תחזית שבועית בהראל פיננסים: "נוצרה הזדמנות לטייב את תיק האג"ח"
הראל לקראת עדכון הריבית הריבית בארה"ב ביום רביעי הקרוב (כשהכלכלנים מעריכים כי זו תעלה לראשונה זה שנים), ולאחר שבוע המסחר הגרוע ביותר מאז חודש אוגוסט בשוקי המניות - בהראל פיננסים מספקים היום בתחזית השבועית המלצה למשקיעים.
בסקירתם השבועית, מציינים בהראל כי הם לא ממהרים לבצע שינויים בתיק מבחינת המניות: "אנו ממליצים בנקודת הזמן הנוכחית לשמור על חשיפה של 75% למניות ולא לבצע שינויים משמעותיים בתיק המניות. אם אפשר לומר משהו על השבוע הקרוב הוא שהצפי הוא להמשך תנודתיות. קשה לומר שצפוי שינוי דרמתי בשווקים כבר ביום רביעי אחרי החלטת הפד בארה"ב ולכן להערכתנו עדיף להישאר "בתוך השוק" ולא למהר ולצאת".
בגזרת האג"ח, מדגישים בהראל את את יצירת המרווחים שנוצרה באג"ח הקונצרני: "כתוצאה מירידה התשואות הממשלתית המרווחים באג"ח הקונצרני נפתחו. שתי הסיבות המרכזיות לכך הן הירידה בתשואות הממשלתיות, שמטבעה גוררת לרוב פתיחת מרווחים, במיוחד כשהתשואות האבסולוטיות כל כך נמוכות. הגורם השני שהפך למשמעותי מאוד בסוף השבוע האחרון הן הירידות החדות באג"ח היי-יילד (High Yield).
"הדרמה הגדולה בהיי-יילד נובעת מהמשקל הגדול של אג"חים של נפט במדדים. בקרן הסל הגדולה ביותר להיי יילד (HYG), המשקל שלהם הוא כ-12%. אין פלא שהקרן ירדה ב-2.5% בשבוע האחרון. המרווח בהיי יילד הוא כמעט 550 נקודות בסיס – המרווח הגבוה ביותר מאז 2008".
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת פעולות - מדגישים בהראל כי מי שניסה לנצל את המהלך הזה כבר בימים האחרונים בעיקר הפסיד כסף: "בינתיים, החשש הוא כי המשך המגמה השלילית עשוי להיות מתורגם גם להידרדרות של מדינות שלמות ומטבעות שלהן ולכן נראה כי מוקדם מדי לנצל את ההזדמנות".
למרות מילים אלו, מוסרים הכלכלנים כי "במבט קדימה, נראה לפחות בשבוע הקרוב, מה שצפוי להתנהג טוב יותר הם אג"חים בדירוגים גבוהים יחסית, גם בחו"ל וגם בשוק המקומי ולכן זו עשויה להיות הזדמנות לטייב את תיק האג"ח": גם השבוע הנוכחי יהיה תנודתי. בשבוע הקרוב הריבית בארה"ב אולי תעלה, אבל נראה כי בישראל תוואי העלאת הריבית מתרחק ולכן עדיף לשבת על העקום ולא להישאר בנזילות. ירידת התשואות של השבוע האחרון ממחישה לנו בכל פעם מחדש כי מוקדם עדיין להספיד את אפיק אג"ח מדינה. בתיקי האג"ח המרכזיים שלנו אנחנו שומרים על מח"מ של 3-4 שנים".
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
