2% זה אינו מספר קדוש, הנה לכם הדרך להרגיע את השווקים

רונן מנחם | (9)

מה נקבע קודם? יעד אינפלציה של 2%, או השיא העולמי של ירמילה קרחטוחילובה הצ'כוסלובקית בריצת 800 מטרים (1:53:28) מלפני 34 שנים?

טוב, נו, שיא הריצה כמובן. אך בטור זה אשאל: בעידן של "אינפלציה 0%", האם צריכים בנקים מרכזיים מערביים לקדש את יעד האינפלציה המסורתי של 2% (המגדיר יציבות מחירים) ולשם כך להחזיק ריביות נמוכות ככל האפשר? או אולי יכריזו שבעידן החדש של רכישות מקוונות, תחרות משוכללת ושיפורים טכנולוגיים יומיומיים, דווקא "אינפלציה 0%" היא ה"נורמלי החדש". את הדילמה הזאת ראינו היטב בתרשומת הבנק הפדראלי האמריקאי, שדיווחה על דעות חלוקות לגבי עיתוי המשך ייקור הריבית.

ניקח את המשק הישראלי לדוגמא. האינפלציה כאן נמוכה מהרף התחתון של יעד האינפלציה (1%) מזה מעלה מ-3 שנים וכיום שלילית (מדד המחירים לצרכן ירד 0.7% בשנה האחרונה). האם הדבר משקף חולשה של הביקושים המקומיים? האם צריך לנפח מחדש את האינפלציה (re-flation) והאם ריבית אפסית היא הדרך לכך? האם הבדיקה שהראתה שהאינפלציה בארץ היא אולי הנמוכה בעולם צריכה להדאיג?

לדעתי – התשובות לשאלות הללו שליליות. האינפלציה נמוכה, אך לא בגלל רפיון של פעילות המשק (שנמצא בתעסוקה מלאה כמעט) או הצריכה הפרטית (עם עלייה שנתית של 6.5% ברבע השני), אלא להפך. אסביר:

1. תיסוף השקל לוחץ את המדד כלפי מטה, דרך הוזלת הייבוא, אך למעשה משקף איתנות של המשק, שחברות דירוג האשראי שבות ומשבחות; בהתאם, גדלות תנועות ההון הישירות והפיננסיות לתוך ישראל, בעוד ההשקעות של ישראלים בחו"ל לוקחות צעד אחורה.

2. הרכישות המקוונות צוברות תאוצה, מוזילות את המחירים לצרכנים ומשפרות את מצבו של משק הבית לכל רמת הכנסה.

3. כך גם הפחתות תעריפי מוצרים ושירותים ממשלתיים, שהרי לממשלה גירעון נמוך מאוד של 2 אחוזי תוצר, יכולת ורצון לעשות זאת.

4. ירידת האינפלציה בעולם (בארה"ב, מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עלה 0.1% בחודש יולי ו-1.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים, כשאך לפני חודשים ספורים זינק ל-2.5%) מראה שלא מדובר בסיפור מקומי.

5. הוזלה של מספר תשומות ייצור (כולל נפט גולמי); כתוצאה ירד מדד המחירים ליצרן 1.2% בשנה האחרונה, יותר מירידת המדד לצרכן.

6. לבסוף, חלק מהירידה הינה טכנית בכלל: שינוי הגדרות של הלמ"ס לסעיף הלבשה והנעלה. רוב הגורמים שצוינו לעיל יימשכו ולכן גם מדדי המחירים הבאים יהיו נמוכים.

לכן, לדעתי, האינפלציה האפסית היום לא משקפת האטה ואינה תופעה שלילית; היא גם לא צריכה להפתיע בהתחשב ביוקר המחיה שהצטבר בתקופות עברו. מצד שני, הגורמים שחברו לה מקטינים מאוד את הסיכוי שתתפרץ. אם הבנקים המרכזיים יורידו את יעד האינפלציה (ל-1%, נגיד), הרי הריביות של היום יתאימו להם, הם יתחבטו פחות וגם השווקים הפיננסיים יהיו רגועים יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, יציבות מחירים עשויה להיחשב ערך עליון, אך 2% אינו מספר קדוש.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ניתוח יפה. אהבתי (ל"ת)
    שלום 21/08/2017 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחלה פתרון מצאת 18/08/2017 11:37
    הגב לתגובה זו
    את המדד כלפי מעלה. לא הבנתי מה פתרת פה ?
  • 5.
    המחירים עולים ויש מי שמהנדס את המדד, זה כל הסיפור (ל"ת)
    עמי 17/08/2017 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאלה לרונן מנחם 17/08/2017 11:34
    הגב לתגובה זו
    מדוע זה מתרחש?
  • 3.
    מזרחי 17/08/2017 10:23
    הגב לתגובה זו
    0 הצלחות התחזיות שלך
  • 2.
    י 17/08/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    בעולם של תחרות גלובלית רוב המדד תלוי בשער מטבע חוץ. אפילו דברים שאינם שיכים כמו למשל מחירי הדירות תלויים במידה רבה בעלויות הבניה ששוב תלויה במטבע חוץ . מדדידת האינפלציה בערכים אבסולוטים (שער הסל) תראה שבישראל היתה אינפלציה של כ 10 אחוז בשלוש שנים האחרונות . (לעומת ארה"ב שם היתה רק עליה של 3% בערך) כשסל המטבעות יעלה (אם) תהיה קפיצת מחירים כללית וכבר החודש אני מצפה ל"הפתעה" ןלמדד של כחצי אחוז בעיקבות עליות השער של סל המטבעות.
  • 1.
    איציק מנדל 17/08/2017 09:25
    הגב לתגובה זו
    למי שילמת וכמה כדי שכתבה תופיע ???
  • בני 17/08/2017 10:43
    הגב לתגובה זו
    גס רוח שכמוך , יש לך השגות לכתבה , תומר אותם ואל תשלח בכותב.
  • יוסי שילה 17/08/2017 10:39
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מצוינת עניינית ויש בה חומר למחשבה זה שמישהו עיצבן אותך הבוקר זה לא אומר שאתה צריך להגיב כמו אפס מוחלט מעניין האם בכלל גמרת כיתה ח'
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.