גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטס מתחילה להפיק נפט; הבעלים כבר מזמן הפיקו ממנה רווחים

פרויקט באקסין של שותפות הפטרוליום הושלם והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה. מי מרוויח מהפקת הנפט? והאם התחזית של השותפות הגיונית?
נועם בראל | (3)

נאוויטס פטר יהש -0.17% מתקרבת להכנסות. השותפות המנוהלת על ידי גדעון תדמור (דרך השותף הכללי) מדווחת כי מפעילת פרוייקט באקסין עדכנה את השותפות על השלמת כל פעולות ניקוי הבאר וכיול המערכת כמתוכנן, והבאר מפיקה נפט בהפקה מסחרית מלאה.

בהתאם, החלה הפקת נפט גם מהבאר השנייה בפרויקט ונערכות בה פעולות ניקוי וכיול כמתוכנן. פרויקט באקסין שבמפרץ מקסיקו החל בהפקת נפט ב-16 ביוני, כאשר מפעילת הפרויקט LLOG exploration יידעה את השותפות לגבי השלבים והתהליך לפיו מתנהלת ההפקה.

המאגר הזה, בו נאוויטס מחזיקה ב-7.5%, הוא השני בגודלו של החברה ועל פי מצגת החברה ודוחות החברה ההכנסות מהמאגר יסתכמו בכ-240 מיליון דולר, כאשר המאגר הגדול ביותר של החברה הוא שננדואה שצפוי להניב הכנסות בסך של 415 מיליון דולר.

המאגר בבוקסקין הוערך לפי מחיר היוון של 10%, ותחת הנחה כי המאגר יפיק בקצב שנתי של 11 מיליון חביות כבר עכשיו, וקצב של כ-18.2 מיליון חביות מאמצע 2020.

הנחה נוספת היא כי מחיר הנפט יעלה (טווח של 61 עד 64 דולר), אבל בפועל מחיר הנפט הוכיח שהוא לא מתנהג לפי ציפיות של אחרים. הוא יכול לרדת כמו שהוא יכול לעלות, ועכשיו הוא נמוך בכ-10% מהתחזית האופטימית של נאוויטס. יש לכך השלכה גדולה על ההכנסות ועל הרווחים של נאוויטס מהפרויקט.

 

דמי הניהול גבוהים

מעבר לתחזית המאתגרת, נאוויטס בדומה לכל השותפויות נפט וגז האחרות, משלמת דמי ניהול ותמלוג על לשותף הכללי.

המבנה הקיים בתחום השותפויות מאפשר ליזמים לפעול כמעט ללא סיכון – הם מעמיסים את הוצאות השותפות על המחזיקים (הציבור). בשוטף, ובלי קשר למציאת גז ו/ או נפט, הם גובים דמי ניהול שמנים, ואם יש תגלית הם גובים תמלוג על. הרוב גם לא מתביישים לקחת שיעור מההוצאות תפעול – למה? ככה – כי פשוט אפשר.

אז אמנם פרופ' ששינסקי העביר (עדיין לא רואים את זה) חלק מהרווחים העתידיים של השותפיות למדינה (כהיטל ותמלוגים), אבל גם על הסכומים האלו עוד צפוי קרב – השותפויות לא ימהרו לשלם. בכל מקרה, דווקא המבנה המעוות של הניהול בקבוצות השותפויות, הוא הבעיה הגדולה שבה ששינסקי לא טיפל. ולכן, לכל שותפות, יש שותף כללי שנהנה בכל תרחיש מביצועי השותפות (גם אם היא לא מצליחה) ואם היא מצליחה הוא נהנה כפליים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Yl 23/06/2019 23:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה אבל עם גדעון לא יודיע על חלוקת רווחים שנתית ב אחוז קבוע אז שהיה לו לבריאות בעיקר ל תרופות
  • 2.
    תקנו לוגאקפלור 23/06/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
    כל חמסנית השותף הכללי הם קואליציה של מוצצי דם
  • 1.
    תדמור אדם רציני ביותר. (ל"ת)
    ם 23/06/2019 18:46
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.66%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.93%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.