מיכל אלשיך
צילום: יחצ

דיסקונט ברוקראז' צופים דוח פושר לכיל ברבעון השלישי

למרות אפסייד של כ-15%, המניה מקבלת המלצת תשואת שוק בלבד נוכח הצפי לדוחות פושרים, וחולשה בטווח הקצר
מיכל אלשיך | (1)

לאחר מחצית ראשונה מצוינת של כיל, אשר צפויה לפרסם ביום חמישי הבא את תוצאות הרבעון השלישי, אנו צופים כי ברבעון השלישי ובמחצית השנייה יהיה מאתגר להתעלות על מספרי ההשוואה החזקים ואנו חוזים ירידה ברווח הנקי המתואם של כ-10% ברבעון וירידה של כ-18% במחצית.

נזכיר, כי במחצית הראשונה התוצאות הושפעו לטובה מעליות חדות באשלג ובברום. אלו הביאו לעלייה ברווח הנקי המתואם של כ-37%.

 

תמצית תוצאות כספיות צפויות

מקור: דיסקונט ברוקראז'

ביקוש נמוך לאשלג

בתחום האשלג, אחרי מחצית ראשונה מצוינת, ברבעון השלישי צפויה יציבות עם ירידה ברבעון הרביעי בשל תחזוקה ושדרוג; לאחרונה נחתם חוזה עם הודו המשקף ירידת מחיר קלה; היצרניות מורידות ייצור על רקע ביקוש נמוך אך ספק אם צעדים אלו מספיקים.

כיל נהנתה במחצית הראשונה של 2019 ממחירי החוזים מול סין והודו שנחתמו לקראת סוף 2018 ועמדו על 290 דולר לטון (עלייה של 60 דולר ביחס לאשתקד).

עם תחילת המחצית השנייה, החוזים התעכבו. לאחרונה נחתם חוזה מול הודו לפי 280 דולר, המגלם ירידת מחיר של כ-10 דולר. מדובר בחוזה דומה לזה שחתמו יצרניות אחרות בשבוע האחרון, כך שהאירוע הינו בהתאם לצפי.

בדומה ליצרניות אחרות, החוזה נחתם לחצי שנה בלבד, לעומת חתימה לשנה מלאה בעבר, כך שהוא מקנה ודאות חלקית בלבד לרמת המחירים בעתיד. ביתר השווקים ניכר לחץ על הביקוש, בדגש על סין שבה המלאי גבוה. לאור כך, ייתכן ומול סין לא ייחתם חוזה השנה, אירוע חריג ביחס לעבר.

נזכיר כי בשל הביקוש הנמוך, יצרניות האשלג הודיעו לאחרונה על הפסקות ייצור, המהוות כ-4.5% מסך התפוקה הגלובלית. עם זאת, קיים חשש כי אלו לא מספיקות על מנת לתמוך במחירים בשוק הנוכחי בטווח הקצר.

מעבר למגמות השוק, ברבעון הרביעי צפויה ירידה אצל כיל בשל עבודות תחזוקה ושדרוג בים המלח. התחזוקה צפויה להוביל החל מ-2020 לעלייה בכמות הייצור.

בשקלול כלל המגמות אנו צופים למגזר האשלג ברבעון השלישי יציבות וברבעון הרביעי ירידה. 

האטת קצב הצמיחה בברום תלחץ את הרווח

בברום צפויה יציבות, לאחר עלייה במחצית ההראשונה; בדשני הפוספט המחירים עדיין נמוכים, אך ההתמקדות של כיל במוצרי המשך תורמת ליציבות

בתחום הברום, המחירים עדיין גבוהים, אך קיימת האטה בצמיחה החדה שניכרה במחירים מאז תחילת השנה. בתמיסות הצלולות מבוססות הברום המכירות שבו לרמתן הנורמלית, ביחס למכירות גבוהות מאוד אשתקד. בשקלול אלו צפויה יציבות ברווח של המגזר. בדשני הפוספט עדיין קיימת ירידת מחירים חדה. עם זאת, כיל הצליחה עד כה להתגבר על כך ע"י מיקוד במוצרי המשך. אנו חוזים המשך של מגמה זו, אם כי בצורה מתונה יותר, מה שמניב ירידה קלה ברווח הצפוי ברבעון השלישי.

 

התפתחות מחיר מניית כיל - איבדה כ-24% בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ממשיכים להמליץ בתשואת שוק עם חשש בטווח הקצר

אנו ממשיכים להמליץ על כיל בתשואת שוק במחיר יעד של 18 שקלים למניה. בחודש האחרון ירדה המניה כ-9%, ביחס לעלייה של כ-3% בת"א-125. מחיר היעד משקף כעת פער של כ-14%. הגם שנפתח פער, שקלול בין התמחור הנוכחי לצד החששות בטווח הקצר שנובעות בעיקר משוק האשלג, תומכים בהמלצה. שינוי המלצה ייתכן במידה והתמחור יהיה אטרקטיבי יותר או שנקבל חדשות חיוביות יותר.

הכותבת הינה רו"ח מיכל אלשיך, מנהלת יחידת המחקר בדיסקונט ברוקראז'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Sassi6 03/11/2019 05:02
    הגב לתגובה זו
    חברים, אין כאן התייחסות להכנסות המתומחרות בשער דולר נמוך, ולהוצאות המשכורות המשולמות בשער שקל גבוה, תודה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).