הקשר בין בריאות לכלכלה ואיך להתכוננן לגל שני של קורונה
וירוס הקורונה לאורך השנים מחקרים הראו, כי קיים קשר עתיק יומין בין בריאות לכלכלה וקשר זה נצפה במדינות עשירות ועניות כאחד. ככל שהמצב הבריאותי במדינות טוב, כך גם הכלכלה משגשגת ולהיפך, כאשר המצב הבריאותי ירוד, הכלכלה קורסת. תקופת הקורונה או ה"פוסט קורונה" שינתה משוואה זו. גם לאחר התייצבות המצב הבריאותי ו"השתטחות העקומה", כולנו עדים לנזקים הכלכליים, אלפי העסקים שקורסים בימים אלו ואחוזי האבטלה שעדיין שוברים שיאים.
ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית עולמית בעלת מוחות מבריקים ופתרונות יצירתיים המייצרים ערכים מוספים אמיתיים למדינות רבות בעולם. בהקשר זה נשאלת השאלה, מדוע בתקופת הקורונה המדינה בחרה למנף רק את המומחים שלנו בענף הבריאות, ולא את מגוון האפשרויות העומדות בפניה בפן הטכנולוגי, המעניקות לה ייתרון משמעותי ממרבית המדינות בעולם? האם שימוש יעיל בטכנולוגיות אלה יכול היה לצמצם את כמות ההפסדים האדירה שנגרמה למשק, לכלכלה ולעובדים?
ארה"ב לדוגמה, משקיעה מיליארדי דולרים בטכנולוגיות קיימות וחדשות מכל התחומים האפשריים. אחד המהלכים המעניינים הינו של רשת המרכזים הרפואיים קליבלנד קליניק וחברת SAS המתמחה באנליטיקה ויצירת תובנות עסקיות מ-Big Data (גילוי נאות, הכותבת הינה מנכ"לית מיה אנליטיקס נציגת SAS בישראל).
שני הגופים יצרו מודלים חדשניים המסייעים לבתי חולים לחזות את כמות המטופלים, מלאי מיטות הטיפול, זמינות מכונות הנשמה ועוד. המודלים שפותחו, הזמינים בחופשיות דרך GitHub, מספקים מידע אמין ומתוזמן לבתי חולים ומחלקות בריאות, במטרה לנתב את מתן שירותי הבריאות עבור COVID-19 ומחלות נוספות, ולנבא את ההשפעות על שרשרת האספקה, הכספים ותחומים קריטיים אחרים.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קליבלנד קליניק היא רשת מרכזים רפואיים ובתי חולים רב תחומיים מהמובילות בארה"ב, והיא מתמחה בטיפולים קליניים, מחקרים וחינוך. בסיסה של הרשת בעיר קליבלנד, אוהיו, כאשר הרשת מונה כ-18 בתי חולים ויותר מ-220 מתקני אשפוז בשלוחותיה בארה"ב ובעולם, בהן פלורידה, נבדה, קנדה, איחוד האמירויות, לונדון ועוד.
המודלים האנליטיים הללו משמשים ליצירת התרחישים הגרועים ביותר, הטובים ביותר והסבירים ביותר, ויכולים להשתנות בזמן אמת ככל שהמצב והנתונים משתנים. לדוגמה, למודלים יכולה להיות השפעה בהקשר של הריחוק החברתי כמניעת התפשטות המחלות.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מרפאת קליבלנד משתמשת במודלים כדי לתמוך בקבלת ההחלטות שלה. בעזרת מידע זה, המרפאה יכולה לחזות ולתכנן דרישות עתידיות למערכת הבריאות, כמו מיטות טיפול נמרץ, ציוד מגן אישי לצוות ומכונות הנשמה. לאחר סקירת התרחישים האפשריים של COVID-19 שנוצרו על ידי המודלים, המרפאה בחרה להפעיל תכנית שהכינה אותה לתרחיש הגרוע ביותר ובנתה בית חולים עם 1,000 מיטות טיפול בקמפוס החינוך שלה, עבור חולי COVID-19 שאינם זקוקים לטיפול נמרץ. בנוסף, המרפאה השתמשה במערכת בכדי ליידע על החלטות ארגוניות ונהלי עבודה חדשים.
רשת המרכזים הרפואיים היא דוגמה אחת מיני רבות של גופים ומדינות העושות שימוש מיטבי במינוף טכנולוגיות בעתות משבר, וזאת בניגוד לישראל שלא מינפה כלל טכנולוגיות אלה. אין לי ספק שמשבר זה נוהל בידי מיטב מומחי הבריאות שפעלו לילות כימים, ועם זאת אני סבורה ששילוב מתודולוגיות טכנולוגיות כהחלטה אסטרטגית, היה משפיע ברמה הלאומית גם על המשק, והנזק הכלכלי היה פחות רחב.
לסיכום, כדי להיערך באופן מיטבי לגל השני, על המדינה להכין כבר כעת תכנית אסטרטגית להתמודדות עם מגפות בעתות משבר, בה ישולבו טכנולוגיות מקומיות ואפקטיביות.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
