אייל ויצנר
צילום: אייל ויצנר

האם נוצרה הזדמנות במניית מלונות רדיסון?

מכירת השליטה ברשת מלונות רדיסון מייצרת מצב מיוחד בחברה. מהם התרחישים האפשריים להמשך ומה התשואה האפשרית למשקיעים? // דעה
אייל ויצנר | (6)

אירוע מכירת השליטה ברשת מלונות רדיסון האירופאית יוצר הזדמנות השקעה בעלת משוואת סיכוי-סיכון אסימטרית.

כמו בתחומים רבים הקשורים לגודל אוכלוסייה, אולי לא תופתעו לגלות כי המדינה אשר ממנה מגיע מספר התיירים הגבוה ביותר לשאר העולם היא סין. מה שאולי כן מפתיע היא העובדה כי רק ל-10% מהאוכלוסייה בסין יש דרכון. ניתן לשער שלחברות הפועלות בתחומי התיירות בסין תהיה רוח גבית בשנים הקרובות כתוצאה ממגמות אלה וכפועל יוצא מכך ניתן לראות חברות סיניות המבצעות מספר רב של רכישות בעולם המלונאות הבינלאומי.

אבל, מאמר זה אינו עוסק ישירות בתעשיית התיירות הסינית, הוא עוסק במצב מיוחד אשר נוצר סביב מכירת השליטה ברשת מלונות רדיסון. המוכר והקונה הם תאגידים סיניים, החברה הנרכשת נסחרת בבורסה בשטוקהולם בשוודיה. ואני סבור כי אירוע זה יוצר הזדמנות השקעה בעלת משוואת סיכוי/ סיכון מעניינת.

לפני שנמשיך, מהו מצב מיוחד? זהו שם כולל למגוון הזדמנויות השקעה אשר נוצרות כתוצאה מאירועים תאגידיים כדוגמת ספין-אוף (הפיכת חטיבת משנה בחברה לחברה ציבוריות בפני עצמה), אירועי פירוק חברות, רכישה צפויה של חברה ועוד. מאפיין של קטגוריית השקעה זו הוא היכולת לייצר תשואה ללא קשר ישיר למצב הכללי בשווקים.

רקע על רשת מלונות רדיסון

חברת Radisson Hospitality נסחרת בבורסה השוודית תחת הטיקר RADH. נכון לכתיבת שורות אלה שווי השוק הינו 609 מיליון אירו. לחברה יש כ-80,000 חדרי מלון באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. לפי הערכות שונות זוהי קבוצת המלונות החמישית בגודלה באירופה והחמישה עשר בגודלה בעולם.

בשנת 2016 תאגיד HNA, קונגלומרט סיני הפועל בענפי התעופה והספנות בעיקר, רכש 50% ממניות הרדיסון והפך לבעל השליטה בחברה, הרכישה הייתה חלק מעסקה גדולה יותר, המוערכת בשווי של כשני מיליארד דולר, לרכישת מותג הרדיסון משני עברי האוקיינוס וכלל גם את הרדיסון בארה"ב (שהוא גוף נפרד).

לפי החוק השוודי תאגיד אשר רוכש מעל ל-30% ממניות של חברה ציבורית, נדרש בתוך כ-30 יום מהשלמת העסקה, להציע הצעת רכש לשאר בעלי המניות בחברה. כאשר המחיר בו נרכשו 30% או יותר מהמניות מהווה מחיר ריצפה להצעה.

לאחר השלמת הרכישה ב-2016 התחולל אירוע די מעניין, HNA רכשה את המניות, מבעלי השליטה שקדמו לו, במחיר של 35 SEK (קרונה שוודית) למניה. HNA הציעו לרכוש משאר בעלי המניות במחיר זהה, המחיר שיקף מכפיל EBITDA של 7.2 לחברה בנקודת זמן זו. דירקטוריון החברה המליץ לבעלי המניות לדחות את הצעת הרכש של HNA, בטענה שהמכפיל אינו משקף את שוויה הכלכלי של הקבוצה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בנקודה זו חלק מבעלי המניות החליטו דווקא כן לקבל את הצעת הרכש ומכרו ל-HNA (עדות לחוסר שביעות הרצון של בעלי המניות מההנהלה והדירקטוריון שפעלו באותה נקודת זמן), וכתוצאה מכך HNA הגדילה את החזקתה ל 70%.

 

מה התחולל מאז רכישת השליטה ברדיסון על ידי HNA?

HNA הובילו מהלך אחד מצוין וזה הבאת מנכ"ל חדש (Federico J. González) אשר מונה במאי 2017 והחל לעבוד על תכנית אסטרטגית שאפתנית וארוכת טווח לשיפור תוצאות הקבוצה. מאמציו החלו לשאת פרי, ובדוחות האחרונים ניתן לראות שיפור של כ-20% ב-EBITDA שהחברה מציגה לצד שיפור במגוון פרמטרים תפעוליים וכלכליים אחרים.

במקביל HNA נכנסו לקשיים כלכליים, במסגרתם נאלצו להעביר חלק משמעותי מהחזקתם ברדיסון לידי נושיהם כערבון להתחייבויות הקבוצה, בקרב המשקיעים היה חשש כי HNA עלולים להיאלץ למכור בזול את החזקתם בקבוצה מה שהוביל לכך שמניית הרדיסון נסחרה ברמות תמחור די נמוכות בחלק מתקופת הבעלות של HNA.

 

קונה חדש מייצר הזדמנות

השנה HNA הודיעה על כוונתה למכור את מניותיה לקונגלומרט התיירות הסיני Jin Jiang. גי'ן גי'אנג נשלטים על ידי הממשלה הסינית. הרעיון האסטרטגי מאחורי הרכישה הוא חיזוק מעמדה של ג'ין ג'יאנג בשוק התיירות הסיני והעולמי וזו נראית כמו עסקה מצוינת עבורם. כיום ג'ין גי'אנג הם התאגיד החמישי בגודלו בעולם בתחום המלונאות ובמצטבר יש להם כ-100 מיליון חברים בתוכניות הנאמנות למותגי המלונות בבעלותם ואני יוצא מנקודת הנחה שקיימת סינרגיה בין פעילות הרדיסון לפעילות המלונאות של ג'ין ג'יאנג.

מחיר הרכישה הוא 35 SEK למניה, אשר שווה למחיר הרכישה של HNA שנתיים קודם ומשקף את העובדה כי HNA הינם Distressed Sellers. ג'ין ג'יאנג רוכשים גם את הנכסים הלא ציבוריים בארה"ב בעסקה אשר היקפה מוערך בכשני מיליארד דולר.

החודש, ב-13.11, התבשרו בעלי המניות על השלמת העסקה ועל כן כעת יש לג'ין גי'אנג ארבע שבועות, עד ה-13.12, להציע הצעת רכש עבור שאר מניות הרדיסון. במקרה בו 90% מבעלי המניות יבחרו לקבל את הצעת הרכש של ג'ין ג'יאנג, 10% הנותרים יאלצו למכור בכפייה במחיר המוסכם.

 

מה הלאה?

להלן מגוון תרחישים אפשריים אשר אני סבור שיכולים להתפתח מנקודה זו לקראת ה-13.12:

1. בעלי המניות מקבלים הצעת רכש במחיר הרכישה המוסכם עם HNA, כלומר 35 SEK למניה (תשואה שלילית של כ-4% למחיר בעת כתיבת שורות אלה). במקרה זה החברה לא תהפוך לפרטית ובעלי המניות יוכלו להחזיק במניות הרדיסון. אם ההנהלה תיישם בהצלחה את התוכנית האסטרטגית התוצאה צריכה להיות תשואה משביעת רצון (אם כי הבשלת תהליך זה תארך כשנתיים-ארבע שנים).

2. בעלי המניות יקבלו הצעת רכש נמוכה מג'ין גי'אנג המשקפת מכפיל ​EBITDA של 7.2 לתוצאות העדכניות. כאמור מכפיל זה השווה להצעה שהדירקטוריון המליץ לדחות בשנת 2016. המשמעות היא הצעה בגובה 44.7 SEK למניה (תשואה של 22% למחיר הנוכחי בפרק זמן של פחות מחודש).

3. בעלי המניות יקבלו הצעה "משופרת" מג'ין ג'יאנג המשקפת מכפיל EBITDA של 9, כלומר 55.8 SEK למניה (תשואה של 53% למחיר הנוכחי).

4. תרחיש אופטימי בו ג'ין ג'יאנג יציעו הצעה מאוד תחרותית מתוך החלטה להפוך את החברה לפרטית במהירות וללא התעסקות מיותרת בבעלי המניות האחרים, בתרחיש זה הצעת רכש במכפיל 10, כלומר 62 SEK ותשואה של 70% בפחות מחודש.

האם הבעלים החדשים רוצים להפוך את הרדיסון לחברה פרטית?

זו השאלה בעצם, אבל ניתן לשאול גם את השאלה ההפוכה: בעסקה בינלאומית, בשווי מוערך של כשני מיליארד דולר, עם נכסים משני צדי האוקיינוס, למה לרוכש להישאר עם חברה ציבורית הנסחרת בשוודיה? למה לרוכש "להתעסק" עם שותפים בדמות מוסדיים מקומיים ומשקיעים פרטיים?

הפער בין לשלם מכפיל 7 למשקיעים לבין "להיפטר" מהם באמצעות מכפיל 8 הוא כ-100 מיליון אירו, לא סכום מהותי ביחס לגודל העסקה. בנוסף, מכפיל 8 הוא לא מכפיל יקר ביחס לרוב עסקי המלונאות האירופאים, אשר חלקם נסחר סביב מכפיל 10. מעבר לכך לג'ין ג'יאנג יש היסטוריה של רכישות בענף, ב-2015 הם רכשו רשת מלונות צרפתית (Group du Louvre). לפי פרסומים שונים מכפיל האביטדא לרכישה היה 12.5.

דבר אחרון בהקשר זה הוא דעת ההנהלה. הנהלת החברה מאמינה בתוכנית האסטרטגית שמוביל המנכ"ל, הם המליצו לג'ין גי'אנג להפוך את החברה לפרטית ולבחון את כדאיות החזרה לשוק בעוד שלוש-ארבע שנים עם השלמת יישום התוכנית, אני סבור שזה מה שרואים לנגד עיניהם מנהלי ג'ין ג'יאנג.

לסיכום, המשקיע המפורסם מוניש פבראי ממליץ לאתר מצבי השקעה אסימטריים, מצבים בהם הצלחה משמעה תשואה יפה על ההון המושקע ואי הצלחה משמעה הפסד קטן. אני סבור כי השקעה במניות הרדיסון בעת הנוכחית מייצגת הזדמנות השקעה שכזו, במקרה זה לא נצטרך להמתין זמן רב על מנת לדעת, את התשובה נקבל בתוך מספר שבועות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלירן 02/12/2018 18:52
    הגב לתגובה זו
    מקרה העבר הראה שהחברה הסינית איננה העלתה את הסכום והציעה 35 כמו שרכשה את ההחזקה והרי ברור שבסכום זה שילמה גם פרמיית שליטה...כך שאין חובה שהמחיר יעלה ! אלא אם באמת יש תבנית של מחיקה מהמסחר של החברה הרוכשת
  • 5.
    [email protected] 27/11/2018 13:43
    הגב לתגובה זו
    שוחחתי עם ה CFO
  • 4.
    אמיר 27/11/2018 11:07
    הגב לתגובה זו
    איך אתה יודע מה ההנהלה המליצה לחברה שרוכשת את המלון?
  • 3.
    תודה. מעניין. (ל"ת)
    אוריאל פרי 26/11/2018 23:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניתוח יפה- כן ירבו (ל"ת)
    שלומי 26/11/2018 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד מדופלם 26/11/2018 20:20
    הגב לתגובה זו
    יש סיבה מערכת ביזפורטל היקרה שעד היום לא דיווחתם בכתבה מקיפה על ההתפתחויות האחרונות במניית גבעות עולם. יש סיבה שעד היום לא כתבתם על צינור הגז. כל היום את מתעסקים בשיט שלא מעניין אף אחד. תתאפסו על עצמכם כבר חפרתם!!!!!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).