וינסטון צ'רציל, ראש ממשלת אנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה נהג לומר: לעולם אל תיתן למשבר לרדת לטימיון... Never let a good crisis go to waste. משברים כוללים גם הרבה מאוד הזדמנויות, וחבל לפספס אותם. הנה מספר תובנות עיקריות ולקחים מרכזיים שניתן ללמוד ממשבר הקורונה 2020, בתחום הניהול הפיננסי האישי.

קרן חירום

משברים הם בלתי צפויים באופי שלהם, ולכן תמיד יפתיעו אותנו. על מנת שנוכל להתמודד עם פגיעה בתזרים המזומנים שלנו, אנו חייבים להכין מראש קרן חירום שתספק לנו כסף נזיל לעתות מצוקה. חיסכון נזיל, כמו קופת גמל להשקעה, יכול בהחלט להתאים.

מטרת קרן החירום הינה להתגבר על זעזוע זמני בהכנסות שלנו (למשל בעקבות סגר וחל"ת מוגבל) או כל גידול בלתי צפוי ונדרש בהוצאות שלנו (למשל אם הלך המקרר או הרכב). קרן חירום אמורה להספיק לממן את הוצאות משק הבית למספר חודשים, אבל כמה בדיוק לחסוך בקרן החירום? - זו שאלה מאוד אישית. מצד אחד, רוצים ליצור כמה שיותר שקט נפשי ומצד שני הכספים הנזילים בקרן החירום הם לרוב מרכיב יותר סולידי (פחות סיכון) בתיק ההשקעות, ולכן צפויים להניב תשואה יותר נמוכה.

לכתוב צוואה

משבר הקורונה 2020 הוכיח לכולנו עד כמה החיים שלנו שבריריים, ועד כמה אף אחד לא ממש יודע מה ילד יום. לרובנו, הרעיון של כתיבת צוואה בגיל יחסית צעיר נשמע מורבידי ואפל. אבל צוואה היא לא יותר ממסמך משפטי שיעזור לחלק את הרכוש שלכם לאנשים שאתם תבחרו. מי שכושל בתכנון, מתכנן להיכשל... החשש מכתיבת צוואה, יכול להוביל לכך שהרכוש שלכם יחולק על פי חוקים ותקנות שלא בהכרח תואמים את ההעדפות האישיות שלכם. הגיעה העת להתגבר על הפחדים, לשבת עם איש מקצוע ולכתוב צוואה אישית התואמת לרצונות ולמאוויים שלכם.

• מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
• האם השקעה בחברות דיור מוגן כדאית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רכישות של מותרות

משבר הקורונה 2020 הוכיח לכולנו שניתן לשנות את הרגלי הצריכה שלנו. הצמצום הממשי בהוצאות על נופשים, טיסות לחו"ל, מסעדות, מופעים וכו' – היה כפוי ומהיר. הוא יכול לעזור לנו לחשב מחדש עד כמה הוצאות אלו חשובות לנו, והאם האלטרנטיבה של חיסכון יניב לנו ערך מוסף גדול יותר.

אם עד קורונה 2020 היה מדובר על תרגיל מחשבתי מורכב, שלא ממש שינה את דפוסי ההתנהגות הפיננסית של רובנו, הרי שהמשבר כפה עלינו שינוי מחייב (זמני). כעת קל יותר לנתח את המצב ואולי להחליט לחסוך קצת יותר ולצרוך קצת פחות מותרות. הוכחנו (בעיקר לעצמנו) שאנו יכולים לשמור על משמעת פיננסית הדוקה ומחושבת. כעת, נוכל להתמיד בהתנהלות ולוותר במעט על פזרנות ההווה, על מנת לבנות עתיד טוב ועשיר יותר.

מתי קונים מניות?

הברון דה רוטשילד, בנקאי אנגלי מהמאה ה-18, נהג לומר שהזמן לקנות מניות היא כשיש דם ברחובות... כשהפחד מהלא-נודע מוחשי מאוד ולכולם נדמה שהעולם מתפרק – זה הזמן האידיאלי לקנות ולקנות הרבה. במרץ 2020 כולנו חווינו את הזעזוע הנפשי הממשי ממשבר הקורונה והכניסה לסגר ממושך. רמת החרדה העולמית הייתה מאוד גבוהה וכולם חשבו שהנה הגענו לסוף, ושהאחרון יסגור את האור. בתחילת 2020 שוקי המניות בעולם הביעו הרגשה זו, וחוו ירידות שערים של כ-35% בזמן מאוד קצר.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מי שהקשיב לברון דה רוטשליד רץ לקנות מניות והשיג השנה תשואות מצוינות. לא ניתן לתזמן את השוק; לא ניתן לדעת מה שוק ההון יעשה בטווח הקצר. בנוסף, מאוד קשה להתעלם מהפחד, חוסר הוודאות והחרדה הסובבים אותנו. לקנות אל תוך ירידות שערים חדות זה מפחיד ומסוכן מאוד. אבל מי שהצליח בכך, עשה עסקה טובה מאוד. המעטים שרצו לרכוש מניות בשיא המשבר השיגו תשואה עודפת מצוינת, שמכה את כל ההשקעות המנוהלות האקטיביות (קרנות נאמנות, קרנות גידור, משקיעים מוסדיים) וכן את כלל מדדי השוק הפאסיביים.

גם המשקיע האגדי וורן באפט ביצע במהלך הקריירה העשירה שלו מספר רב של רכישות גדולות ומרכזיות, דווקא בעתות משבר חריפות. למרות הקושי, עד היום, האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה.

השקעות באג"ח

משקיעים רבים נוטים להתעלם משוק האג"ח, בגלל התשואות הנמוכות. אולם, השנה האחרונה חיזקה אצל כלל גורמי המקצוע את ההכרה אודות החשיבות של השקעה באג"ח. ראוי לכלול מרכיב אג"ח, במסגרת הקצאת הנכסים האסטרטגית של תיק השקעות (המותאמת לתכונות, המאוויים והצרכים של המשקיע).

כשהמשבר היה בשיאו (מבחינה פיננסית) ושוק המניות קרס במהירות, תיק השקעות מגוון שכלל מרכיבי אג"ח, היה מאוזן יותר ונתן תוצאות טובות יותר מתיקים המוטים למדדי מניות. ההשפעה המייצבת של מרכיב אג"ח היא מאוד חשובה. היא עזרה למשקיעים רבים להמשיך בעקביות (למרות הירידות החדות במניות), ולא להתפתות למכירות רגשיות הנובעות מפחד.

מי שהיה חשוף לאג"חים בתחילת השנה, קיבל גם הזדמנות יוצאת דופן לאיזון מחדש; מכירה של נכסים שעלו בערכם וקניה של נכסים שירדו – על מנת לחזור למבנה ההשקעות המקורי של הקצאת הנכסים האסטרטגית. חלק מנכסי האג"ח הקונצרני (עסקי) עלו בערכם ומי שמכר אותם וקנה מניות שירדו בערכם, עשה בשנת 2020 תשואה עודפת ממשית.

הטיית העוגן

רובנו נוטים להניח כי המצב הקיים יימשך. אם ממש טוב (כמו בתחילת 2020) - אנו באופטימיות יתר, בטוחים שהמצב יימשך, וקשה לנו לראות שינוי או היפוך מגמה. אם פחות טוב (כמו בתחילת 2021) - אנו במצב פסימי וחוששים שלא נצליח לצאת מהקורונה לעולם.

יש לנו הטיה קלאסית של לעגן את התחזיות שלנו על בסיס המצב העכשווי, וזה לא בהכרח נכון וטוב לתיק ההשקעות שלנו. משקיעים צריכים לזנוח את ההנחה הרווחת שהעבר הקרוב הוא סממן מוצלח לעתיד הקרוב. ההבנה שיש לנו עוגן לא רציונאלי, והטיה אנושית מערכתית - תעזור לנו כמשקיעים לשמור על יציבות ולעמוד ביעדים שהגדרנו. ראוי לנתח את העבר, ולחפש תבניות אודות העתיד – אבל חייבם לזכור כי התבניות כוללות משברים והזדמנויות, שווקים שוריים ודוביים. המשבר הבא בא יבוא, השאלה היחידה היא רק מתי בדיוק.

תוכנית פעולה עקבית

גם בתקופות משבר, שימור הקצאת הנכסים האסטרטגית הינה בעלת חשיבות מכרעת להשגת תשואות לטווח ארוך. עבודה מסודרת על פי תוכנית פעולה אישית, המותאמת למאפיינים, לצרכים ולרצונות של בעלי הכספים – תאפשר להצטרף למגמה לטווח ארוך.

שנת 2020 חידדה אצל כולנו עד כמה מסוכן לעבוד מהבטן ולא מהראש. היא לימדה אותנו עד כמה חשוב לא למכור בירידות שערים, מתוך ההבנה שהשוק תנודתי מאוד לטווח הקצר ואנו רוצים לתפוס את המגמה לטווח הרחוק יותר. עבודה עקבית ומסודרת יכולה לנטרל מכירות אימפולסיביות מיותרות, הנובעות מפחד.

שנת 2020 כבר נמצאת מאחורינו, ושנת 2021 מביאה סיכוי טוב להתאוששות עולמית ולסוף המגפה (אם לא יהיו הפתעות). לימוד מעמיק אודות העבר במטרה להשיג תובנות והבנות לעתיד, יעזרו לנו ללמוד מהטעויות שלנו ושל אחרים, על מנת שלא נחזור עליהם. עצם העצירה משטף החיים, ובחינה מעמיקה של ההתנהלות האישית שלנו, בכל התחומים – יש לה ערך מוסף משמעותי. הלוואי ונזכה גם ליישם בהצלחה את הלקחים שנלמד.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.