סיאט לאון רכב נהיגה דרך נהג
צילום: Istock

עד כמה רחוקה החלפה מוחלטת של הנהג? נשיא סיאט משיב

נשיא סיאט ביקר בארץ, התרשם מהיכולת המקומית ודיבר על רצון לקדם הנעה בגז טבעי, להפוך גלובאליים, ועל אופנת הפנאי שלא תחלוף
אלי שאולי, אוטו |

המראה והדיבור של לוקה דה מיאו, נשיא סיאט, אינם מסגירים את הוותק שלו בתעשיית הרכב, בה הוא נמצא כבר יותר מעשרים וחמש שנים. דה מיאו החל ברנו, המשיך בסדרת תפקידים בכירים בפיאט לפני שעבר ב-2009 לקבוצת פולקסווגן, שם כיהן כמנהל השיווק בפולקסווגן וחבר הנהלה בכיר באודי לשיווק. דה מיאו, שמונה בספטמבר 2015 לראש סיאט, הגיע לארץ יחד עם בכירים נוספים מהמותג לכבוד ועידת ראש הממשלה לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה שנערכה בתל-אביב, וההכרזה על שיתוף הפעולה המקומי עם צ'מפיון מוטורס. בנאומו בוועידה הוא דיבר על הקרבה בין ברצלונה לתל-אביב ועסק בנושאים שנמצאים על הפרק בתעשייה בכלל ובסיאט בפרט, ובהם נהיגה אוטונומית. "מי שיפתח את האלגוריתם הנדרש כדי לחצות את מרכז רומא בשש וחצי בערב יזכה בפרס נובל – וכנראה יהיה ישראלי" הוא אמר בניסיון להבהיר עד כמה מורכב נושא הנהיגה האוטונומית, ועד כמה החלפה מוחלטת של הנהג עוד רחוקה. "אנחנו נשקיע קודם כל בטכנולוגיות שיתנו מקסימום תמורה להשקעה". אחרי כן, במפגש עם עיתונאים, הוא סיפר על חוויותיו מהביקור ועל מה שקורה בסיאט: "אנחנו עובדים בקבוצה עם מובילאיי, וכמותג אנחנו עובדים עם ווייז על הטמעת האפליקציה במערכת המדיה שלנו, ואנחנו כאן כדי לבדוק מה עוד יש בקופסה. הביקור שלנו הסתכם ב-36 שעות מאוד מלמדות ובפירוש נחזור לכאן". דה מיאו מוסיף: "אנחנו עדיין בשלב של מחקר והערכה, אבל יש כאן הרבה אפשרויות. דבר נוסף שמעניין אותנו הוא תחום הדלקים האלטרנטיביים. לא ידענו עד כמה חשוב נושא הגז הטבעי (CNG) לישראל, ואנחנו רוצים להיות חלק מהפיתרון ולתת אלטרנטיבה לנהג הישראלי. עבדתי עם CNG במשך 25 שנים, וכשיש תשתיות זה מאוד נוח". דבריו על ה-CNG היו בתגובה לנאומו בכנס של שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שהצהיר על כוונת המדינה לתת דגש על תחום ההנעה בגז טבעי ולעודד אותו. כיצד משפיע עליכם המשבר בקטלוניה? "יש לנו מעמד יציב כחברה ואנחנו צריכים לדאוג שהכל עובד. לא היו לנו כמעט בעיות. היו כמה ימים של שביתה, כמה משאיות שלא הגיעו וכ-140 מכוניות שלא יוצרו, אבל הדבקנו את הפיגור.   אנחנו לא פוליטיקאים. העמדה שלנו היא שאנחנו רוצים לשמור על המפעל ולהגן על העובדים. זה עבד טוב עד עכשיו ואני מקווה שעם הבחירות הקרבות הסדר יחזור. אנחנו מנסים לעשות את העבודה שלנו". איך אתם מסתכלים על אנרגיות ההנעה? "יהיה לנו הכל בסיאט, כולל מכונית חשמלית לקראת 2020 והיברידי נטען. העניין הוא למצוא את הפיתרון הנכון לכל פלח. יהיו 15 שנות מעבר עד שתתבסס טכנולוגיה שלטת, או שתיים.   אנחנו פחות תלויים בדיזל כיום, והוא מהווה 15% מהמכירות שלנו. אני חושב שמנועי הדיזל יתקשו להיות תחרותיים במכוניות קטנות בגלל עלויות היצור שמאמירות בשל תקני זיהום האוויר. אבל יהיו לנו שם פתרונות אחרים כמו 48V (מערכת מיקרו-היברידית, א.ש) ואולי גם הנעה חשמלית אם היא תוזל. במכוניות גדולות לדיזל עדיין יהיה מקום". סיאט מתרכזת באירופה. האם תשאפו להפוך גלובליים יותר? "אנחנו בהחלט צריכים לעשות זאת. יש לנו כעת הזדמנות כי סוף סוף אנחנו יכולים להשקיע. תמיד נלחמנו כדי להרוויח, וזו פעם ראשונה שאנחנו רווחיים. ואנחנו צריכים להשקיע. מסורתית אנחנו מצליחים באיזור הים התיכון, ולישראל חלק בכך. מרכז ודרום אמריקה הם אזורים טבעיים עבורנו כדי לגדול. אבל כדי להיכנס לשם צריך גם ייצור מקומי, מה שדורש השקעה גדולה. מקסיקו תהיה מקום טוב להתחיל בהתרחבות. צריך למצוא את הפיתרון הנכון אבל זה יהיה הכיוון שלנו". מדברים רבות על נושאים אוטונומיים ורכב משותף, כיצד זה ישפיע על חשיבות המותג? "ברור שתפישת המותג תשתנה. אנחנו צריכים ללמוד ולהבין מה ניתן יהיה להוסיף למותג. המותג לא יימדד רק ביכולת המכונית אלא בהצלחה להביא את החוויה הנכונה במקום הנכון. זה לא יקרה מחר ועד אז נלמד איך איך בונים מותג במובן החדש". כיצד אתה מסתכל על אופנת הפנאי? האם היא זמנית? "לא היה לנו פנאי בעבר ומאז הצגת האטקה הוא זוכה להצלחה גדולה. נראה שגם הארונה הולכת בדרך זו ובעתיד יהיה לנו פנאי עם שבעה מקומות. כשחושבים על פנאי הוא נוגד במשהו את הטרנד העולמי של חסכון בדלק כי הרכב גדול יותר, אבל אנשים פשוט רוצים זאת. SUV הוא "קול". לקוחות רואים בו את הספורט החדש והוא גם מאוד שימושי. אנו רואים שכשלקוח מטפס לפנאי הוא לא יורד משם. אז הפנאי כאן כדי להישאר, ואנחנו ערוכים לכך ובודקים כיצד ניתן להתפתח בתחום". במכונית התצוגה 2020 הראיתם כיוון ספורטיבי יותר לפנאי, האם נראה זאת בעתיד? "ה-2020 נתנה כיוון שיראה בדגם הבא שלנו (שבעת המקומות, א.ש.) ואולי בעוד דגמים". עוד על המפגש עם חברי הנהלת סיאט שהגיעו לארץ (חברי הנהלה בכירים למכירות ושיווק ולמחקר ופיתוח) תוכלו לקרוא בגיליון דצמבר של אוטו.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוניות
צילום: תמר מצפי

נסיעה במונית ב-300 שקל מנתניה לנתב"ג - ולמה אין אובר בישראל?

תעריפי הנסיעה במוניות לא עודכנו ובנתב"ג חסרות מוניות: הנהגים מאיימים בשביתה כללית, האם הגיע הזמן שהאוצר יאיים בחזרה - נכניס לכאן את אובר!

רן קידר |
נושאים בכתבה מונית נתב"ג

מי שנחת בישראל בשבוע האחרון בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) ודאי שם לב לתורים ארוכים של נוסעים שמחכים למונית, אך המוניות עצמן מגיעות בטפטוף. הנסיעות הבין עירוניות פשוט לא משתלמות יותר לנהגים במיוחד מנתב"ג והם מעדיפים לוותר עליהן לטובת נסיעות קצרות ומכניסות יותר באזורים עירוניים.

לפני כשש שנים עודכנו תעריפי המוניות בפעם האחרונה ומאז הפכה הנסיעה הארוכה לפחות כדאית כלכלית לנהגים. התוצאה? נהגים רבים בוחרים להישאר באזורי המטרופולינים והשירות לשדה התעופה נפגע קשות. לאורך כל התקופה ארגוני נהגי המוניות דורשים עדכון מחירים מיידי אך משרד האוצר לא מקבל החלטה. יש הסכמות בין המשרדים הרלוונטיים אך ההצעה עדיין לא עברה. 

לפי ההצעה שסוכמה בין משרדי האוצר והתחבורה כל קילומטר לאחר הקילומטר ה-11 יתייקר בכ-1.75 שקלים בתנאי שהעלייה הכוללת לא תעלה על 16%. זוהי התייקרות משמעותית כשגם כך המחירים בשמיים. לדוגמה נסיעה מרמת גן לנתב"ג שמחירה כיום נע בין 140 ל-160 שקלים (תלוי בשעה ובתעריף) צפויה לעלות לאחר העדכון בין 155 ל-190 שקלים. במקביל נסיעה ארוכה יותר כמו מנתניה לנתב"ג (כ-54 ק"מ) שעולה כיום כ-250 שקלים תעלה לכ-280-310 שקלים.

למה המחירים המטורפים האלו? גם הוצאות שוטפות אכן התייקרו לרבות דלק, תיקונים וכו', וגם עלות הזמן של הנהג. אין שלא נסתכל על זה, העלות הגדולה היא שכר העבודה של הנהג וכנוסעים במונית במשך שעה, רק הזמן הוא במינימום 100 שקלים. יש חוסר הגיון בסיסי לנסוע במונית, אם יש תחבורה ציבורית זולה, אבל במקרים רבים אין תחב"צ ואין ברירה. הבעיה שמשרד התחבורה גם בולם כל התקדמות - שאלת השאלות היא מדוע איך אובר בארץ? זה היה חוסך סכומי עתק לנוסעים, אבל מעבר להסבר הפשוט לגבי הלובי של נהגי המוניות, יש בארץ רגולציה כבדה על נהגי מוניות ולהבדיל מהמנגנון של אובר, שבו ניתן להפוך לנהג פרילנס בפרוצדורה פשוטה, מבלי יותר מדי עלויות, בארץ הערכה גסה של עלויות היא כחצי מיליון שקל לפני שניתן לקחת את הנוסע הראשון, מנתב"ג או מכל מקום אחר. 

אמנם ההכשרה של נהגי מוניות אינה יקרה במיוחד, וניתן להעריך אותה בכ-15 אלף שקל, אבל ההמתנה לקורס עלולה לקחת מספר חודשים. החלק המשמעותי והיקר יותר הוא בראש ובראשונה "מספר", או במלים אחרות רישיון העסק לכלי רכב מסחרי להסעת נוסעים בתשלום. ניתן לסחור ב-"מספר", והעלות שלו לרכישת מספר היא כ-250 אלף שקל. כמובן שניתן להשכיר מספר קיים, אבל העלות תהיה כ-5000 שקל לחודש בממוצע. בנוסף, כלי הרכב עצמו חייב להיות לא יותר מ-12 חודשים על הכביש כשהוא נכנס לתפקד כמונית, וכך בעצם העלות להפעלת מונית היא גדולה לאין שיעור מאשר במדינות אחרות, שבהן ניתן לעבוד תוך יום עד שבוע, עם הוצאה של מאות בודדות של שקלים.