מרקל קיבלה אות אזהרה - וכדאי לה להפנים את הדברים

עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה, מתייחס לאתגרים של מרקל אחרי הבחירות - כיצד תרכיב קואליציה ואיזו מדיניות תנקוט מול ארה"ב, צרפת ויוון?

עמנואל נבון | 26/09/2017 08:25 (1)

נושאים בכתבה אנגלה מרקל ארה"ב בחירות גרמניה יוון צרפת

כמו בכל דמוקרטיה פרלמנטרית בעלת שיטת בחירות יחסית (או יחסית מעורבת, כמו בגרמניה), ניצחון נקבע ביכולת להרכיב קואליציה. במובן זה, אנגלה מרקל ניצחה את מערכת הבחירות הרביעית שלה. אם היא תשלים את כהונתה האחרונה, מרקל תשבור את שיאו של קונרד אדנאואר (14 שנים כקנצלר גרמניה המערבית), עם 16 שנים רצופות בראש הכלכלה הגדולה באירופה והרביעית בעולם.

מאחר והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית פסלה קואליציה נוספת עם מרקל, ומאחר ומרקל לא תצרף ככל הנראה את המפלגה הלאומנית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) לממשלתה, יש לה אופציה קואליציונית אחת בלבד: בין מפלגתה השמרנית, לבין המפלגה הליברלית, ומפלגת הירוקים ("קואליציית ג'מייקה" של שחור, צהוב, וירוק). לקואליציה זו יש רוב צר של 52.6%.

המפלגה הליברלית היא ימין כלכלי כמו מפלגתה של מרקל אך, בניגוד לה, היא לא שמרנית אלא ליברטריאנית בנושאים חברתיים (כגון בסוגיית נישואים חד-מיניים). על כן, הליברליים הם השותפים הטבעיים של מרקל (היא הרכיבה אתם קואליציה ב-2009 אך נמנעה מלעשות זאת שוב ב-2013 משום שאז לא עברו הליברלים את אחוז החסימה של 5%). מפלגת הירוקים נמצאת יותר שמאלה בספקטרום הפוליטי, אך מאז ימי שר החוץ שלה יושקה פישר (1998-2005), המפלגה מחויבת לברית נאט"ו.

על הנייר, אם כן, תהיה למרקל קואליציה יציבה, הומוגנית יחסית, וצרה. קואליציה זו תחייב את מרקל להיות תקיפה יותר כלפי ארה"ב, תקיפה פחות כלפי רוסיה, ולהנמיך את ציפיותיו של נשיא צרפת עמנואל מקרון. כמו כן, האופוזיציה הנושכת של ה-AfD תחייב את מרקל להיות תקיפה יותר בגירוש המהגרים הבלתי חוקיים ובדרישה מהמהגרים החוקיים שישתלבו בגרמניה ולא יפנו להתבדלות חברתית ולהקצנה דתית (מרקל עצמה הצהירה שבכוונתה להחזיר אליה את המצביעים שנטשו אותה לטובת ה-AfD).

מפלגת הירוקים רואה בדונלד טרמפ את התגלמות הרוע מאז שהוא הודיע על פרישת ארה"ב מהסכם פריז על האקלים, והיא תדרוש קו תקיף יותר כלפי ארה"ב. מרקל עצמה החליטה על מעבר אנרגטי (Energiewende) ב-2010, ולכן לא תהיה לה בעיה עקרונית עם דרישות הירוקים בנושא האנרגיות המתחדשות.

אך השותפה הקואליציונית שתשפיע על מדיניות הממשלה הבאה ואף תכתיב אותה תהיה המפלגה הליברלית. המפלגה תומכת ב"דיאלוג" עם רוסיה, היא לא מוכנה לאשר חבילת סיוע נוספת ליוון, והיא דורשת שצרפת תבצע רפורמות כלכליות מקיפות לפני שהיא תדבר על הקמת ממשלה כלכלית משותפת לאזור האירו. כאשר הליברלים ישבו בממשלת מרקל השנייה (2009-2013) הם "זרמו" אתה תוך ויתור על התחייבויותיהם האלקטוראליות, והם שילמו על כך מחיר פוליטי קטלני. הם לא יחזרו על טעות זו, והפעם יעמדו על שלהם. הריסון שהליברלים דורשים כלפי המדינות החברות באירו לא כל כך שונה מדרישותיה הכלכליות של מפלגת ה-AfD.

עתה, יכול עמנואל מקרון לשכוח מהקמת "ממשלה כלכלית משותפת" עם גרמניה, כל עוד והוא לא יצמצם את הגרעון התקציבי של צרפת, דבר שידרוש רפורמות כלכליות שהוא אומנם התחייב לבצע, אך הגרמנים שבעי הבטחות צרפתיות על רפורמות שמעולם לא בוצעו. באשר ליוונים, כדאי להם לעשות סדר בכלכלה שלהם ומהר, שכן הליברלים בעד פרישת יוון מהאירו אם הגרמנים יתבקשו לפתוח שוב את הארנק כדי לחלץ את כלכלת יוון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על כן, יש לצפות בארבע השנים הבאות יותר משמעת תקציבית באזור האירו, כמו גם מדיניות הגירה וקליטה פחות אדיבה ופחות סלחנית. אם כך יהיה, הדבר יפגע דווקא במפלגת ה-AfD. מרקל קבלה אות אזהרה, וכדאי לה להפנים אותה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
אזרחית 26/09/2017 12:56
הגב לתגובה זו
אם מבקשים במקומותינו להצביע על הישג למפלגה הימנית-קיצונית ולהסיק אות אזהרה לקנצלרית הרי שם תוקף הציבור מפלגה זו והקנצלרית רואה בדיוק את היקף האלקטוראט התומך ב עיקרי מדיניותה, דהיינו,איחוד אירופה ולא פילוגה יחס אוהד לפליטים והמשך גיבוש מעמדה של אירופה כגורם בעל מישקל ראוי בעולם. ליתר דיוק 87% לערך.

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן