קניון הפסגה ירושלים
צילום: יח"צ

סלע נדל"ן רוכשת את קניון הפסגה בירושלים ב-224 מיליון שקלים

ענת דניאלי |

קרן הריט סלע נדל"ן תרכוש את קניון הפסגה בירושלים מחברת ב.יאיר בתמורה ל-224 מיליון שקל. בשילוב הוצאות העסקה ומסים יגיע שווי העסקה לכ-240 מיליון שקל. ה-NOI השנתי החזוי לגבי כל השטח המניב (בתפוסה מלאה) יעמוד על כ-16.3 מיליון שקל המהווים שיעור תשואה של כ-7.3%.

לצורך השלמת העסקה, סלע נדלן -0.09% שילמה מקדמה בנאמנות בסך של 145 מיליון שקלים והיתרה בתוך כ- 30 יום לאחר שחרור השעבודים הרובצים על הנכס החברה מימנה את תשלום המקדמה ממקורות עצמיים.

קניון הפסגה בירושלים משרת בעיקר את תושבי פסגת זאב. מדובר על 2 קומות מסחר מעל קומת קרקע בשטח כולל של כ-9020 מ"ר למסחר וכן 3 קומות של אחסנה בהם גם 273 חניות. נכון להיום הנכס מושכר בתפוסה של 92% לכ-60 שוכרים לתקופות שכירות של עד כמה שנים ביניהן שופרסל, סופרפארם, הום סנטר, דואר ישראל, צומת ספרים, פוקס, אלדו סניפים של בנק הפועלים ובנק יהב.כמו כן צויין כי  כל דמי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן. 

זו העסקה השנייה של סלע נדלן בתקופה האחרונה לאחר שבאוגוסט רכשה מרכז לוגיסטי ב-א.ת פארק המאה שבאשדוד, בתמורה ל-67 מיליון שקלים. יחד עם הוצאות העסקה ומסים הגיע שווי העסקה לכ-72 מיליון שקלים. על פי הדיווח, הנכס מושכר בתפוסה מלאה (100%), סלע נדלן צופה כי תהנה משכר דירה נטו של כ-5.05 מיליון שקלים, ה-NOI השנתי החזוי במועד השלמת העסקה הנו 7.54%.

לפני  חודש השלימה סלע נדל"ן גיוס סדרה חדשה של אג"ח, סדרה ג', צמודה למדד, במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך של  7.9 שנים. החברה גייסה כ-250 מיליון שקל בריבית של 1.96% לאחר שנהנתה מביקושים גבוהים מאוד של יותר מ-785 מיליון שקל. מרבית הסכום גויס ממשקיעים מוסדיים מובילים.

גדי אליקם, מנכ"ל  סלע נדל"ן: "קניון הפסגה משרת קרוב  ל -100,000 תושבים באזור ההולך ומתפתח ומהווה מוקד משיכה מרכזי מוביל ומשמעותי לתושבי צפון ירושלים, בנכס פועלים כיום כ 70 בתי עסק חלקם רשתות מובילות ורכישת הנכס תואמת את האסטרטגיה של החברה הן מבחינת ההשקעה בנכסים מסחריים מניבים והן מבחינת הפיזור הגאוגרפי. 

אליקם הוסיף "סלע קפיטל ממשיכה במגמת רכישת נכסים שיתרמו להגדלת תשואת הדיבידנד- רכישה זו מביאה אותנו לשווי נכסים של 2.1 מיליארד שקלים. לפני כחודש השלמנו גיוס מוצלח אשר שימש אותנו כפי שהצהרנו לרכישת נכסים מניבים אשר ישיאו ערך לבעלי המניות שלנו, הן קניון הפסגה והן הנכס באשדוד מהווים דוגמא מצוינת לכך. מדובר בנכס  איכותי באזור מתפתח שמבטיח תשואה גבוהה על הנכס ועל ההון".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.