חברות האופנה מתלבשות על 2021 - התוצאות טובות והמניות טסות
חברות האופנה חוזרות לאופנה: אחרי שסבלו משנה לא פשוטה בעקבות הקורונה, חברות האופנה מדווחות אחת אחרי השנייה - והמניות שלהן מזנקות בעשרות אחוזים. הסיבה היא שהדוחות מראים שהציבור הישראלי חוזר לצרוך ובגדול.
היום בריל -1.16% דיווחה והיא מזנקת ב-25%, גם המשביר 365 2.29% דיווחה לפני שעה קלה ומזנקת ב-26% כעת. לפני שבועיים דלתא דיווחה וזינקה באותו יום ב-20% ובימים שלאחר מכן המשיכה לזנק בלמעלה מ-8%. פוקס 2.21% שדיווחה אתמול כבר עשתה את הקפיצה שלה לפני שלושה ימים כאשר ריטיילורס 2.5% , חברת הבת, דיווחה. שתי המניות קפצו באותו יום בכ-5%. היחידה שמדווחת ובינתיים לא מזנקת היא קסטרו 0.98% ואולי ההסבר הוא שאת הזינוק שלה היא כבר עשתה בסוף אפריל כאשר בשלושה ימים רצופים, כאשר היא זינקה ב-6%, למחרת ב-7% וביום השלישי ב-4% נוספים - ולאחר מכן - רק מתחילת החודש היא זינקה כבר ב-20%.
חברת קסטרו 0.98% מדווחת על תוצאות טובות לתחילת השנה ומציגה הכנסות של 284.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-263 מיליון ברבעון הראשון אשתקד. ירדיה שנבעה מהסגר השלישי של הקורונה. הרווח התפעולי התסכם ב-25.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של 83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי של קסטרו הסתכם ב-15.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של 87.3 מיליון שקל בתחילת השנה שעברה.
חברת בריל -1.16% דיווחה היום על מעבר מהפסד תפעולי של כ-7.7 מיליון שקל, לרווח תפעולי של כ-11.7 מיליון שקל וזאת בעיקר עקב קיצוץ בהוצאות מכירה ושיווק הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-8 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של כ-11 מיליון שקל. החברה הציגה גידול בתזרים מפעילות שוטפת עם תזרים חיובי של 5.3 מיליון שקל, לעומת תזרים של 4.6 מיליון אשתקד. מתחילת החודש היא מזנקת ב-106%.
- בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
- אחרי השנה החזקה: קסטרו תחלק דיבידנד של 60 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם המשביר לצרכן המשביר 365 2.29% מדווחת כעת על תוצאותיה והמניה מזנקת. החברה אמנם דיווחה על ירידה של כ-27% בהכנסות הרבעון הראשון שהסתכמו בכ-146 מיליון שקל לעומת כ-201 מיליון ברבעון המקביל, אך מנגד החברה מציגה זינוק של פי חמישה ויותר ברווח התפעולי שעמד על 18.7 מיליון שקל בהשוואה ל-3.6 מיליון שקל שנה קודם לכן, זאת בחסות שיפור תנאי הסחר מול הספקים והתייעלות שביצעו בחברה. מתחילת החודש היא מזנקת ב-35%.
ואלה רק שתי דוגמאות מהיום. אתמול, פוקס 2.21% דיווחה אתמול על גידול של 26.5% בהכנסות ל-810 מיליון שקל ברבעון. הרווח התפעולי עמד על 65 מיליון שקל, וזאת לעומת הפסד של 16 מיליון ברבעון המקביל. הרווח הנקי עמד על 42 מיליון שקל (בעקבות שיערוך אופציות לאומי פרטנרס על ריטיילורס - אחרת הרווח הנקי היה עומד על 60 מיליון שקל ברבעון) לעומת הפסד של 37.5 ברבעון המקביל בשנה שעברה.
חברת הבת של פוקס, ריטיילורס 2.5% , שהונפקה לאחרונה, דיווחה כי ההכנסות זינקו ב-33% וכי הרווח הנקי בנטרול שיערוך - הוכפל. החברה הכניסה ברבעון הראשון של השנה 173.1 מיליון שקל, לעומת כ-130 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020. הרווח התפעולי זינק גם הוא ל-12.2 מיליון שקל, לעומת כ-7.3 מיליון שקל אשתקד. בעקבות שיערוך האופציות של לאומי פרטנרס (הוצאות מימון של 18.3 מיליון שקל) החברה רשמה הפסד נקי של 11.68 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-3 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, אך בנטרול שיערוך האופציות הרווח הנקי של ריטיילורס ברבעון הראשון של 2021 הוכפל ל-6.6 מיליון שקל.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
לפני כשבועיים דלתא דיווחה כי היא צופה גידול של כ-30% בהכנסות (ל-1.7-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד בשנה שעברה) והמניה זינקה. מכירות החברה הסתכמו ב-416 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-334 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. באותו דיווח של דלתא, ה-EBITDA קפץ ל-53 למיליון דולר, לעומת כ-7.6 מיליון ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם בכ-28 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-29 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם בכ-15 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-30 מיליון דולר ברבעון המקביל. מתחילת החודש היא מזנקת ב-31%.
לאן הולכים מכאן?
כאמור, פתיחת המשק עושה טוב מאוד לחברות האופנה. בריל עדיין נסחרת בהפסד ומתנדנדת בכל פעם בין רווח להפסד, אך אם היא תצליח לשמור על הקיטון בהוצאות ייתכן שהיא תעבור לרווח וזה מה שהמשקיעים רוצים לראות. למעשה, הזינוק היום במניה הוא המשמעותי ביותר בשנים האחרונות והחברה חזרה כעת להיסחר בשערים בהם נסחרה רק ב-2017. זינוק שמגיע לאחר שהמניה התרסקה ב-90%. מאז היא זינקה ב-300% ונסחרת כעת בשער של 15 שקלים למניה, אך רחוקה עדיין הרבה מהשיא של 40 שקל למניה שרשמה אי שם ב-2011. ב-12 החודשים האחרונים זינקה בריל ב-200% אך למעשה זו התשואה שעשתה רק מתחילת השנה.
פוקס נסחרת במכפיל רווח של 19, בשווי שוק של 5 מיליארד שקל ובמחיר של 375.9 שקל למניה, לאחר שב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-190%. בניגוד לבריל, פוקס נסחרת במחירי שיא של כל הזמנים - אך היא בהחלט ממשיכה להמציא את עצמה מחדש, מנפיקה עוד ועוד חברות, כמו ריטיילורס, טרמינל X ועוד, ואפילו נכנסת לתחום הסלולר. ריטיילורס עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 2.93 מיליארד שקל, מעט פחות מדלתא.
דלתא נסחרת במכפיל בשמיים של 110, לאחר שזינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-163% ומהתחתית של הקורונה ב-260%, וחזרה להיסחר במחירי כל הזמנים, במחיר של 120 שקל למניה ולפי שווי שוק של 2.98 מיליארד שקל.
- 3.בריל תהיה הלהיט של2021 (ל"ת)איתי 26/05/2021 21:23הגב לתגובה זו
- 2.נפץץץץץץ (ל"ת)26/05/2021 16:06הגב לתגובה זו
- 1.הם הרוויחו מהסגר לא שילמו משכורות (ל"ת)חרטא אחת גדולה 26/05/2021 15:08הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.