כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

פדיון עתק בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש יולי

הקרנות המסורתיות רושמות שיא שלילי מאז ינואר 2016 כאשר הקרנות המחקות מציגות מגמה הפוכה. מי שיאנית הפדיונות והיכן נרשמו עיקר הגיוסים?

מורן ישעיהו |

למרות מגמה חיובית במדדי המניות המקומיים והגלובליים בחודש יולי, שיא שלילי נרשם בקרנות המסורתיות לאחר פדיון עתק של 4.76 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות המנוהלות. זהו החודש הגרוע ביותר עבור הקרנות המנוהלות מאז ינואר 2016. מנגד, הקרנות המחקות הגדילו בשיעור ניכר את הגיוסים.

איילון ואלומות מובילים את הפדיונות בקרנות הנאמנות ביולי

בתוך כך, קצב הפדיונות בקרנות המסורתיות (אקטיביות ופאסיביות) עלה בחדות והסתכם בכ-2.46 מיליארד שקל לעומת פדיון של כ-905 מיליון שקל בחודש יוני. בכך מסכמות הקרנות המסורתיות 6 חודשי פדיונות רצופים של 8.7 מיליארד שקל. 

תעשיית קרנות הנאמנות כולה רושמת פדיונות של כ-1.69 מיליארד שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-660 מיליון שקל בקרנות המחקות, כ-770 מיליון שקל בקרנות הכספיות, ולפדיון של כ-3.12 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות. כך לפי אומדנים של כלכלני מיטב דש. 

שיאנית הפדיונות ממשיכה להיות קטגוריית קרנות אג"ח כללי שרושמות גם הן את הפדיון הגדול ביותר מאז ינואר 2016: כ-2.6 מיליארד שקל, זאת על אף, ואחרי, גיוס גדול מאוד בחודש ינואר. מתחילת השנה קרנות אג"ח כללי פדו סכום עצום הנאמד בכ-7.065 מיליארד שקל.

מומנטום שלילי נרשם גם בקרב הקרנות השקליות שפודות החודש סכום גבוה הנאמד בכ-595 מיליון שקל. מתחילת השנה הקרנות השקליות רשמו פדיון של כ-2.415 מיליארד שקל. לעומתן, הקרנות הכספיות גייסו ביולי 770 מיליון שקל. 

המגייסות העיקריות בחודש יולי היו הקרנות המנייתיות עם 470 מיליון שקל, בהובלת הקרנות המחקות המתמחות בחו"ל שהציגו גיוס של כ-750 מיליון שקל, והקרנות הגמישות שסיימו אף הן חודש טוב עם גיוסים הנאמדים בכ-135 מיליון שקל. מנגד, הקרנות המנייתיות המתמחות בישראל רשמו חודש נוסף של פדיון המסתכם בכ-415 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את יולי במגמה חיובית: מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו החודש תשואה חיובית של עד 0.25%. אמנם, קרנות אג"ח קונצרני רושמות עלייה בקצב הפדיונות מהחודש הקודם לסכום של כ-225 מיליון שקל. מתחילת השנה, קרנות אג"ח קונצרני פודות סכום של כ-270 מיליון שקל.

למרות עליות השערים שנרשמו באגרות החוב הממשלתיות, קרנות אג"ח מדינה מסיימות את חודש יולי עם גיוס של כ-95 מיליון שקל בלבד. מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה גייסו סכום של כ-2.8 מיליארד שקל, שעומד בניגוד גמור ליציאת הכספים שנרשמה בקרנות אג"ח כללי, מה שמקנה להן את המקום הראשון בגיוסים מבין הקרנות המסורתיות.

קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות במגמת הגיוסים מחודש שעבר, ואף "מקפיצות" את קצב הגיוס לסכום של כ-365 מיליון שקל. בעקבות הגיוס הגדול החודש, קרנות אלה עברו מפדיון לגיוס, הנאמד בסכום של כ-120 מיליון שקל, מתחילת השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.