שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
צילום: עודד קרני

אתגר הכלכלה בשנים הקרובות - הקיפאון בענף ההייטק

שר הכלכלה מסמן יעד מרכזי להגדלת כוח אדם בהייטק: "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200". הרשות לניירות ערך: "מנהלי השקעות חייבים להיות מסוגלים לנתח הייטק"

מורן ישעיהו |

"הסטגנציה בהיקף המועסקים בענף ההייטק תהווה אתגר בשנים הקרובות", אמר היום (א') שר הכלכלה אלי כהן בכנס שנתי של רשות החדשנות. זאת על רקע המאבק בין חברות גדולות לחברות סטארטאפ על כוח אדם ועלויות בשכר שהולכות ועולות. 

כפתרון הציע כהן להתמקד בחינוך. "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר לנו בכל הרמות. הייתי מקים עוד טכניון בדרום כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם. גם הרשות תדאג בנוסף לעוד 20 אלף מועסקים גידול נטו בשנה".

יעד נוסף שהגדיר כהן הוא מעבר של חברות הייטק לפריפריה. "יש לנו כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל - אנחנו רוצים אותן בפריפריה, נשקיע בזה לא מעט כסף. מגיע פרס ישראל למי שהתחיל את אמדוקס בשדרות". עוד הוסיף כי "אם בעבר היינו אומרים לחברות תבואו לישראל בגלל ההון האנושי היום אנחנו אטרקטיביים גם במיסוי. הורדנו מס חברות מ-26% ל23% והורדנו מס שמתייחס בעיקר ליצואנים בפריפריה מ-9% ל7.5% בלבד".

איום זר

יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה בכנס להשקעה בהייטק הישראלי וטענה כי "מרבית ההשקעות בענף מתבצעות על ידי חברות זרות. ההסתמכות הרבה הזו על מקורות סינים ואמריקנים עלולה להתהפך לרעתנו בעתיד הקרוב".

"מלחמות סחר בעולם יכולות להשפיע על התיאבון של המשקיעים האלה לנהוג. מדיניות המיסוי של טראמפ יכולה לכלול מדיניות גלובלית. לא השכלנו לייצר חלופה זמינה לחברות האלה אצלנו. השוק שלנו בקרוב ינהל 2 טריליון שקל כספי ציבור. האחוז שמושקע בהייטק הוא אפסי אם בכלל", הוסיפה.

לפי גואטה, "חלק מהפתרון צריך להגיע מעולם המס, חלק ניכר מעולמות הרגולציה. כשמסתכלים על מיומנות ומחקר בהייטק אנחנו רואים שאין מחקר של הייטק, יש מחקר של ענפים מסורתיים. כל מנהלי ההשקעות יודעים שברמת הריבית בישראל ובכלל אי אפשר להשיג תשואה בלי סיכון. רמת הסיכון שצריך לקחת היום כדי להשיג תשואה משביעת רצון הולכת וגדלה לאורך זמן. באפיק הפרטי אפשר לקבל פרמיות. חובה של מנהלי השקעות ללמוד ולהבין ולהיות מסוגלים לנתח הייטק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.