קבוצת המשקיעים סינרג'י, מתכננת טלטול גדול בתעשיית הגז הטבעי במזרח הים התיכון וזאת במטרה לשחרר מאות מיליארדי דולרים של מכירות שנמנעות כרגע על ידי המורכבויות הפוליטיות והתעשייתיות של האזור.

חברת ההשקעות שבסיסה בקפריסין, מעוניינת להשקיע בין 5 ל-10 מיליארד דולר בשנים הקרובות ברכישת נכסי גז טבעי לא מנוצלים באזור, כך לפי המנכ"ל מייק גרמנוס. החברה נמצאת במגעים עם "כמה מהמשרדים המשפחתיים הגלובליים הגדולים בעולם, חברות הון פרטיות וקרנות הון סיכון" בנוגע לגיוס הכספים, אמר.

גרמנוס סירב למסור את שמותיהם של מקורביו או הנכסים שאליהם הוא ממקד, והדגיש את האופי הרגיש של התקופה לפני שסינרג'י תגיש הצעה רשמית. המנכ"ל אמר כי החברה נמצאת בשלבים האחרונים של הרכבת ההצעה, שתחשף באמצע יוני.

כמויות משמעותיות של גז טבעי נמצאו מחוץ לחופי מצרים, ישראל וקפריסין בעשור האחרון, אשר איחד את הממשלות האזוריות בתקווה לפתח מרכז אנרגיה במזרח התיכון. עם זאת, החברות נאבקות על מנת להתגבר על המכשולים הפוליטיים והמשפטיים הארוכים ולמצוא שווקי יצוא ברי קיימא, באופן אשר משאיר משקיעים רבים לתהות האם החברות האלו יכולות לממש את הפוטנציאל המלא של האזור.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כדי להתגבר על המכשולים האלה, גרמנוס הרכיב צוות של אנשי נפט, גז ומנהלי כספים ופעילים פוליטיים. לו מונטילה, למשל, מוביל את פרויקט האנרגיה של סינרג'י לאחר כמעט שני עשורים של ניסיון בגז טבעי נוזלי עם BP, גלנקור ומורגן סטנלי. יהושע הנטמן, לשעבר יועץ במשרדי הביטחון ומשרדי החוץ של ישראל, מנהל את עסקי החוץ של החברה.

קונסולידציה

בעוד שהמדינות דוחפות לשיתוף פעולה, ישנם לא מעט חיכוכים בין החברות השונות המעורבות, שלפעמים יש להן אינטרסים שונים, אשר פוגעים בתעשייה, אמר גרמנוס. איחוד הנכסים הנפרדים תחת חברה אחת שולטת זה צעד שיעזור, אמר.

חברות הגז הגדולות "לא עובדות בכל האזור", אמר גרמנוס. הם מבקשים למקסם את ההשקעות שלהם, ואילו סינרג'י "היא היחידה שהציבה את הצוות, את המשקיעים ואת התוכנית הדרושה כדי לגרום לזה לקרות", אמר.

בין הנכסים הלא מנוצלים למקסימום או שאינם בשימוש באזור שייתכן שבהם גרמנוס מתמקד: מפעלי גט"ן במצרים, אשר בעלי מניות הרוב שלהם הם רויאל דץ' של ופטרונס גז, מפעל דמיטה במצרים, המוחזק על ידי איחוד פנוסה, מאגר לוויתן בישראל, בבעלות דלק קידוחים יהש, נובל אנרג'י ורציו יהש 0.15% , אפרודיטה וגלאוקוס בקפריסין, המוחזקות על ידי קבוצות בראשות של, אקסון ונובל אנרג'י.

סינרג'י "התקרבה והיא מתקרבת עוד יותר" לחברות עם "אחזקות משמעותיות במזרח התיכון", אמר גרמנוס, והוסיף כי הוא בדיונים לשמור על אחת החברות הפעילות כמפעילת הנכסים.

מבנה ההצעה שלו לא יהיה שונה כל כך מהצעתה הפומבית של וודסייד פטרוליום להיות בעלת מניות במאגר לויתן, או מהדרך שבה אנרגיא'ן מימנה רכישה של שדות גז ישראליים. בשנת 2014, חברת אנרגיה אוסטרלית הסכימה לרכוש 25% ממאגר הגז בעסקה בהיקף של כ-2.6 מיליארד דולר, אך חזרה בה לאחר כמה חודשים. אנרגיא'ן גייסה כ-1.8 מיליארד דולר באמצעות הנפקה ראשונית לציבור והלוואות בנקאיות לפיתוח המאגרים של כריש ותנין. נציגים של Shell, אקסון, נובל, UFG, דלק ורציו סירבו להגיב.

הצעה נמוכה

התוכנית של סינרג'י עשויה להתמודד עם מכשולים, משום שהחברות יכולות לחיות עם סירוב לסכומים שהיא תציע, כאשר לויתן לבדו מוערך בכ-11 מיליארד דולר, לפי האנליסט נועם פינקו מבית ההשקעות פסגות. "אני לא רואה שום תרחיש שבו דלק ונובל מוכרות את כל העסק", לדבריו. "זה נכס גדול שמקנה להם הכרה בינלאומית, הם בילו שנים בפיתוח, ועכשיו הם רוצים לראות את פירות העבודה".

דחיית סינרג'י עלולה לסכן מאות מיליארדי דולרים במכירות הקבורים כיום באיזור. כך למשל, החברות המפתחות את לויתן חתמו על חוזים בהיקף של 25 מיליארד דולר מאז שנתגלה השדה ב-2010, אך עדיין יותר מ-80% מהמאגר נותר ללא קונים.