למה מחירי הסחורות מזנקים?
מחירי הסחורות החקלאיות ממשיכים לזנק, בעיקר משיבושים בצד ההיצע, כשאחד ההסברים החריגים (מלבד מזג אויר קיצוני באזורים קריטיים ושיבושים בהובלה) הוא העדפה של מובטלים בדרגות שכר נמוכות להתפרנס ממענקי אבטלה נדיבים.
כך קורה שלמרות נתון גבוה יחסית של דורשי מענקי אבטלה (נתון מעודכן יפורסם היום) שורה של מקומות עבודה נאלצים להציע מענקי חתימה גדולים כדי למשוך עובדים, בניהם בארה"ב רשת רויאל פארמס, סניפים מסויימים של מקדונלדס ועוד. הנשיא ביידן חזר ותיאר אתמול בין היתר את תכנית התשתיות שלו, כשלדבריו מיועדת בעקיפין לתמוך בשכבות החלשות, כשלדבריו 90% מהמשרות שיווצרו ממנה לא ידרש תואר אקדמי. בתנאים הנוכחיים ספק בכלל אם אלה יסכימו לעבוד אצלו.
בעוד בארה"ב הכסף נשפך (ויתבטא מחר גם בנתון הכנסות משקי הבית שצפוי שזינק בשנה האחרונה ב-20%), במדינות עניות המצוקה גדלה, אם בגלל חוסר יכולתן לגשת לחיסונים (בולט בהודו) או בגלל הזינוק הדרמטי במחירי המזון וחוסר היכולת הפיננסית של ממשלות לעזור. מזון הוא מרכיב גדול בסלי הצרכנים באסיה, מה שצפוי להקטין את כח הקניה של האסיאתיים למוצרים אחרים.
במערב, כולל בישראל, מזון הוא לא רק חלק קטן בסל ההוצאה אלא שגם רכיב הסחורות החקלאיות בתוך מחירי מוצרי המזון קטן (פתאום מרווחי השיווק הגבוהים בישראל באים טוב). האמריקאים, כמו הישראלים, לא חווים עליה משמעותית במחירי המזון וממשיכים להרגיש טוב יותר. אתמול פורסם כי הגרעון המסחרי בארה"ב התרחב בחודש מרץ לשיא חדש של 90.6 מיליארד דולר, בעיקר בשל קפיצה ביבוא מוצרי צריכה ב- 64.9 מיליארד דולר. לא מעט מוטרדים מהפערים המתרחבים הללו וממצוקת המזון וחוששים מתסיסה חברתית, כדוגמת אלה שהובילו למהפכה הצרפתית, לתסיסה במערב בשנות ה-40, לתסיסה ברוסיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ולאחרונה עם האביב הערבי ב-2010-11. קרן המטבע כבר הצביעה על כך בעבר כסיכון העיקרי לשנים הבאות.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפדרל רזרב התייחס אתמול לסביבת האינפלציה ותיאר ש"עלתה, ומשקפת בעיקר גורמים חולפים". מחר יפורסמו בארה"ב נתוני מחירי הצריכה (PCE) שאכן צפוי שעלו משינוי שנתי של 1.6% ל-2.3%, ושמחירי הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-1.8%. יעניין אגב לראות מה קורה שם עם מחירי השכירות, לאחר שאתמול פורסם שמחירי הבתים זינקו בשינוי השנתי המהיר ביותר מאז 2006, ב-12%! על רקע הערכות לזמניות האינפלציה ולאור דברי הפד כי הוא עדיין "רואה סיכונים לתחזית", יו"ר הפד, פאואל, שב והדגיש כי לא הגיע אפילו הזמן לדון בהקטנת תוכנית הרכישות (שלב מקדים להעלאות ריבית). כלכלנים מעריכים כי דיונים בנושא כן יתחילו סביב יוני, אולי בסימפוזיון בג'קסון הול, והצמצום יתחיל בפועל בתחילת 2022. בישראל, נזכיר, הנגיד רמז על הקיץ כמועד אפשרי לתחילת הדיונים, כשבסתיו תחילת הצמצום, כלומר מתכנן להקדים את הפד (הסתיו בישראל מסתיים ב-21 בדצמבר):
הצפי להתקפלות מוקדמת יותר של בנק ישראל מתכנית ההרחבה המוניטרית (לעומת הפד) תומכת בשקל. תוסיפו לזה את הנתונים על גרעון הסחר המתפתח בארה"ב שתומך בהיחלשות הדולר הרי שילוב כוחות להתחזקות השקל.
התעקשות הפד לדבוק באסטרטגיית יציאה איטית מאפשרת לתשואות האג"ח הנומינאליות להישאר יציבות יחסית, אלה ל-10 שנים סביב 1.6%. אך עליית מחירי הסחורות דוחפת למעלה את ציפיות האינפלציה וכך למטה את הריביות הריאליות. ירידת הריביות הריאליות חוזרת לתמוך בכלכלה ובשוקי המניות בפרט. כלכלני JPMorgan קראו אתמול ללקוחות שלהם בעקבות מדיניות הפד לשבת על מניות.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 3.רק מזומן 30/04/2021 15:58הגב לתגובה זוהאינפלציה כבר כאן.מוירי דיור מחירי מזון .מחירי דלק.מחירי רכיבים אלקטרוניים
- 2.אולי בגלל שהדולר יורד בערכו, נראה שמחירי הסחורות עולים? (ל"ת)רבקה 29/04/2021 21:33הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 29/04/2021 21:27הגב לתגובה זובאופן אמיתי
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
