ליאור וידר
צילום: יח"צ

לקראת סגר שני ברחבי העולם - איך אפשר להרוויח מטרנד העבודה מהבית

טרנד העבודה מרחוק תפס תאוצה בחודשים האחרונים, ומניות רבות שקפצו על הגל זינקו בעשרות וחלקן אף במאות אחוזים; מי החברות המובילות בתחום וכיצד אפשר להצטרף לטרנד החם?

ליאור וידר | (6)

המונח "Work From Home", עבודה מהבית, מתייחס לגישה חדשה יחסית בשוק העבודה וניהול חברות ועסקים, במסגרתה יותר ויותר עסקים עוברים לעבוד מהבית או ממקום שאינו המשרד הקבוע כגון בית קפה או חללי עבודה משותפים. במקביל, כיום יותר עצמאים ועסקים מציעים את שירותיהם מרחוק, בין אם ללקוחות קצה ובין אם לעסקים אחרים.

עבודה מרחוק קיימת שנים רבות, אבל עד שהגיע משבר הקורונה וההתפשטות המואצת של הנגיף קבעה אורח חיים חדש, ההיקפים שלה היו נמוכים יחסית, ובעיקר נחלתם של חברות הטכנולוגיה. המשבר שהביא בעקבותיו סגרים וצורך בשמירה על ריחוק פיזי ומגע מועט ככל האפשר, האיץ והגדיל את התופעה באופן משמעותי, וגרם לרוב החברות מסקטור השירותים על שלל תחומיו לשנות את הרגלי העבודה.

בצד החיובי של העבודה מרחוק מוביל החיסכון הכספי של המעסיק. העבודה מהבית גורמת לחסכון משמעותי לחברות בעלויות של שטחי נדל"ן (תחזוקה, תאורה, מיזוג האוויר, הניקיון, מיסי עירייה וכדומה), פנאי, גיוס כוח אדם, מניעת זיהום אוויר, נסיעות ועוד. מצטרפים לכך חסכונות בהשתתפות בארוחות העובדים, תשלום לעובדים על נסיעות, וזמן מיותר שיוצרים המפגשים החברתיים בין העובדים ועוד.

מנגד, החסרונות הגדולים מזווית הראייה של החברה הם הקושי בשליטה ובקרה על העובדים, ופגיעה בחיבור החברתי הפנים-ארגוני.

מצדו של העובד, היתרון העיקרי הוא הנוחיות והחיסכון בשעות נסיעה למקום העבודה וממנו, וכמובן השיפור בשילוב שבין העבודה לחיי המשפחה, כשמנגד הוא מחמיץ את האינטראקציה הפיזית עם שאר העובדים.

ואכן, למרות שהמעבר הנרחב לעבודה מהבית היה כורח המציאות בחודשים האחרונים, תוצאה של תגובה למצב חדש ומפחיד והצורך למצוא פתרון מהיר. החברות מדווחות על עלייה מפתיעה בתפוקה ולא ממהרות לפתוח מחדש את המשרדים במתכונת המסורתית, ובמקביל גם העובדים מדווחים שהם מרוצים לעבוד מהבית וישמחו להמשיך לעבוד בצורה הזו, גם אם באופן חלקי גם בעתיד.

לאור היתרונות שהן המעסיקים והן העובדים רואים לנגד עיניהם ובגלל שמדובר במצב של Win-Win בין המעסיקים לעובדים, להערכתי התופעה של העבודה מרחוק לא תעלם לאחר תקופת הקורונה, ואף תתרחב בשנים הבאות לעוד תחומים, כשאלה יפתחו שיטות עבודה חדשות ומתאימות.

מי החברות הבולטות בתחום?

אי אפשר לדבר על התחום מבלי להזכיר את החברה המזוהה איתו יותר מכול, חברת זום, המפתחת של תוכנת שיחות הווידאו הפופולרית בה כולנו משתמשים. שווי השוק של החברה (ZM) עומד כיום על כ-125 מיליארד דולר, לאחר עלייה מטאורית של כמעט 550% מתחילת השנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

זום היא כמובן אחת המרוויחות הגדולות ממגפת הקורונה, בזכות הגעגוע לאינטראקציות שהיו חלק מהיומיום של כולנו ועד לא מזמן נראו לנו כמובנות מאליהן, ובזכות השימוש של עסקים ומוסדות חינוך בשירותי החברה לעבודה ועבור לימודים מרחוק. התוכנה מאפשרת לנו לבצע פגישות עבודה, לחגוג את החגים עם המשפחה שנמצאת במקום אחר, להשתתף בשיעורים או בחוגים, לאפשר לילדים ללמוד מרחוק ועוד.

ניתן לשייך חלק מההצלחה לעובדה שהתוכנה עובדת על כל הפלטפורמות החל מווינדוס, עובר במק וכלה בסמארטפונים. אך כמובן גם למודל העסקי המוצלח שלה, שמבוסס על מנויי פרימיום, והאפשרות לשלם מנוי חודשי למשתמשים עסקיים.

חברה נוספת היא דרופבוקס (DBX), ששווי השוק שלה עומד כיום על כ- 8 מיליארד דולר. דרופבוקס מציעה את אחד משירותי אחסון הקבצים בענן הטובים והפופולאריים ביותר בעולם. בנוסף, היא מציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעובדים בארגון לשתף קבצים עם עצמם ועם עמיתים מחוץ, תוך שמירה על המידע בדרך הפשוטה ביותר וללא צורך בהתקנות מסובכות. היתרון הגדול שלה הוא הפשטות המופלאה של השימוש בשירות שלה, האמינות והמהימנות שלה.

האחסון המאובטח בענן, בניגוד לכונן פיזי במחשב מאפשר לעובדים לעבוד מכל מקום בעולם, ובעצם מאפשר לארגון לפעול בגמישות ולעבור לעבודה מכל מקום. החברה פונה ללקוחות פרטיים עם אופציה חינמית, ולעסקים עם הצעה משודרגת בתשלום.

אליהן מצטרפת חברת DocuSign (DOCU), ששווי השוק שלה עומד על כ-36 מיליארד דולר. היא מספקת לעסקים ומוסדות פתרונות תוכנה מבוססות ענן שמאפשרות להן להחתים דיגיטלית לקוחות על הסכמים ומסמכים. החברה משתמשת גם בבינה מלאכותית כדי לנתח מסמכים קיימים ולבנות טפסים לחתימה, ומציעה מגוון של מוצרים משלימים כגון ניוח ואיתור דו"חות ומסמכים.

אחרונה, היא חברת Shopify הקנדית (SHOP), ששווי השוק שלה עומד על כ-108 מיליארד דולר. החברה מציעה פלטפורמת מסחר אלקטרוני לניהול חנויות מקוונות ע"י פתרונות מבוססי ענן, ומכוונת בעיקר ליזמים ועסקים קטנים. היום גם בעלי חנויות פיזיות מבינים שאי אפשר להתקדם ולהתפתח ללא חנות אינטרנטית, ולכן הם מעוניינים להרחיב את הפעילות שלהם גם לתחום הזה. משבר הקורונה גרם לצרכנים לעבור לרכישה מאסיבית דרך האינטרנט, והחברה עלתה על הגל ולאחרונה עקפה אפילו את איביי, ותפסה את המקום השני אחרי אמזון בנתח השוק המקוון בארה"ב. ברבעון האחרון הסוחרים של החברה השיגו מכירות של מעל 30 מיליארד דולר!

אפשרויות השקעה למשקיע הפשוט

לקראת סוף חודש יוני האחרון, הונפק לראשונה ע"י חברת דירקסיון ה-ETF של Work From Home שנסחר תחת הסימבול WFH וכיום סך הנכסים המנוהל בו עומד על כ- 27 מיליון דולר, והוא מפוזר במשקל שווה על 40 חברות שונות.

התעודה מתמקדת בארבע טכנולוגיות חיוניות לשמירה על חברות שפועלות ביעילות עם כוח עבודה מרוחק: טכנולוגיות ענן, אבטחת סייבר, ניהול פרויקטים ומסמכים מקוונים, ותקשורת מרחוק, וניתן למצוא בה שמות מוכרים כמו IBM, זום, גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק לצד חברות כמו טוויילו, אוקטה, אינסיגו ופורטינט.

בסוף חודש יולי הצטרפה לטרנד החם תעודה בשם Global X Telemedicine & Digital Health ETF, שנסחרת תחת הסימבול EDOC, ומאפשרת חשיפה לעשרות חברות שמאפשרות תהליך של רפואה מרחוק ע"י המחשב הביתי, טאבלט או אפילו הטלפון הנייד שיש לכל אחד, וזאת בלי לגרום לאנשים (בעיקר המבוגרים) לצאת מהבית ולהגיע לחדר המתנה צפופים בבתי חולים, או אצל רופאים פרטיים.

 

בתעודה ניתן למצוא חברות כמו טלדוק TDOC שנסחרת בשווי של כ-17 מיליארד דולר, והיא מספקת ביקור רופא וירטואלי, וליבונגו LVGO שנסחרת בשווי של כ-13 מיליארד דולר, המספקת שירותי אימון המסייעים לאנשים בניהול מצבים כרוניים.

 

בחודש יולי הונפקה גם תעודה לתחום החינוך שנסחרת תחת הסימבול EDUT ומשקיעה בעיקר בחברות המספקות שירותים ומוצרים לתחום הלימודים המקוונים בגיל הרך, השכלה גבוהה, השכלה מקצועית ופלטפורמה לתקשורת וידאו וצ'אט ארגוניות. החברות מאפשרות להירשם לקורסים אינטרנטיים, אליהם יכולים להירשם אלפי אנשים במקביל, ללא תלות במוסדות אקדמיים.

  

ליאור וידר הינו מנהל השקעות בכיר 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תודה על המידע המעניין (ל"ת)
    חיליק 25/09/2020 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בארץ 24/09/2020 14:45
    הגב לתגובה זו
    בין החברות ניתן למנות את אודיוקודס שעוסקת בתשתית לעבודה מהבית. את פייבר וויקס משאפשרים ליצר מקורות הכנסה נוספים ואת רובוגרופ שמאפשרת לימודי אונליין בענן
  • 3.
    ג׳רי 23/09/2020 21:10
    הגב לתגובה זו
    יכול להמשיך להפציץ!
  • קלקלן בכיר 24/09/2020 09:56
    הגב לתגובה זו
    בשאר העולם עדיין אין סגר אלא קצת דיבורים. אבל התחום הזה אכן ימשיך להתקדם
  • 2.
    אחד הכותבים המוכשרים! אחלה כתבה (ל"ת)
    לירן 23/09/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מצוינת תודה, כתוב כמו שצריך (ל"ת)
    עמיר 23/09/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.