איתמר דויטשר אלקטרה תשתיות
צילום: לירון אלוני
ראיון

"הוכחנו שאנחנו חברת צמיחה לכן זה נכון שהשוק נותן לנו מכפיל צמיחה"

לאחר הדוחות, מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר, מספר לביזפורטל על אסטרטגיית הצמיחה, מדגיש כי צמיחה נמדדת לאורך שנים רבות והאם אלקטרה מתכננת רכישות נוספות
נתנאל אריאל |

"הוכחנו שאנחנו חברת צמיחה ולכן זה נכון שהשוק נותן לנו מכפיל צמיחה" (מכפיל הרווח עומד על 42.5. נ.א) כך אומר מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר בראיון לביזפורטל לאחר הדוחות הכספיים. בהן קבוצת אלקטרה 1.36%  שבשליטת  אלקו 2.27%  (48.55%) דיווחה על גידול של 6.7% בהכנסות לכ-2 מיליארד שקל, ה-EBITDA עלה ב-14.3% ל-145.6 מיליון שקל וכן על זינוק של כ-24% ברווח הנקי ל-50.2 מיליון שקל. צבר העבודות הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל, גם כאן מדובר בעליה של 9%.

ב-12 החודשים האחרונים עלתה מניית אלקטרה ב-16%, כיסתה את הנפילות של הקורונה והיא נסחרת לפי שווי שוק של 7.13 מיליארד שקל. בעשור האחרון צמחה מניית החברה ביותר מ-600% והיא נסחרת בשיא של כל הזמנים.

לדברי דויטשר "אלקטרה צמחה מאוד ב-15 השנים האחרונות בשני וקטורים - צמיחה אורגנית וצמיחה דרך רכישות. צבר ההזמנות שלנו עומד על 18.4 מיליארד דולר, עוד לפני רכישות התחבורה הציבורית וימשיך לגדול בעוד כ-3.5 מיליארד שקל, בזכות הפרויקטים שלנו לביצוע בשנים הקרובות". הצלחה של חברה לא נמדדת בזמן קצר, והצבר מבטיח לנו תכנון של שנתיים קדימה בהיקפים הללו וגם נותן ביטחון שאנחנו מוכנים לכמעט כל אתגר".

"תוצאות הרבעון הזה מצביעות על כך שהאסטרטגיה של אלקטרה להיפתח להרבה הרבה תחומים ולנצל הזדמנויות גם בשנת קורונה כשיש פרויקטים שיורדים - מוכיחה את עצמה.  לצד הירידות שהיו לחצנו על הגז איפה שאפשר, כך בתשתיות וכך גם מעבדות קורונה שבאו לידי ביטוי בדוחות. ואנחנו ממשיכים להתפתח בפולין ובגרמניה כך שבסך הכל המצב שלנו מצוין".

מהי אסטרטגיית הצמיחה שלכם?

"ב-15 השנים האחרונות אנחנו מכווננים את החברה ל"מחזור החיים" - יוזמים, מקימים ומתפעלים כל ענף הבנייה - נדל"ן, תשתיות, פרויקטים לאומיים. יש לנו כיום בעצם ארבעה מגזרי פעילות: שניים הם בעיקרן יזמיים - נדל"ן למגורים בהיקף שהולך וגדל, כולל עיר הבה"דים (העברת בסיסי צה"ל לנגב. נ.א) ופרויקטים של הולכת מים, וגז, פרויקטים ציבוריים של הממשלה וגם פרויקטים במגזר הפרטי כמו באוניברסיטת בר אילן. לצד זאת, יש לנו פעילות בישראל ובחו"ל, בפולין, בגרמניה ובארה"ב. ואנחנו ממשיכים לפעול גם במגזר של הפעלה, שירות ואחזקה (כולל חברות שעוסקות בניהול אלקטרו מכאני כמו מעליות, גנרטורים וכו', וגם שמירה וניקיון). הכניסה לתחבורה הציבורית משלימה לנו את הענף האחרון שלא היה לנו בעולם התשתיות.

"אנחנו בונים בהיקף של 13 וחצי מיליון מטרים. יש לנו החל מחוזים קטנים ועד חוזים עם רפאל ובנק הפועלים למשל. כאמור, בעולם התשתיות אנחנו מתפעלים מתקני תשתית, מים, חשמל, גז ועוד.

"הדבר המעניין היה שדווקא בתחום התחבורה, למרות שאנחנו קבלנים גדולים – בונים כבישים, רכבות, מנהרות ועוד,  דווקא פה לא היינו ולכן הרכישות של אפיקים ואגד תעבורה מביאות אותנו גם להיות בתחום הזה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשורה התחתונה - האסטרטגיה היא שעכשיו אנחנו בונים כביש, אחר כך המדינה מאפשרת לנו להיכנס להפעלת זכיינות ל10 שנים, ותפעול נכון ויעיל תוך עמידה בקריטריונים של המדינה - נוכל ליצור הכנסות ארוכות טווח - כאמור אסטרטגית מעגל החיים".

לאיזו רמת רווחיות אתם שואפים להגיע בתחבורה הציבורית?

"הרווחית של תחבורה ציבורית היא קצת יותר טובה מהפעלה של שירות ואחזקה. אנחנו צופים רווחיות שתעלה את הממוצע של הרווחיות שלנו. כלומר, הרווחיות צריכה להיות סביב רווח נטו של 5% אחרי מס".

מה אתם עוד מתכננים בתחום?

"אנחנו רוצים לקחת את תחום התחבורה לדברים נוספים. אנחנו נמצאים במכרזים של רכבות עם השותפים, בקו הירוק בת"א. בירושלים ועוד. תחום התחבורה אצלנו ימשיך להתפתח"

 

האם אתם מתכננים פיצולים?

"לאלקטרה יש עשרות חברות בנות שמאוחדות בארבעת המגזרים שלנו , אבל אלקטרה היא חברה אחת, כאשר החברות לעיתים משיקות ויש פעילויות שמערבבות מספר חברות. יש לנו מטה מרכזי ונמשיך לעבוד כך. אני לא רואה חולשה בפעילות מסויימת ולכן לא צופה פיצולים"

מה לגבי רכישות נוספות?

"המדיניות שלנו היא או לקנות חברה שמביאה אותנו לגאוגרפיה שבה אנחנו לא נמצאים, כמו למשל שלוש החברות שקנינו בניו יורק, או לתחום חדש, כפי שבא לידי ביטוי ברכישות של אפיקים ואגד תעבורה. כאשר הכל תחת האסטרטגיה של ליזום הקמה ותפעול פרויקטים ותשתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.81%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”