אייל ויצנר
צילום: אייל ויצנר

האם נוצרה הזדמנות במניית מלונות רדיסון?

מכירת השליטה ברשת מלונות רדיסון מייצרת מצב מיוחד בחברה. מהם התרחישים האפשריים להמשך ומה התשואה האפשרית למשקיעים? // דעה
אייל ויצנר | (6)

אירוע מכירת השליטה ברשת מלונות רדיסון האירופאית יוצר הזדמנות השקעה בעלת משוואת סיכוי-סיכון אסימטרית.

כמו בתחומים רבים הקשורים לגודל אוכלוסייה, אולי לא תופתעו לגלות כי המדינה אשר ממנה מגיע מספר התיירים הגבוה ביותר לשאר העולם היא סין. מה שאולי כן מפתיע היא העובדה כי רק ל-10% מהאוכלוסייה בסין יש דרכון. ניתן לשער שלחברות הפועלות בתחומי התיירות בסין תהיה רוח גבית בשנים הקרובות כתוצאה ממגמות אלה וכפועל יוצא מכך ניתן לראות חברות סיניות המבצעות מספר רב של רכישות בעולם המלונאות הבינלאומי.

אבל, מאמר זה אינו עוסק ישירות בתעשיית התיירות הסינית, הוא עוסק במצב מיוחד אשר נוצר סביב מכירת השליטה ברשת מלונות רדיסון. המוכר והקונה הם תאגידים סיניים, החברה הנרכשת נסחרת בבורסה בשטוקהולם בשוודיה. ואני סבור כי אירוע זה יוצר הזדמנות השקעה בעלת משוואת סיכוי/ סיכון מעניינת.

לפני שנמשיך, מהו מצב מיוחד? זהו שם כולל למגוון הזדמנויות השקעה אשר נוצרות כתוצאה מאירועים תאגידיים כדוגמת ספין-אוף (הפיכת חטיבת משנה בחברה לחברה ציבוריות בפני עצמה), אירועי פירוק חברות, רכישה צפויה של חברה ועוד. מאפיין של קטגוריית השקעה זו הוא היכולת לייצר תשואה ללא קשר ישיר למצב הכללי בשווקים.

רקע על רשת מלונות רדיסון

חברת Radisson Hospitality נסחרת בבורסה השוודית תחת הטיקר RADH. נכון לכתיבת שורות אלה שווי השוק הינו 609 מיליון אירו. לחברה יש כ-80,000 חדרי מלון באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. לפי הערכות שונות זוהי קבוצת המלונות החמישית בגודלה באירופה והחמישה עשר בגודלה בעולם.

בשנת 2016 תאגיד HNA, קונגלומרט סיני הפועל בענפי התעופה והספנות בעיקר, רכש 50% ממניות הרדיסון והפך לבעל השליטה בחברה, הרכישה הייתה חלק מעסקה גדולה יותר, המוערכת בשווי של כשני מיליארד דולר, לרכישת מותג הרדיסון משני עברי האוקיינוס וכלל גם את הרדיסון בארה"ב (שהוא גוף נפרד).

לפי החוק השוודי תאגיד אשר רוכש מעל ל-30% ממניות של חברה ציבורית, נדרש בתוך כ-30 יום מהשלמת העסקה, להציע הצעת רכש לשאר בעלי המניות בחברה. כאשר המחיר בו נרכשו 30% או יותר מהמניות מהווה מחיר ריצפה להצעה.

לאחר השלמת הרכישה ב-2016 התחולל אירוע די מעניין, HNA רכשה את המניות, מבעלי השליטה שקדמו לו, במחיר של 35 SEK (קרונה שוודית) למניה. HNA הציעו לרכוש משאר בעלי המניות במחיר זהה, המחיר שיקף מכפיל EBITDA של 7.2 לחברה בנקודת זמן זו. דירקטוריון החברה המליץ לבעלי המניות לדחות את הצעת הרכש של HNA, בטענה שהמכפיל אינו משקף את שוויה הכלכלי של הקבוצה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בנקודה זו חלק מבעלי המניות החליטו דווקא כן לקבל את הצעת הרכש ומכרו ל-HNA (עדות לחוסר שביעות הרצון של בעלי המניות מההנהלה והדירקטוריון שפעלו באותה נקודת זמן), וכתוצאה מכך HNA הגדילה את החזקתה ל 70%.

 

מה התחולל מאז רכישת השליטה ברדיסון על ידי HNA?

HNA הובילו מהלך אחד מצוין וזה הבאת מנכ"ל חדש (Federico J. González) אשר מונה במאי 2017 והחל לעבוד על תכנית אסטרטגית שאפתנית וארוכת טווח לשיפור תוצאות הקבוצה. מאמציו החלו לשאת פרי, ובדוחות האחרונים ניתן לראות שיפור של כ-20% ב-EBITDA שהחברה מציגה לצד שיפור במגוון פרמטרים תפעוליים וכלכליים אחרים.

במקביל HNA נכנסו לקשיים כלכליים, במסגרתם נאלצו להעביר חלק משמעותי מהחזקתם ברדיסון לידי נושיהם כערבון להתחייבויות הקבוצה, בקרב המשקיעים היה חשש כי HNA עלולים להיאלץ למכור בזול את החזקתם בקבוצה מה שהוביל לכך שמניית הרדיסון נסחרה ברמות תמחור די נמוכות בחלק מתקופת הבעלות של HNA.

 

קונה חדש מייצר הזדמנות

השנה HNA הודיעה על כוונתה למכור את מניותיה לקונגלומרט התיירות הסיני Jin Jiang. גי'ן גי'אנג נשלטים על ידי הממשלה הסינית. הרעיון האסטרטגי מאחורי הרכישה הוא חיזוק מעמדה של ג'ין ג'יאנג בשוק התיירות הסיני והעולמי וזו נראית כמו עסקה מצוינת עבורם. כיום ג'ין גי'אנג הם התאגיד החמישי בגודלו בעולם בתחום המלונאות ובמצטבר יש להם כ-100 מיליון חברים בתוכניות הנאמנות למותגי המלונות בבעלותם ואני יוצא מנקודת הנחה שקיימת סינרגיה בין פעילות הרדיסון לפעילות המלונאות של ג'ין ג'יאנג.

מחיר הרכישה הוא 35 SEK למניה, אשר שווה למחיר הרכישה של HNA שנתיים קודם ומשקף את העובדה כי HNA הינם Distressed Sellers. ג'ין ג'יאנג רוכשים גם את הנכסים הלא ציבוריים בארה"ב בעסקה אשר היקפה מוערך בכשני מיליארד דולר.

החודש, ב-13.11, התבשרו בעלי המניות על השלמת העסקה ועל כן כעת יש לג'ין גי'אנג ארבע שבועות, עד ה-13.12, להציע הצעת רכש עבור שאר מניות הרדיסון. במקרה בו 90% מבעלי המניות יבחרו לקבל את הצעת הרכש של ג'ין ג'יאנג, 10% הנותרים יאלצו למכור בכפייה במחיר המוסכם.

 

מה הלאה?

להלן מגוון תרחישים אפשריים אשר אני סבור שיכולים להתפתח מנקודה זו לקראת ה-13.12:

1. בעלי המניות מקבלים הצעת רכש במחיר הרכישה המוסכם עם HNA, כלומר 35 SEK למניה (תשואה שלילית של כ-4% למחיר בעת כתיבת שורות אלה). במקרה זה החברה לא תהפוך לפרטית ובעלי המניות יוכלו להחזיק במניות הרדיסון. אם ההנהלה תיישם בהצלחה את התוכנית האסטרטגית התוצאה צריכה להיות תשואה משביעת רצון (אם כי הבשלת תהליך זה תארך כשנתיים-ארבע שנים).

2. בעלי המניות יקבלו הצעת רכש נמוכה מג'ין גי'אנג המשקפת מכפיל ​EBITDA של 7.2 לתוצאות העדכניות. כאמור מכפיל זה השווה להצעה שהדירקטוריון המליץ לדחות בשנת 2016. המשמעות היא הצעה בגובה 44.7 SEK למניה (תשואה של 22% למחיר הנוכחי בפרק זמן של פחות מחודש).

3. בעלי המניות יקבלו הצעה "משופרת" מג'ין ג'יאנג המשקפת מכפיל EBITDA של 9, כלומר 55.8 SEK למניה (תשואה של 53% למחיר הנוכחי).

4. תרחיש אופטימי בו ג'ין ג'יאנג יציעו הצעה מאוד תחרותית מתוך החלטה להפוך את החברה לפרטית במהירות וללא התעסקות מיותרת בבעלי המניות האחרים, בתרחיש זה הצעת רכש במכפיל 10, כלומר 62 SEK ותשואה של 70% בפחות מחודש.

האם הבעלים החדשים רוצים להפוך את הרדיסון לחברה פרטית?

זו השאלה בעצם, אבל ניתן לשאול גם את השאלה ההפוכה: בעסקה בינלאומית, בשווי מוערך של כשני מיליארד דולר, עם נכסים משני צדי האוקיינוס, למה לרוכש להישאר עם חברה ציבורית הנסחרת בשוודיה? למה לרוכש "להתעסק" עם שותפים בדמות מוסדיים מקומיים ומשקיעים פרטיים?

הפער בין לשלם מכפיל 7 למשקיעים לבין "להיפטר" מהם באמצעות מכפיל 8 הוא כ-100 מיליון אירו, לא סכום מהותי ביחס לגודל העסקה. בנוסף, מכפיל 8 הוא לא מכפיל יקר ביחס לרוב עסקי המלונאות האירופאים, אשר חלקם נסחר סביב מכפיל 10. מעבר לכך לג'ין ג'יאנג יש היסטוריה של רכישות בענף, ב-2015 הם רכשו רשת מלונות צרפתית (Group du Louvre). לפי פרסומים שונים מכפיל האביטדא לרכישה היה 12.5.

דבר אחרון בהקשר זה הוא דעת ההנהלה. הנהלת החברה מאמינה בתוכנית האסטרטגית שמוביל המנכ"ל, הם המליצו לג'ין גי'אנג להפוך את החברה לפרטית ולבחון את כדאיות החזרה לשוק בעוד שלוש-ארבע שנים עם השלמת יישום התוכנית, אני סבור שזה מה שרואים לנגד עיניהם מנהלי ג'ין ג'יאנג.

לסיכום, המשקיע המפורסם מוניש פבראי ממליץ לאתר מצבי השקעה אסימטריים, מצבים בהם הצלחה משמעה תשואה יפה על ההון המושקע ואי הצלחה משמעה הפסד קטן. אני סבור כי השקעה במניות הרדיסון בעת הנוכחית מייצגת הזדמנות השקעה שכזו, במקרה זה לא נצטרך להמתין זמן רב על מנת לדעת, את התשובה נקבל בתוך מספר שבועות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלירן 02/12/2018 18:52
    הגב לתגובה זו
    מקרה העבר הראה שהחברה הסינית איננה העלתה את הסכום והציעה 35 כמו שרכשה את ההחזקה והרי ברור שבסכום זה שילמה גם פרמיית שליטה...כך שאין חובה שהמחיר יעלה ! אלא אם באמת יש תבנית של מחיקה מהמסחר של החברה הרוכשת
  • 5.
    [email protected] 27/11/2018 13:43
    הגב לתגובה זו
    שוחחתי עם ה CFO
  • 4.
    אמיר 27/11/2018 11:07
    הגב לתגובה זו
    איך אתה יודע מה ההנהלה המליצה לחברה שרוכשת את המלון?
  • 3.
    תודה. מעניין. (ל"ת)
    אוריאל פרי 26/11/2018 23:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניתוח יפה- כן ירבו (ל"ת)
    שלומי 26/11/2018 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד מדופלם 26/11/2018 20:20
    הגב לתגובה זו
    יש סיבה מערכת ביזפורטל היקרה שעד היום לא דיווחתם בכתבה מקיפה על ההתפתחויות האחרונות במניית גבעות עולם. יש סיבה שעד היום לא כתבתם על צינור הגז. כל היום את מתעסקים בשיט שלא מעניין אף אחד. תתאפסו על עצמכם כבר חפרתם!!!!!
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.