אובר
צילום: istock

עוד מכה לספוטבנק: לונדון אסרה על השימוש באפליקציית אובר

ענקית התוכנה המפעילה הסעות שיתופיות נמצאה על ידי הרגולטור כ-"לא ראויה להסיע נוסעים", לאחר שלמעלה מ-14 אלף הסעות בוצעו על ידי נהגים ללא ביטוח; המניה יורדת לקראת הפתיחה ב-6%
ארז ליבנה | (1)

ענקית ההסעות האמריקאית אובר (סימול: UBER) נמצאת בבעיה קשה. זאת לאחר שאגף התחבורה בעיריית לונדון אסר על הפעלת שירותי החברה בשטח המטרופולין. הסיבה הרשמית: בדיקה גילתה שלמעלה מ-14,000 הסעות בוצעו ללא ביטוח תקף.

 

"אובר ערכה מספר שינויים חיוביים בנוגע לתרבות החברה והנהלתה מאז ניתן הרישיון להפעלת השירות בעיר ביוני 2018, הכוללים שיתוף פעולה עם האגף התחבורה בשקיפות ובאופן פרודוקטיבי", נכתב בהודעת העירייה.

 

"עם זאת, זיהינו דפוס של כשלים, שהובילה לסכנה של הנוסעים בשירות. למרות שהחברה התייחסה לאירועים אלו ואמרה כי תיקנה את הליקויים, אין ודאות שהליקויים לא ישובו בעתיד. לכן לעת עתה, אנו מוצאים כי החברה אינה כשירה בעת הזו", הוסיפו בהודעה.

 

לאובר יש 21 יום לערער על ההחלטה, אך הסיכויים לקבלתה אינם גבוהים בשל אופי הליקויים. "ההחלטה לא לחדש את הרישיון היא יוצאת דופן ומוטעה ואנחנו נעתור נגדה", מסר ג'יימי הייווד, מנכ"ל אובר בצפון ומזרח אירופה.

 

"שינינו באופן יסודי את העסק בשנתיים האחרונות ואנחנו מציבים את הסטנדרטים הכי גבוהים של ביטחון ללקוחותינו. רק לפני חודשיים, אותו אגף מצא כי אנחנו ראויים להמשיך בפעילות", הוסיף.  

 

לפי הערכות, במטרופולין לונדון ישנם למעלה מ-9 מיליון תושבים, שהיוו נתח משמעותי של 3.5 מיליון נוסעים וכ-45,000 מסיעים המשתמשים באפליקציה. החברה, שנסחרת בשווי של 50 מיליארד דולר מתרסקת בחוזים העתידיים ב-6% והחשש של המשקיעים הוא שערים נוספות יעצרו את שירותי החברה בתחומן.

 

בתחילת 2018 סופטבנק – כן, אלה שנפלו גם עם WeWork של אדם נוימן – השקיעה באובר 7.6 מיליארד דולר, במחיר של 48.77 דולר למניה. כיום מחיר המניה נחתך בעשרות אחוזים ועומד על 29.56 דולר למניה. רק לפני 3 חודשים, החברה שהונפקה במאי השנה בוול סטריט, הודיעה כי הפסידה 5.2 מיליארד דולר ברבעון השני.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאז ומעולם הייתה חברה עקומה (ל"ת)
    נהג 25/11/2019 15:35
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.