קרנות נאמנות 80/20 או 90/10? ואיזו תשואה הן הניבו השנה?
קטגוריית הקרנות 20/80 וה-90/10 הן מהפופולאריות ביותר בתעשיית הקרנות. כרבע מסך הכספים המנוהלים בקרנות נאמנות (להוציא את הקרנות הפיסביות) נמצאים בשתי הקטגוריות האלו. כ-43 מיליארד שקל. מדובר בקרנות שמתמחות בהשקעה באיגרות חוב ושיעור חשיפתן לאג"ח מכל סוג כולל פיקדונות ומזומנים לא נופל מ-80% מהשווי הנקי של נכסי הקרן או 90% תלוי בקטגוריה. בין 10% ל-20% (תלוי בקטגוריה) מושקעים במניות.
אמנם זאת הייתה שנה פנטסטית למניות בעיקר בוול סטריט, גם השוק בישראל במניות הקטנות תל אביב 90 והיתר חגגו בגדול. אבל בכל זאת רוב הקרנות הללו שמשקיעות בעיקר באג"ח הניבו תשואה חיובית נאה עם תנודתיות יחסית נמוכה ביחס למניות. 80/20 זה היחס בין השקעה במניות לאג"ח, אך מי שמעוניין לאפיק יותר סולידי יש את ה-90/10 בעיקר אג"ח מעט מניות.
בדקנו את שתי הקטגוריות של ה-80/20 וה-90/10. באופן מפתיע הקרן המובילה נמצאת בקטגוריה של ה-90/10, וזאת על אף ההשקעה באפיק יותר סולידי ועל אף השנה המוצלחת יחסית במניות. חשוב להדגיש כי הקרנות המובילות נוטות לחשיפה גבוהה לאג"ח קונצרניות. יתר ההשקעה מתפזרת באג"ח ממשלתי ופיקדונות שונים. וכאמור - שיעור של עד 10%-20% הוא במניות. נוסף על כך חלק מהקרנות גם משקיעות בחוזים עתידיים ובמכשירים פיננסיים מורכבים ברכיב המנייתי. זה אמנם בשיעור קטן אך יותר תנודתי. במילים פשוטות, אם רכשתם קרן נאמנות 80/20 סדר גודל של 80% מההשקעה שלכם תהיה באגרות חוב ו-20% במניות. ובהתאמה בקרן נאמנות 90/10.
דגשים חשובים בבחירת קרן
יש מספר פרמטרים שניתן לבדוק לפני שמחליטים באיזה קרן להשקיע - גידול בהיקף הנכסים, דמי ניהול, מדיניות הקרן ובאיזה מכשירים היא משקיעה וכן מבחנים ודירוגים של תשואה וסיכון. ככלל, המבחנים האלו מבטאים מי היה טוב בעבר. זה לא מבטיח מי יהיה טוב בעתיד, אבל מנהל טוב אמור להמשיך לספק את הסחורה, אם כי ואת זה חשוב לדעת - בסופו של דבר התשואות של קרנות בכל קטגוריה בטווח הארוך די קרובות אחת לשנייה.
עניין חשוב נוסף בקרנות האלו הוא ההבנה שמה שמייצר את התשואה אלו המניות. באגרות חוב הפערים בין מנהל אחד לשני הם קטנים. כיום התשואות באגרות החוב הממשלתיות אפסיות ובאגרות חוב הקונצרנית היא נמוכה היסטורית. מנהל טוב ידע לנצל הזדמנויות באג"ח אך עיקר הצלחת הקרן היא לייצר תשואה דרך המניות. בחירת המניות הופכת את הקרן להצלחה או כישלון.
גידול בהיקף הנכסים - מדד שמבטא את חכמת ההמונים, לאן שזורם הכסף בדרך כלל יש משקיעים שעשו בדיקה והחליטו לשים שם את כספם. בקרנות נאמנות רואים את חוסר הנאמנות. תשואה טובה מביאה את המשקיעים ומגדילה את היקף הנכסים. מנגד תשואות חלשות והמשקיעים יוצאים החוצה. זהו מדד שיכול לספק מידע מהימן על הלך הרוח של המשקיעים בקרן.
בדיקת אחוז דמי הניהול - בעולם של ריבית אפסית ותשואות נמוכות באג"ח יש משמעות גדולה לדמי הניהול. עם זאת רוב הקרנות נוטות לדמי ניהול נמוכים ב-1% עם הפרשי של עשיריות האחוז אחת מהשנייה. עם זאת יש כאלו שגובות דמי ניהול מופרזים של 2% ומנגד יש קרנות עם 0.2% דמי ניהול. אם התשואה בקרן נאמנות תהיה 3%-5% דמי ניהול גבוהים יכולים לחתוך כמחצית מרווח. אין סיבה לדמי ניהול כאלו גבוהים וכאן חשוב להיות זהירים, תבחרו את המנהלים שיודעים לספק תשואה, אבל דואגים לכם ולא רק לדמי הניהול שלהם.
מדיניות הקרן היא מרכיב מרכזי ברמת הסיכון של הקרן, יש מנהלי קרנות שישקיעו באג"ח מדורגים גבוה, אג"ח ממשלתיות ופיקדונות שיניבו במקרה הטוב פחות מאחוז. לעומת זאת יש מנהלי קרנות שייקחו את ההשקעה באפיק המנייתי לקרנות סל ממונפות, חוזים עתידיים, אופציות וכד'. כאן הסיכון גבוה באופן משמעותי והתשואה עשויה להיות בהתאם, ומנגד ההפסד. בנוסף מצוין שיעור החשיפה למט"ח שגם עשוי להשפיע על התשואה הכוללת.
מה עשו הקרנות בשנה החולפת?
בבורסה הישראלית יש קרוב ל-200 קרנות נאמנות בשתי הקטגוריות של 80/20 ו-90/10 עם סך נכסים של כ-43 מיליארד שקל בהשוואה לסך כספי של כ-188 מיליארד שקל בכלל קרנות הנאמנות המנוהלות.
בשנה הנוכחית התשואות בקרנות ה-80/20 וה-90/10 נעו בטווח של מינוס 7% ועד 12%. בדומה לקטגוריות רבות יש שורה של גופים שמנהלים מספר קרנות - זה נותן להן לכאורה "משחק" של תשואות ויכולת להציג את הקרנות החזקות אך בפועל חשוב לשים שיש כמה קרנות יש לכל חברה באותה קטגוריה ולא "להסתנוור" מקרן אחת בולטת במיוחד. גופים עם קרן אחת טובה יכולים להתגאות בהצלחה אבל לא אחת מ-5 ש"פגעה". הזהרנו בעבר מגופים שיש להם קרנות רבות ורשות ניירות ערך שמודעת לבעיה כבר שנים החליטה לצמצם את מספר הקרנות בכל קטגוריה זה מהלך מבורך.
הקרן שהניבה את התשואה הגבוהה והנאה יש לציין זאת איילון בינה 90/10 - תשואה של 12% גם המקום השני שייך לאילון עם תשואה דו ספרתית של 11%. את המקום השלישי מתברגת הראל עם קרן נאמנות 80/20. וגם מקומות 4-5 שייכים לקטגורית 90/10 של אקסלנס ופסגות עם תשואה של 9% ו-6.5% בהתאמה. בתחתית הרשימה לא תופתעו למצוא את איילון ואת הראל עם תשואות שליליות 3% ו-7% בהתאמה וכן בתחתית הרשימה נמצאת קרן רוטשילד עם תשואה שלילית של 7.3%.
קרנות 80/20 ו-90/10 - 8 הטובות
קרנות 80/20 ו-90/10 - 8 החלשות
מה שמאוד מפתיע בדירוגים האלו הוא שבתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות לא מופיעים במקומות טובים. מדובר בשני גופים שצמחו מאוד בשנים האחרונות ועדיין מתגאים בתשואות טובות באפיקים שונים, אבל נראה שהשנה האחרונה לא היתה מדהימה מבחינתם.
- 9.2020 שנה "מוצלחת" ו"פנטסטית"??? (ל"ת)8 21/12/2020 22:28הגב לתגובה זו
- 8.יובב 20/12/2020 11:53הגב לתגובה זותעשו לגופים עם ריבוי הקרנות ממוצע של הקרנות בקטגוריה. אז תחשפו אותם ללא בגדים כמו כן אפשר לעשות ממוצע שמשכלל את הגודל כי כולנו יודעים שבכסף הגדול הם כושלים ובקרנות הקטנות הם מריצים
- 7.כדאי קצת להעמיק 20/12/2020 09:23הגב לתגובה זואין להצטיינות שלהם ערך רב ואת התשואות המדיהומות שלהם עושים על כסף קטן. על כסף גדול הם מאכזבים בגדול... תבדקו (אפשר לראות זאת גם בטבלת התחתית) יותר מעניין לבדוק מי עשה תשואה יפה על כסף גדול ולא רק לשנה אלא לאורך זמן.
- 6.אבי 19/12/2020 23:23הגב לתגובה זואיך הם גם הקרן המצטינת ב 20/80 וגם בשלוש קרנות הגרועים ביותר....עולב
- סתם קשקוש, עושים ניסויים ומשהו אחד נתפס מתוך 3 (ל"ת)מאיר 21/12/2020 08:30הגב לתגובה זו
- 5.ע 19/12/2020 19:33הגב לתגובה זוהמגיפה רק בתחילת הדרך .ויהיו עוד הפתעות .
- 4.יניב 19/12/2020 19:04הגב לתגובה זולדולר. זה בצד השלילי. וחסיפה לזהב זה לצד החיובי. לדעתי אנחנו לפניי שנה .עם תוצאות לא חיוביות.
- 3.אבי 19/12/2020 18:56הגב לתגובה זואנלייט.
- נ 20/12/2020 09:07הגב לתגובה זוכנל. אבל כבר 6 חודשים מדשדש
- 2.יוסקה 19/12/2020 11:15הגב לתגובה זועדיף לרכוש קרן מנייתית ב 20% מהכסף וב80% קרן אג"ח.אז יש שליטה טובה יותר על ההשקעות
- 1.אנונימי 19/12/2020 11:12הגב לתגובה זוקרנות
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
