משבר הקורונה ומלחמות הסחר מאותתים לישראל שהגיע הזמן לטפח כמה נישות טכנולוגיות בעלות פוטנציאל על מנת לעזור לכמה חברות ישראליות מובילות ולעזור ליזמים ישראלים להשתחרר מתרבות האקזיט. משבר הקורונה ומלחמת הסחר מול סין עוררו את ארה"ב לחשיבות השליטה בקניין הרוחני ובמיוחד בתחום המוליכים למחצה.

קבוצה של סנטורים, מחציתם דמוקרטים ומחציתם רפובליקאים, דוחפים להפוך את תעשיית המוליכים למחצה לפרויקט לאומי ובקרוב יניחו להצבעה בבתי הנבחרים את "תקנת השבב (CHIP for America Act)". מטרת התקנה, "לקיים ולחזק את המנהיגות האמריקאית בטכנולוגיות המוליכים למחצה (strengthen and sustain American leadership in chip technology)". התקנה תעבור בקרוב ומן הסתם ברוב גדול כיוון שיוזמיה מגיעים משתי המפלגות והנשיא טראמפ יאשר את התקנה בשמחה כיוון שהוא תומך בכך והצעה דומה מאוד כלולה בתוכניתו להשקעות התשתית הענקיות שהוא דוחף על מנת לשקם את כלכלת ארה"ב ממכת הווירוס ששלחו הסינים.

למה ארה"ב משקיעה כל הרבה כסף בתחום?

מדוע צריכה ארה"ב, שמייצרת 47% מכל השבבים שמיוצרים בעולם (נכון ל-2019 כאשר אחריה נמצאות דרום קוריאה עם 19%, יפן והאיחוד האירופי עם 10% כ"א, טאיוואן עם 6% וסין עם 5%) להשקיע כ"כ הרבה כסף על מנת לשמור על ההובלה ומדוע נבחרה דווקא התעשייה הזו כפרויקט לאומי? כי המוליכים למחצה הם המנוע, הלב ומערכת הדם, של מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה והם שמובילים את מעבר הכלכלה הגלובלית מ"כלכלת המאה ה-20" ל"כלכלת המאה ה-21". האם זה מצדיק מענקי ענק לתעשייה שממילא מובילה גלובלית ובהפרש עצום?

כן רבותיי, כי המשך ההתקדמות של מהפכת הטכנולוגיה והביקוש הצרכני לכל אותם חלומות שיצרו את בועת 2000 בוול סטריט יתממשו אך ורק אם החדשנות הטכנולוגית תימשך וזה תלוי בהמשך יכולות המימוש/המסחור של מצבור הקניין הרוחני שגדל כל הזמן. נכון, ארה"ב מובילה אבל ההשקעות של התעשייה במחקרים בסיסיים ואקדמאים יורדות בשנים האחרונות בהשוואה להשקעות כאלו בארצות רבות אחרות ובמיוחד בסין. 

• נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
• התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"התייעלות" - חברות הענק מעדיפות לרכוש חברות חלום

הסיבה לכך קשורה באסטרטגיה של "התייעלות" שמקצצת בכול אותן השקעות מו"פ שאמורות לשאת פרי בטווח הארוך. חברות הענק מעדיפות לרכוש חברות חלום במקום להשקיע במו"פ בסיסי ומגישי ההצעה טוענים שזה תפקיד הממשל. לפי תכנית הבית הלבן מדובר גם בעידוד השקעות בתחום (מבחינת המיסוי) וגם בהשתתפות ישירה של הממשל.

"האמת היא", אמר מנכ"ל האגודה למען תעשיית המוליכים למחצה האמריקאית ג'ון נאופר, "שאין לממשל ברירה אלא לתמוך בחדשנות כי המלחמה על הקניין הרוחני הפכה לבעיה של ממש וכל המדינות המתועשות הולכות ומגדילות את התמיכה. ממה שאני רואה סין לא רק מטפחת היא גם שומרת בקנאות על ה-IP שלה והגיע הזמן שגם אנחנו נעשה זאת". 

האיש צודק ולא רק בגלל שהחברות משקיעות פחות בחדשנות בסיסית אלא שמאז המאה ה-19 מובילה ארה"ב בחדשנות טכנולוגית והסתבר למתחרותיה, במיוחד מתחרים שאינם בדיוק דמוקרטים שדוגלים בקפיטליזם, שזה לא נורא אם מפירים זכויות יוצרים או גונבים פטנטים. 

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

צריך להזכיר לקברניטי המשק הישראלי שלא לעולם חוסן

הסינים גילו שארה"ב לא תצא למלחמה בגלל "דבר כ"כ קטן". ידוע אמנם שכל הנשיאים שקדמו לטראמפ כעסו על העניין אבל לא נקטו ביד קשה כנגד ה-"IP Hustlers", כפי שכינה זאת לארי קודלו, היועץ הכלכלי של טראמפ. אבל טראמפ ויועציו העסקיים, כולם אנשי עסקים משופשפים כמו שר המסחר ווילבור רוס או שר האוצר מנוחין ולבטח היועץ הכלכלי קודלו והם מבינים היטב את חשיבות תעשיית המוליכים והקניין הרוחני עליו היא נשענת ולכן ארה"ב לא תוותר עד שהעניינים יסודרו והזמן קריטי כי כעת ארה"ב מספיק חזקה עדיין לכפות הסדרים, כרגע אין לשאר העולם ברירה (גם לא לסין). אז "העניין יסודר", כפי שהבטיח טראמפ לאחרונה למריה ברתירומו מפוקס-ניוז, "בעולם שהופך טכנולוגי אין כנראה ברירה אלא להסדיר את המצב, לשמור על הידע".

כל ההקדמה הארוכה הזו באה כדי להזכיר לקברניטי המשק הישראלי שהעובדה שמדינת ישראל נחשבת כאומת הסטארט-אפ ושמכאן יצאה חלק גדול מהחדשנות הטכנולוגית ששינתה את כלכלת העולם אינה מבטיחה שהדבר הזה יימשך, כי בעולם שהכלכלה בו, גם צד ההיצע וגם צד הביקוש, מונעת ע"י מנוע טכנולוגי, הידע (שמתבטא בקניין הרוחני) הופך למשתנה החשוב ביותר. 

מטרת "תקנת השבב", יותר מלעודד את המו"פ והייצור בתעשיית המוליכים למחצה, מנוסחת כך שהידע (ה-IP) יישאר בארה"ב ואם ארה"ב חוששת מבריחת ידע אז ישראל צריכה לרעוד מפחד כי אצלנו, בגלל "תרבות האקזיט", הידע המופלא שמצליחים לייצר כאן מוצע למכירה עוד בטרם הגיע למימוש ובחצי חינם. 

אף אחד בגוגל לא חושב שמיליארד דולר בשביל ווייז היה מחיר מופקע

נכון, קופת המדינה מלאה ומודיס, S&P ופיץ' נותנים לנו דירוג גבוה אבל אנחנו מוכרים את ICQ, הדיסק און צ'יפ, הטפטפות, הידע החקלאי, את הפטנטים של תנובה, מכתשים או מוביליי, הפטנטים של NDS, כרומטיס, ווייז ומשוויצים בסכומי העתק ומספר המיליונרים בארץ הקודש כאשר אל מול הדולרים שנכנסים הפטנטים עוברים לידיים זרות. אגב, תעשו פעם בדיקה עם הקונים ותגלו שהם דווקא מאמינים שבישראל אפשר לקנות זהב במחיר של אשפה, אף אחד בגוגל לא חושב שמיליארד דולר בשביל ווייז היה מחיר מופקע.

כמובן שישראל אינה יכולה לנסות, בשלב הנוכחי, להתחרות על הובלת נישות, בנושא המוליכים למחצה או בתחומים אחרים, מול ארה"ב, דרום קוריאה, סין, יפן או אירופה אבל ישראל יכולה בהחלט לקחת את הדוגמה של טאיוואן ולנסות לטפח מגזרים בתוך התעשיות הטכנולוגיות. נישות שבהן ישראל נמצאת כרגע במעמד מוביל כמו "תכנה לתעשיות הבינה המלאכותית", "תעשיית הסייבר", תחומים מסוימים בביומד או "הטל-רפואה".

טאיוואן כדוגמה לישראל

טאיוואן, ביוזמתו של המדען/איש העסקים יוצא הדופן מוריס צ'אנג בן ה-90 לקחה את תחום המעגלים המשולבים (integrated circuit), את בתי היציקה שהם התשתית של תעשיית המוליכים למחצה, כפרויקט לאומי. צ'אנג זיהה, ב-1985, שהדבר הנכון עבור המדינה יהיה התמקדות בבתי היציקה שבהם יוצקים את המעגל, תחום שלדעתו יהיה לטאיוואן יתרון יחסי במחיר ובכוח העבודה המקומי. צ'אנג עצמו, יליד סין שנמלט משם במהפכת 1948 להונג קונג ומיד לארה"ב שם סיים לימודי הנדסה ב-MIT וויתר על הדוקטורט על מנת לעבוד בתחום המוליכים למחצה בטקסס אינסטרומנטס שם עבד 25 שנה והגיע למעמד מנהל העסקים הבינלאומיים של חברת הענק אבל בדרך הפך למומחה המוביל בעולם בתחום בתי היציקה של המעגלים ופיתח פטנטים שאפשרו מערכות ייצור יעילות וזולות בהרבה מהקיים וכן שיטות אריזה ייחודיות למעגלים. 

ראש ממשלת טאיוואן בשנות ה-80, Sun Yun-suan, בעצמו מהנדס, ראה בצ'אנג את האדם שיוכל להעביר את האי מהשענות על חקלאות להישענות על תעשייה, מינה אותו למנכ"ל המכון למחקר טכנולוגי תעשייתי של המדינה ונתן לו יד חופשית (carte blanche) להקים תעשיית מוליכים למחצה. 

צ'אנג יסד את טאיוואן סמי קונדקטורס (סימול: TSM) כשאיגד בתי יציקה קטנים והפך את החברה לגדולה בעולם בתחום כשהוא מקפיד להשתמש בידע שרכש לשמור על יתרונות יחסיים בייצור ובאריזה. (מה שלמעשה עשתה ועושה טאואר - TSEM). עם השנים הוביל להתמקדות בשלושה תחומים בתעשייה הענקית. באריזה וניסוי של מעגלים (IC packaging and testing), בעיצוב מעגלים (IC design) ובייצור שבבים (Chip fabrication) בשנים האחרונות נכנסת החברה גם לעיצוב ובהצלחה. טאיוואן מובילה גלובלית באריזה וניסוי מעגלים ובשלישייה המובילה בשני התחומים האחרים ומי שרוצה להעמיק אז בבקשה (הרחבה כאן). סין אגב, שניסתה להכות את תעשיית האריזה והעיצוב הטאיוואנית נכשלה וכיום רוכשת  50% מהתוצרת של טאיוואן. קוריאה הדרומית הלכה בדרך דומה בתעשיית השבבים.

עדיין לא מאוחר לישראל

ישראל יכולה עדיין, בשלב הנוכחי, לבצע מהלך דומה. על מנת להתחיל, צריך לבחור את הנישות ולמצוא את האדם שינהל את המהלך. אבל הממשלה חייבת לעודד את הקמת התשתית המתאימה לתמוך וליצר הסביבה העסקית המתאימה. תעשיית הסייבר הישראלית למשל יכולה הייתה, בסביבה עסקית מתאימה, לייצר חברת סייבר מובילה גלובלית. אלא שכאן איחרנו את הרכבת כי תעשיית הסייבר הגלובלית כבר תעשייה בשלה שיהיה קשה מאוד לחברות ישראליות לעלות להובלה מבלי להתמזג תחילה והרי כולנו מכירים את האגו שלנו, מי יוביל? (תבדקו מדוע נייס וורינט לא התמזגו). 

ישנן כאמור נישות רבות ש"פנויות" לחברות ישראליות להובלה, תעשיית הטלה-רפואה (טיפול ואבחון מרחוק) למשל, שנמצאת עדיין בחיתוליה יכולה לשמש כראש חץ לפרויקטים לאומיים רבים. אם הממשלה תייצר עבורה את אותם יתרונות יחסיים שיצרה טאיוואן לתעשיית המעגלים שלה נוכל לחזות ב"טבע שניה" וכך גם בתחומים שונים בתעשיית הביומד.

מגפת הקורונה האירה ומקדמת בעוצמה את תעשיית הטלה-רפואה בעולם (כשם שמגפת ה-SARS קידמה את מכירות המקוונות בזמנו) וישראל נמצאת בקדמת הטכנולוגיה. מדובר בפוטנציאל עסקי אדיר שמייצגת תעשייה משבשת זו שנמצאת כאמור רק בתחילת דרכה וזה הזמן "לעזור" לתעשייה ולאפשר התבססות ישראלית בהובלה שלה גלובלית.

שוק של 42 מיליארד דולר שצומח בקצב דו ספרתי

שוק הטלה-רפואה הגלובלי הגיע להכנסות של 41.9 מיליארד ב-2019 ואליבא האנליסטים יצמח בקצב שנתי של 15.1% בחמש השנים הבאות אלא שהקורונה והסגרים שיצרה נתנו לנושא דחיפה אדירה כך שהמומחים חזרו לפלטפורמות החיזוי וצופים שהגידול יהיה מהיר בהרבה. 

בסוף יולי כתבנו על התעשייה עם הדגש על חברת Teladoc Health (סימול: TDOC). החברה עשתה השבוע מהלך גדול כאשר סיכמה על רכישת מתחרתה Livongo Health (סימול: LVGO) מה שלמעשה יוצר חברה מובילה בנישה ומה שמאותת שהנישה בשלה לכניסת שחקנים גדולים (ויש רבים כמו GE, MDT, PHX, BABA, CVS ואחרים שכבר פועלים בשולי התחום). האנליסט של קרדיט סוויס אגב העלה, לאחר ההודעה, את המלצת "החזק" על TDOC ל"קניה" עם מחיר יעד של 249 דולר, 22.7% מעל לקונצנזוס הנוכחי ומיותר לומר שגם לפני ההעלאה המניה היית בחלל!!

רוב החברות שעוסקות בנושא בישראל, בראשות חברת שח"ל שהייתה החלוצה שפיתחה ושיכללה, מזה שנים רבות את היכולת לנתר מטופלים מרחוק, פרטיות. חברות כמו טייטו קר, XRHealth ועוד, כ-500 חברות פועלות בתחום, רובן זעירות. כעת צריכה המדינה להעתיק פשוט את המודל הטאייוני (או לזמן את מר צ'אנג לייעץ, הוא עדיין פעיל), לייצר "סביבה אוהדת" לנישה ולפתות מנהל טוב לנהל את הפרויקט (לא חסרים כאלו). אפילו מיקום החברה אינו חשוב כלל מה שעוזר לישראל אז כדאי לנסות ולעודד הקמת חברה מובילה בתחום לפני שהזאטוט יגדל ואתו האגו.

למי שמעוניין בהשקעה בתחום אז ישנו הסל PTH שכולל את רוב החברות המובילות כולל TDOC, LVGO ואפילו את TMO שמאז משבר הקורונה החל לרוץ מעלה. הוא יקר מאוד כרגע אבל איך אומרים ברובינהוד, "תמצע. תקנה כל חודש 100 מניות".

תעשיית הביומד למשל:

המשאב החשוב ביותר למאה ה-21, המעבד (תקנת השבב – CHIP Act) 

> CHIPS Act Targets Post-Globalized Industry

> CHIPS for America Act Would Strengthen U.S. Semiconductor Manufacturing, Innovation​