2% זה אינו מספר קדוש, הנה לכם הדרך להרגיע את השווקים

רונן מנחם | 17/08/2017 08:46 (9)

נושאים בכתבה אינפלציה הלמ"ס ריבית

מה נקבע קודם? יעד אינפלציה של 2%, או השיא העולמי של ירמילה קרחטוחילובה הצ'כוסלובקית בריצת 800 מטרים (1:53:28) מלפני 34 שנים?

טוב, נו, שיא הריצה כמובן. אך בטור זה אשאל: בעידן של "אינפלציה 0%", האם צריכים בנקים מרכזיים מערביים לקדש את יעד האינפלציה המסורתי של 2% (המגדיר יציבות מחירים) ולשם כך להחזיק ריביות נמוכות ככל האפשר? או אולי יכריזו שבעידן החדש של רכישות מקוונות, תחרות משוכללת ושיפורים טכנולוגיים יומיומיים, דווקא "אינפלציה 0%" היא ה"נורמלי החדש". את הדילמה הזאת ראינו היטב בתרשומת הבנק הפדראלי האמריקאי, שדיווחה על דעות חלוקות לגבי עיתוי המשך ייקור הריבית.

ניקח את המשק הישראלי לדוגמא. האינפלציה כאן נמוכה מהרף התחתון של יעד האינפלציה (1%) מזה מעלה מ-3 שנים וכיום שלילית (מדד המחירים לצרכן ירד 0.7% בשנה האחרונה). האם הדבר משקף חולשה של הביקושים המקומיים? האם צריך לנפח מחדש את האינפלציה (re-flation) והאם ריבית אפסית היא הדרך לכך? האם הבדיקה שהראתה שהאינפלציה בארץ היא אולי הנמוכה בעולם צריכה להדאיג?

לדעתי – התשובות לשאלות הללו שליליות. האינפלציה נמוכה, אך לא בגלל רפיון של פעילות המשק (שנמצא בתעסוקה מלאה כמעט) או הצריכה הפרטית (עם עלייה שנתית של 6.5% ברבע השני), אלא להפך. אסביר:

1. תיסוף השקל לוחץ את המדד כלפי מטה, דרך הוזלת הייבוא, אך למעשה משקף איתנות של המשק, שחברות דירוג האשראי שבות ומשבחות; בהתאם, גדלות תנועות ההון הישירות והפיננסיות לתוך ישראל, בעוד ההשקעות של ישראלים בחו"ל לוקחות צעד אחורה.

2. הרכישות המקוונות צוברות תאוצה, מוזילות את המחירים לצרכנים ומשפרות את מצבו של משק הבית לכל רמת הכנסה.

3. כך גם הפחתות תעריפי מוצרים ושירותים ממשלתיים, שהרי לממשלה גירעון נמוך מאוד של 2 אחוזי תוצר, יכולת ורצון לעשות זאת.

4. ירידת האינפלציה בעולם (בארה"ב, מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עלה 0.1% בחודש יולי ו-1.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים, כשאך לפני חודשים ספורים זינק ל-2.5%) מראה שלא מדובר בסיפור מקומי.

5. הוזלה של מספר תשומות ייצור (כולל נפט גולמי); כתוצאה ירד מדד המחירים ליצרן 1.2% בשנה האחרונה, יותר מירידת המדד לצרכן.

6. לבסוף, חלק מהירידה הינה טכנית בכלל: שינוי הגדרות של הלמ"ס לסעיף הלבשה והנעלה. רוב הגורמים שצוינו לעיל יימשכו ולכן גם מדדי המחירים הבאים יהיו נמוכים.

לכן, לדעתי, האינפלציה האפסית היום לא משקפת האטה ואינה תופעה שלילית; היא גם לא צריכה להפתיע בהתחשב ביוקר המחיה שהצטבר בתקופות עברו. מצד שני, הגורמים שחברו לה מקטינים מאוד את הסיכוי שתתפרץ. אם הבנקים המרכזיים יורידו את יעד האינפלציה (ל-1%, נגיד), הרי הריביות של היום יתאימו להם, הם יתחבטו פחות וגם השווקים הפיננסיים יהיו רגועים יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, יציבות מחירים עשויה להיחשב ערך עליון, אך 2% אינו מספר קדוש.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
ניתוח יפה. אהבתי (ל"ת)
שלום 21/08/2017 14:24
הגב לתגובה זו
6.
אחלה פתרון מצאת 18/08/2017 11:37
הגב לתגובה זו
את המדד כלפי מעלה. לא הבנתי מה פתרת פה ?
5.
המחירים עולים ויש מי שמהנדס את המדד, זה כל הסיפור (ל"ת)
עמי 17/08/2017 17:24
הגב לתגובה זו
4.
שאלה לרונן מנחם 17/08/2017 11:34
הגב לתגובה זו
מדוע זה מתרחש?
3.
מזרחי 17/08/2017 10:23
הגב לתגובה זו
0 הצלחות התחזיות שלך
2.
י 17/08/2017 09:28
הגב לתגובה זו
בעולם של תחרות גלובלית רוב המדד תלוי בשער מטבע חוץ. אפילו דברים שאינם שיכים כמו למשל מחירי הדירות תלויים במידה רבה בעלויות הבניה ששוב תלויה במטבע חוץ . מדדידת האינפלציה בערכים אבסולוטים (שער הסל) תראה שבישראל היתה אינפלציה של כ 10 אחוז בשלוש שנים האחרונות . (לעומת ארה"ב שם היתה רק עליה של 3% בערך) כשסל המטבעות יעלה (אם) תהיה קפיצת מחירים כללית וכבר החודש אני מצפה ל"הפתעה" ןלמדד של כחצי אחוז בעיקבות עליות השער של סל המטבעות.
1.
איציק מנדל 17/08/2017 09:25
הגב לתגובה זו
למי שילמת וכמה כדי שכתבה תופיע ???
בני 17/08/2017 10:43
הגב לתגובה זו
גס רוח שכמוך , יש לך השגות לכתבה , תומר אותם ואל תשלח בכותב.
יוסי שילה 17/08/2017 10:39
הגב לתגובה זו
הכתבה מצוינת עניינית ויש בה חומר למחשבה זה שמישהו עיצבן אותך הבוקר זה לא אומר שאתה צריך להגיב כמו אפס מוחלט מעניין האם בכלל גמרת כיתה ח'

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן