסו ואחרים יחנקו. וכן מי שעוד קצת נלחם בזה זה ביבי והוא שחרר הרבה מהרוע הזה החוצה. וכנראה את ילד ולא זוכר שעד לפני שני עשורים כל ערב חג היו שביתות של ההסתדרות מוסד הפאר של מפאי. נ.ב. סביר להניח מרוויח יותר ממך
  • 5.
    אמנון 09/08/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    במשך עשרות שנים לא משקעים במערעת הסעת המונים לאיזורי התעסוקה כמו שעושים בערים גדולות בעולם. ובעצם מסכלים על השקעה בעתיד של המדינה! אבל כסף ל 4 מערכות בחירות יש וכסף לשרים בלי תיק יש וכסף לפנסיות תקציביות יש.
  • 4.
    שאלתוני 09/08/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
    מה קרה שפתאום הכל מתנהל טוב ואין בעיות הרי לא השתנה כלום מהתהליכים הקודמים רק אז הכל היה שחור והיום הכל לבן לך ותבין איך אפשר ליפייף למעשה את אותה כלה
  • 3.
    וכל הכבוד לבנימין נתניהו שהביא את המדינה למצב הזה. 09/08/2021 08:47
    הגב לתגובה זו
    וכל הכבוד לבנימין נתניהו שהביא את המדינה למצב הזה.
  • 2.
    אנונימי 09/08/2021 08:46
    הגב לתגובה זו
    ממשלה מחורבנט התחייבה להעביר מיליארדים לתנועה האיסלאמית
  • 8 09/08/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
    חל״ת אינסופי שהביא גירעון של מאות מליארדים. יחד עם חגיגה של סגרים של המגלומן ש״הציל אותנו משואה״.
  • מאיר 09/08/2021 12:37
    טיפש
  • 1.
    יוני 09/08/2021 07:59
    הגב לתגובה זו
    המדינה שלנו התעשרה מהקורונה, ההדפסת כסף בארצות הברית הקימה פה עשרות חברות של מיליארדים, שמשלמות מיסים בארץ כל חודש.למרות זאת משרד האוצר עושק את האזרחים, גובה קנסות במיליונים אם לא מיליארדים מאנשים שנקלעו לקשיים בקורונה על ידי עיקולים מקוונים בלחיצת כפתור!!!משרד האוצר צריך לבטל קנסות מע"מ ומס הכנסה ולבטל ריביות על פריסות תשלומים . במקום זה מע"מ גובה על איחור בשבועיים 2000 ש"ח , יותר גרוע מכל מקום בעולם!!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן