על מי האחריות לחיסכון הפנסיוני שלנו?

הפנסיה הצפויה כיום לחוסכים הצעירים תהיה נמוכה משמעותית מהפנסיות להם זכו הוריהם. לכן חשוב כי כל אחד יכיר מושגים בסיסים בשוק ההון

ירון שמיר | 21/04/2018 19:55 (2)

נושאים בכתבה אינטר ביטוח חיסכון פנסיוני ירון שמיר עצמאות

תעשיית הביטוח הפנסיוני גדלה ופרחה ככל שחלפו השנים. מתעשייה שהתנהלה באופן מנוון, כמעט אנונימית שלא הצריכה מומחיות ושעולם ההשקעות היה זר לה, לתעשייה מתוחכמת, אשר מתחרה על ניהול השקעות ותשואות ואשר נמצאת באור הזרקורים לטוב ולרע.

כיום מנהלים הגופים הפנסיונים צבירות של למעלה מטריליון – נכון, למעלה מאלף מיליארד שקל צבירות בקרנות מסוגים שונים. אך אם ננסה לשים את האצבע על השינוי הגדול ביותר שעבר הענף כנראה שניתן לסכם אותו בשינוי התפיסה של המדינה לגבי החיסכון הפנסיוני.

אם בעבר נתפס החיסכון הפנסיוני כאחריות של המדינה, או של המעסיקים באמצעות פנסיה תקציבית והסכמים קיבוציים אשר חייבו הפקדות לחיסכון פנסיוני ניתן לומר כיום בבירור כי האחריות לחיסכון הפנסיוני מונחת היום לפתחו של העובד.

סגירת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הוותיקות למצטרפים חדשים, הפסקת הנפקת האג"ח המיועד לביטוחי המנהלים החל בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, הפסקת הפנסיה התקציבית בשנות ה-2000, ומאוחר יותר העברת השליטה בקרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל לגופי הביטוח הגדולים, סימנו את רצונה של המדינה להתרחק מ"סבסוד" הפנסיה לעובדים.

החל משנת 2008 הסדירה המדינה באמצעות "חוק" פנסיית חובה כי לכל עובד שכיר תהיה פנסיה אך בד בבד העבירה חקיקה הקובעת כי העובד הוא זה שיבחר ויטפל לאורך זמן בתכניות הפנסיונית שלו.

לכאורה, מהלך כלכלי טבעי של יציאת ממשלה מתחומים אשר אין לה בהם יתרון, אך יחד עם זאת היכולת של הפרט לתכנן חיסכון ארוך טווח ללא קבלת כלים וחינוך פיננסי לוקה בחסר ולעתים לא קיימת כלל.

הציפייה מהעובד לבצע את ההשוואה בין מגוון המכשירים הפנסיונים, לדעת לאיזו רמת סיכון להיחשף וכיצד לנהל את הסיכון הפיננסי היא כמעט בלתי מציאותית. קביעת מסלולי ברירות מחדל לכל מי שלא בוחר אחרת מנסה לפשט את הסוגיה אך עדין אנו רחוקים שנות אור מניהול נכון של החיסכון הפנסיוני.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עובדות אלו המצטרפות לנסיבות חיצוניות כגון עליה בתוחלת חיים, ריבית אפסית במשק בשנים האחרונות, מוביליות גבוהה יותר בין מקומות עבודה, כניסה מאוחרת לשוק העבודה ופליטה מהשוק טרום ההגעה לגיל פרישה גורמים לכך שתקופת החיסכון הפנסיוני קצרה יותר ובהתאם לכך יחס התחלופה, יחס המבטא את הכנסתו של הפרט טרום היציאה לפנסיה לעומת הכנסתו בפנסיה, יהיה נמוך ביחס לעבר.

אין ספק כי הפנסיה הצפויה כיום לחוסכים הצעירים תהיה נמוכה משמעותית מהפנסיות להם זכו הוריהם ועל כן חשוב כי כל אחד מהחוסכים יכיר מושגים בסיסים בשוק ההון, יסגל לעצמו התנהלות פיננסית ופנסיונית נבונה וימנע ממשיכות של סכומים מהפנסיה, ידאג לבצע הערכה מחודשת מפעם לפעם לגבי החסכונות והביטוחים הקיימים ויכיר את האפשרויות העומדות בפניו להגדלת החיסכון.

אנו, בכתבות המתפרסמות מעת לעת, מנסים לתת כלים להכרה והבנה של האפשרויות שניצבות בפנינו בעת תכנון החיסכון הפנסיוני.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
מישהו שלמד בעצמו 21/04/2018 22:42
הגב לתגובה זו
הציפייה מהעובד לבצע את ההשוואה בין מגוון המכשירים הפנסיונים, לדעת לאיזו רמת סיכון להיחשף וכיצד לנהל את הסיכון הפיננסי היא כמעט בלתי מציאותית נו באמת.. מי שלא רוצה להתאמץ והלבין את הפנסיה שלו, שלא יבכה בסוף. אפשר לחשוב שמודבר פה ביכולת לחשב אינטגרלים. רוב האנשים פשוט מתעצלים לעשות את שיעורי הבית הבסיסיים של להיכנס לרשת ולקרוא כמה שעות, ולדעת במה הם מושקעים. אז הם מעדיפים לבכות איך דופקים אותם.. מעניין מה האינטרס של הכותב. מה הוא מציע? שנחזור למצב של פנסיות תקציביות? האם יש איזשהו סיכוי שיהיה אפשר לממן את זה?
1.
משה 21/04/2018 20:38
הגב לתגובה זו
נגמרו הכלמנטינות משה

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן