הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
מארק שיפמן
צילום: יח"צ
דעה

אחרי 14 שנה: האם תכנית תמ"א 38 בדרך להיעלם מהנוף?

בהדרגה החלו נשמעים קולות נגד התכנית וראשי הערים שמיהרו לתפוס "טרמפ" על התכנית בתחילתה משנים כעת כיוון ומתעלמים מהאינטרס הלאומי העומד בבסיסה 

מארק שיפמן | (10)
נושאים בכתבה אינטר מארק שיפמן רשויות מקומיות תמ"א 38

לאחרונה נודע כי במינהל התכנון מובילים מהלך שיאפשר לרשויות המקומיות לקבוע את גבולות ההתחדשות העירונית של עירם, בדרך של תכנון מתחמי פינוי בינוי המאגדים כמה בנייני מגורים, דבר שייתן לגיטימציה לוועדות המקומיות לא לדון ולא לאשר פרויקטים של תמ"א 38 בבניין הבודד.

המשמעות הדרמטית של מהלך זה טמונה בכך שהוועדות המקומית תהיינה מוסמכות למנוע פרויקטים של תמ"א 38, שהיא כזכור תכנית מתאר ארצית. נוכח העובדה שכבר כיום זוכה תמ"א 38 לביקורת חריפה בשלטון המקומי, בעיקר ברשויות המרכזיות של גוש דן – תל אביב יפו, רמת גן, הרצליה, גבעתיים ובת ים – ההערכות הן כי התכנית תיעלם בהדרגה מהנוף. 

המהלך המתוכנן הוא טעות. העיריות ורשויות התכנון עומדות להכניס את ענף תמ"א 38 לקיפאון מבלי להציע חלופה ראויה לבניין הבודד המבקש להתחדש, ולא בעוד 10 שנים מהיום. פרויקטים רבים יבוטלו וחלומם של רבים להתחדשות עירונית עומד להתפוגג. 

יש לזכור, תכנית המתאר הארצית 38, או בכינויה הרווח תמ"א 38, נולדה כדי לספק פתרון תכנוני וכלכלי לחיזוק בניינים מפני רעידת אדמה. כבר בימיה הראשונים נכרכה עם צורך נוסף, הצורך בבניית מרחבים מוגנים. כך קיבלה תמ"א 38 מעמד של תכנית בעלת ערך לאומי. 

כאשר הפוליטיקאים "גילו" את התמ"א, היא קיבלה "רוח גבית" מכיוון חדש. מדוע רק חיזוק מפני רעידת אדמה? הנה לנו פתרון למצוקת הדיור. וכך, אט אט נשכחה מטרתה הראשונית של תמ"א 38 ככלי לחיזוק בניינים מפני רעידת אדמה, והיא הפכה לכלי המשמש לצורכי התחדשות עירונית. 

העיריות שהיו הראשונות לקפוץ על "עגלת התמ"א" מפנות גבן לתכנית

התכנית ה"סקסית" משכה אליה יזמים רבים וכך קם לו ענף שלם בעולם היזמות בו מתמחים יזמים, קבלנים, אדריכלים, עורכי דין ועוד. אותן עיריות שמתנגדות כיום להמשך התכנית היו מהראשונות לקפוץ על העגלה.

כך לדוגמא, עד 2016 רמת גן הובילה את ערי ישראל עם 20% מכלל הפרויקטים שאושרו במסגרת תמ"א 38. אותה רמת גן השלימה לאחרונה תפנית מלאה של 180 מעלות והודיעה כי לא תאשר יותר פרויקטים של תמ"א 38 בתחומה (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ואז, בהדרגה החלה הרוח לשנות כיוון. יותר ויותר קולות נשמעו כנגד תמ"א 38. החלו להישמע טענות לפיהן מדובר בפרויקטים שמעמיסים על התשתיות הקיימות, כי התכנון נקודתי ופוגע בסביבה, וכי התכנית אינה נותנת מענה לצורך בשטחים ציבוריים. 

כעת מופנה שינוי הכיוון וה"טרמפ" שתפסו על התכנית הפוליטיקאים וראשי הערים נגד התכנית. ראשי הערים מתנגדים לתמ"א 38 בעיקר מטעמים כלכליים - לתפיסתם, העיריות מפסידות כסף בגין כל פרויקט שמאושר. כאשר הבחירות לרשויות המקומיות אינן באופק, ראשי הערים לא מעוניינים לתמוך בפרויקטים שיפגעו בקופה העירונית. 

הפתרון הנחוץ איננו מתן כוח בלתי מוגבל לראשי הערים לקבור את תמ"א 38 בתחומן ולמחוק את האינטרס הלאומי העומד בבסיס התכנית. את השינויים הנדרשים יש לקבוע בחקיקה - בערים בהן אושרו תכניות מתאר ונמצא כי עומס בפרויקטים של תמ"א 38 פוגע בתשתיות, יסומנו אזורים המיועדים לפינוי בינוי בלבד ולא ניתן יהיה לבצע בהם פרויקטים של תמ"א 38 בבניינים בודדים. ביתר האזורים, יש לאפשר קידום פרויקטים של תמ"א 38 גם בבניינים יחידים, תוך ניסיון למציאת הנוסחה שתמנע מהעיריות הפסדים כלכליים. 

בצורה זו יישמרו האינטרסים הכלכליים והתכנוניים של העיריות מצד אחד, ותימנע מחיקתה של התכנית על ידי ראשי הערים, מטעמים כלכליים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הלאומי. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יהל 04/06/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
    תמא 38 תכנית מעולה שחיזקה ושדרגה אלפי בניינים ישנים בארץ ללא עלות !!! למדינה ....תכנית WIN WIN , !!!! שר האוצר , שר השיכון , שר הפנים !!! תמנעו עצירת תכנית תמא 38 שעוזרת מאוד לבטיחותם של מאות אלפי משפחות רובן חלשות יותר בעם ישראל
  • 7.
    מומחה לקנוניות 03/06/2019 21:16
    הגב לתגובה זו
    מתוכנית לטובת האזרח הפך להיות תוכנית לטובת העיריה. במקום לתקן ליקויים נתנו את הכח לעיריה.
  • 6.
    יהודה 29/05/2019 13:45
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף כתבה שמסבירה את ההתפתחויות בשוק תמא 38 באופן ברור ומאוזן
  • 5.
    האם ימשיכו לגבות השבחה שלא מאשרים תמא? (ל"ת)
    השבחה 29/05/2019 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ענת 29/05/2019 06:50
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף העורך דין שלא היה לו זמן יתפנה לתביעה צודקת ועם פחות ניפנוף
  • אבל איך התפרנסו לוקח 29/05/2019 17:00
    הגב לתגובה זו
    בשכנות נווה רח' מאיר פלבן 2 קונסטידור חתמו הדירים רק על תוספת 8 יחידות פירסם לשכנים רק על שמונה הוועדה ידעה מזה ואף הודאה שזה סכנת נפשות והוציא היתר 15 יחידות מי שבירושלים יש הוכחות אחת אחת על שוחד בירושלים הלוואי שזה יגמר כל עלות ההנדסה לחיזוק מבנה
  • 3.
    משי 28/05/2019 21:48
    הגב לתגובה זו
    תוכנית ארורה
  • 2.
    כסף 28/05/2019 18:44
    הגב לתגובה זו
    רעידות אדמה...כבר קרו ! מלחמה..גם כבר הייתה וחדשה , רחבה וגדולה יותר, עוד בפתח ! גם הצפות בקו החוף כבר צפויות בקרוב. בניינים מתפוררים שנבנו לפי תקן אנו באנו.. הכל סביב הכסף..הכתובת על הקיר..הפלקל הבא כבר לא ימחה כמה בודדים
  • אהרון בלוי 29/05/2019 17:04
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה שיבדוק בכל בקשות ההיתר של חברת קונסטידור לבין אחרים יבין רחלי מקבלת כסף מסדרת לך הכול גם תוכניות הנדסה מסוכנות גם אם השכנים חתמו עד שמונה דירות תוספת וגם כך פורסם לשכנים היא גם תיתן לך 15 דירות בלי בעיה אפילו שאסור חדר מחוזק בחוק הנדסה זה מסכן את כל הבניין וגם תאשר לך דירות ללא חדר ממ ד בכלל
  • 1.
    יוסי המחדש 28/05/2019 16:08
    הגב לתגובה זו
    הם לא מרוויחים דבר אלא יסבלו משנים על גבי שנים של רעש ולכלוךוחסימת הכביש ובסוף מעומס תנועה ומצוקת חניה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן