סיוט הריבית האפסית: מנהלי השקעות מספקים המלצות השקעה - בחלק הסולידי
סביבת הריבית האפסית מייצרת למשקיע הסולידי אתגר של ממש בניסיון להשיג תשואה. לפי ניתוח Bizportal שפורסם אתמול - במהלך הרבעון השלישי הציבור בארץ בחר להזרים סכום עתק של 27 מיליארד שקלים לתוכניות פיקדון בבנקים שבהן צריך המשקיע לסגור את כספו לתקופה ממושכת וגם להסתפק בריבית הקרובה מאוד לאפס. שוחחנו היום עם מספר מנהלי השקעות לגבי השאלה - איפה נכון לשים את הכסף כעת, בהנחה שאינכם מעוניינים להסתכן יתר על המידה? יריב יוריסטה, מנכ"ל אדמונד דה רוטשילד קרנות: "עבור המשקיע הסולידי אנחנו ממליצים על קרנות ברמה של 'שקל פלוס' ו'מק"מ פלוס' - החלק הארי בקרנות אלו הוא אג"ח ממשלתי שקלי קצר, בתוספת החזקה באג"ח קונצרני מדורג, שיכולה להניב תשואה גבוהה משמעותית מהפיקדונות. אנחנו מאמינים כי האינפלציה בשנה הקרובה תהיה שלילית, ולכן לא ממליצים על קרנות צמודות. מי שבכל זאת מאמין כי האינפלציה תהיה חיובית, כמו הערכות חלק מהבנקים, יכול להשקיע גם באג"חים צמודי מדד, אם כי לדעתי יש להזהר מכך". יוריסטה ממליץ גם על השקעה באג"ח קונצרני, בדגש על חברות יציבות ובטוחות: "אג"ח קונצרני קצרות בעלות מח"מ של שנה יכולות להביא תשואה של כ-1% בשנה הקרובה, אך חשוב שהחברות תהיינה בטוחות". נתן כדוגמא אגרות חוב כמו סלקום אג"ח ה' או שופרסל אג"ח ג', ובאג"חים של חברות כמו החברה לישראל או בנק מזרחי - אלו דוגמאות לחברות שלא יגיעו לחדלות פרעון בשנה הקרובה. לאלו המוכנים לעלות קצת יותר ברמת הסיכון, ממליץ יוריסטה על אג"ח של קרדן רכב נייר מסחרי 3, בעלת תשואה של 1.8% לשנה (מדורגת), או על סאנפלאוור ד': "היא לא מדורגת אך עם רמת סיכון נמוכה, ובעלת תשואה של 2.3%". דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם הדגיש בשיחה כי לדעתו, משקיע סולידי אינו בהכרח אדם שלא מסוגל לראות תנודתיות, ועליו להסתכל על היחס בין הסיכון לסיכוי: "בשנים האחרונות , בשל ירידת תשואות משמעותית והריבית הנמוכה- הפקדונות מעניקים תשואה אפסית. החלק ה'סולידי' הזה הוא לא הברקה גדולה". לכן, לדבריו, כן כדאי להיות חשופים במידה זו או אחרת למניות – שהן "מתומחרות יחסית באופן הוגן , כמו גם האג"חים". ירדני מאמין כי ככל שנישאר בסביבת ריביות נמוכה המניות יהיו יותר אטרקטיביות מאפיקים אחרים. בניסיון בכל זאת לקבל עצות למשקיע בחושש מהאפיק המנייתי, אומר ירדני כי כדאי לשלב אג"ח קונצרני בתיק ההשקעות, אך שב והדגיש: "אני חושב שגם משקיעים סולידיים צריכים לשלב מניות בתיק ולא להתקע רק באג"חים. אם אדם בא בגישה שהוא לא רוצה לראות הפסדים, עליו לפנות לממשלתי קצר, קונצרני קצר של חברות בעלות דירוגים גבוהים ובטוחים, ועם רכיב קטן של מניות". ירדני מדגיש כי לאחר השקעה כה סולידית, "שלא יצפה ליותר מדי". ירדני מספר כי לאורך השנים אשנים התרגלו לשבת בפקדונות 'כביכול בלי תנודתיות', וזה עיוות את המציאות שלהם: אם רוצים להתנתק מתשואה אפסית - צריך לחוות קצת יותר תנודתיות. כל עוד אנחנו בריביות נמוכות, אין ניסים ונפלאות: המשקיע צריך לוותר על התשואה, או לקחת סיכון". קובי שגב, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות טוען כי הפקדת כספים בפקדונות אינה נכונה כלל כאפיק השקעה בשל הריבית האפסית, ועדיף לפחות לקבל את הנזילות של המזומן. לשאלתנו לגבי אפיקי השקעה לחוסך הסולידי, הדגיש שגב את ההתמדה של המשקיעים: "הרבה לקוחות רואים את הריבית הנמוכה, מרגישים פיק בשוק המניות, ועלולים להיכוות מכך. ברגע שמשקיע סולידי משלב רכיב קטן של 5%-15% מניות ועוד חלק קטן של אג"ח קונצרני - בטווח של שנה ומעלה הוא יקבל תשואה הרבה יותר טובה מהפקדונות". לשאלה איזה אפיק היה מסמן בכל זאת, ענה שגב כי יעילות ההשקעה תופיע רק בקרן שמשלב אפיקים רבים, בתיק מפוזר ומשולב. שיעור אחוז המניות, כמובן, צריך להיקבע לפי רמת הסיכון שהחוסך מוכן לחוות: "התשואות באג"חים מאוד נמוכות ומדדי המניות נמצאים אחרי תקופה של עליות: אין אפיק מסויים שיהיה אטרקטיבי באופן מיוחד ואני גם לא רואה מציאות. עם זאת, בחשיפה לכולם יחד – מניות ואג"ח, בארץ ובחו"ל - התנודתיות בכל אפיק תקזז זו את זו". לדברי שגב, באפיקים הסולידיים אין עדיפות לצמוד או לשקלי. לאלו המעוניינים להחשף למניות בשיעור זה או אחר, שגב מוצא עדיפות לשוק הישראלי על פני חו"ל.
- 1.לירון 01/12/2015 14:58הגב לתגובה זומה? מאיפה הבאתם את השטות הזאת? מה זה כתבה ממוחזרת מלפני 10 שנים? איזה פקדונות ואיזה בנקים?
- שמטוב 01/12/2015 15:29הגב לתגובה זואפסית. מי שפדה מעדיף לשבת על הגדר. בתי השקעות בלחץ כי הם חוששים שיוותרו ללא המשקיעים הפריירים. 40 מיליארד זה רק 1.3 פרומיל מסך ההשקעות אבל זו מגמה שעללולה להתגבר. אשר לפתרונות. לדעתי, מי שיכול מוטב לו להשקיע מחוץ למערכת הפיננסית המימסדית. ההפסדים במערכת הפיננסית המימסדית אינם מקריים, אלא נובעים מיחס של זילזול במשקיעים בצירוף עם אשראי בנק ישראל בריבית אפסית.

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.
החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.
ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.
- שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות המכניסות בישראל

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.
החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.
ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.
- שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7